במציאות הביטחונית הקשה, מעברי הסחורות בין ישראל לעזה ולשטחים מהווים את צינורות החמצן העיקריים של התושבים. אך המצב לא זהה בכל המעברים, במקום בו יש שיתוף פעולה - הסחורות עוברות בהמוניהן וכולם מרוויחים, ובמקום בו יש התנגדות - המדיניות היא המינימום הנדרש, כדי למנוע משבר הומניטרי.
לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים – הצטרפו לפייסבוק שלנו
בתקופה האחרונה ירדה כמות המשאיות שעוברות בכרם שלום לשטח רצועת עזה מ-800 ל-400, מה שמעיד על המצב הקשה בעזה. "המצב בצד השני מבחינה אזרחית הוא כנראה די קשה", אמר כמיל אבו רוקון, שמסיים בימים אלו את תפקידו כראש רשות המעברים במשרד הביטחון.
בעוד זמן קצר אבו רוקון יחליף את האלוף יואב (פולי) מרדכי כמתאם פעולות הממשלה בשטחים. "אנחנו נותנים את התשתית ואת הפלטפורמה לטובת העניין, מי שרוצה לסייע בהתאם לקריטריונים הקיימים, אין לנו בעיה עם זה", הוסיף.
"ככל שהמצב טוב מבחינה כלכלית - זה משפיע על המעגלים הנוספים"
במערכת הביטחון מובילים קו לפיו הסחורות שנכנסות לעזה יחד עם דלק וחשמל מרחיקות את סבב הלחימה הבא אבל במקביל כוח הקנייה של התושבים ירד, המצב הכלכלי מידרדר ואת הלחץ של התושבים מנתב חמאס להפגנות על גדר המערכת. "השלטון הוא שלטון טרור שבמקום להפנות את המשאבים לטובת החיים של האוכלוסייה שלו הוא מפנה אותם לטרור - מאות מיליוני דולרים במקום בתי חולים, תשתיות מים וחשמל", הוסיף אבו רוקון.
אל מול מעבר אחד בעזה ישנם 15 כאלו בגדה. מכונות שיקוף מתקדמות וטכנולוגיות זיהוי פנים מאפשרות ייעול התהליך וזירוז התורים במקום. במעברים הללו היקף הסחר בין ישראל לפלסטינים עומד על 30 מיליארד שקלים בשנה ומשרת את המסר שישראל רוצה להעביר לגבי המדיניות במעברים. "ככל שהמצב הוא יותר טוב מבחינה כלכלית ואזרחית, לדעתי זה משפיע על כל המעגלים הנוספים, אין ספק בזה", מסכם אבו רוקון.