קרוב ליממה לאחר לקיחת האחריות הישראלית על השמדת הכור בסוריה ב-2007, במשטר אסד ממשיכים לא להגיב לפרסום הידיעות בנושא. באתרים הסוריים הנושא לא זוכה להבלטה כלל וכך גם בסוכנויות ידיעות רבות בעולם הערבי. גם מזכ"ל חיזבאללה חסן נסראללה, שהתראיין אמש (רביעי) בנושא המחלוקות הפוליטיות בלבנון, נמנע מהתייחסות לנושא. עם זאת, במערב חוששים כי אסד מגיב לפרסום בדרכו - על ידי המשך פיתוח תכנית הגרעין.
מגילוי הכור - ל"התפרצות של שמחה": המבצע לתקיפת הכור דקה אחרי דקה - מיוחד
מכון המחקר האמריקני ISIS (מכון לחקר מדע וביטחון בינלאומי) פרסם ברביעי הערכות לפיהן הסורים עוסקים בבניית כור תת קרקעי סמוך לעיירה קוסייר שסמוך ללבנון - המקום בו חיזבאללה ניהלו את הקרב הראשון במלחמת האזרחים בסוריה. צוות החוקרים בראשות החוקר המדופלם דייויד אולברייט מעריך כי במקום פועל כור גרעיני נוסף "במתכונת צפון קוריאנית".
צוות החוקרים בדק את נכונות הפרסום בנושא ב"דר שפיגל" הגרמני ב-2015, וטען כי צילומי הלווין אינם מאפשרים לקבוע באופן סופי "לאיזו תכלית משמש המתקן שהוקם בקוסייר". הצוות קורא לחוקרי סבא"א (הסוכנות הבינלאומית לנושאי גרעין) לבדוק את האתר מקרוב, "גם אם בדיקה שכזו תתאפשר רק עם תום הסכסוך בסוריה".
החוקרים התייחסו גם לפרסום פרטי התקיפה על ידי ישראל: "פעילות ישראל מדגישה שוב את היעדר דרישת האחריות מסוריה על פיתוח תכנית הגרעין שלה בעבר ואיתור ה'נכסים' שנשארו מתכנית זו, בהם ציוד להפרדת פלוטוניום ומצבורי אורניום". להערכתם, כל פעילות גרעינית בסוריה עשויה להיות קשורה לצפון קוריאה שהייתה שותפה להקמת הכור שהופצץ ב-2007. לפי הערכתם, המתקן בקוסייר עשוי לשמש להעשרת אורניום מתחת לקרקע או ככור גרעיני לכל דבר: "על ארה"ב ושותפותיה לדרוש מצפון קוריאה לא להשתתף בפעילות גרעינית או בהפצת נשק גרעיני מכל סוג".
אתמול, 10 שנים אחרי, הותר לפרסום כי ב-6 בספטמבר 2007 יצאו מטוסי חיל האוויר למשימת הפצצת הכור הגרעיני בסוריה. האינדיקציה הראשונה לקיומו של הכור הסורי הגיעה בימי מלחמת לבנון השנייה. לאחר ההפצצה, התפרסמה כתבת תחקיר גדולה ב"ניו יורק טיימס" בה עלה שמו של איברהים עות'מאן שכיהן כראש הוועדה לאנרגיה אטומית של סוריה. על פי מה שנכתב אז בתחקיר, בחודש מרס 2007 הצליחו סוכני המוסד לחדור למחשבו האישי של עות'מאן ולשאוב משם את הנתונים שסגרו את פערי המידע לגבי תכנית הגרעין הסורי.
לאט לאט החלו להתגבש עוד ועוד פיסות מידע שהרכיבו תמונה ברורה ובראשן קשר בין סוריה לצפון קוריאה. ב"וושינגטון פוסט" פורסם מאוחר יותר כי אונייה צפון-קוריאנית הגיעה לסוריה תחת סיפור כיסוי של משלוח מלט. באופן זה הוברחו אמצעים וחומרים לבניית מתקן גרעיני על פי מודל צפון קוריאני, שיועד לקום בלב המדבר הסורי. גם היום אף אחד בישראל לא מוכן לאשר שאכן כך היו פני הדברים.
כל הגורמים המעורבים הסכימו כי על ישראל להפציץ את הכור לפני שהוא יהיה "חם", כלומר יהפוך לפעיל. אילו היה כזה, הנזק שהיה נגרם לסביבה ולאוכלוסיה המקומית כתוצאה מהחומרים שייפלטו ממנו בהפצצה היה אדיר. אלא שבאותם ימים, מספר חודשים בלבד אחרי סיום מלחמת לבנון השנייה, אף אחד מבין מקבלי ההחלטות בישראל לא שש לפתוח מלחמה נוספת, כשאין לדעת איך משטר אסד יגיב לפעולה הישראלית.
בבוקר שאחרי התקיפה נפתחו מהדורות החדשות ברחבי העולם עם שלל ספקולציות לגבי מה שאירע בלב המדבר הסורי. בישראל שמרו על שתיקה. מאז לא חזרו הסורים למסלול ייצור הפצצה הגרעינית. הגנרל סולימאן שהוביל את תהליך בניית הכור חוסל ועד היום איש לא לקח על כך אחריות.