אחרי הרשעתו של אלאור אזריה בהריגת המחבל המנוטרל בחברון, נשמעו קולות שהזהירו מהשפעת הפסיקה של בית המשפט על תפקודם של חיילי צה"ל ואמרו כי היא תגביר את החשש לפתוח באש. טענות ברוח דומה נשמעו גם ביום ראשון, מיד אחרי פיגוע הדריסה בירושלים. בשיחות שערכנו עם לוחמים בסדיר הם מספרים על התחושות בעקבות האירועים האחרונים, מדברים על סוגיית הגיבוי של המפקדים ומסכימים כולם כי אזריה לא פעל כמצופה.
לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים – הצטרפו לפייסבוק שלנו
ל', לוחם ביחידה מובחרת שבתקופה הקרובה צפוי להשתתף בפעילות מבצעית בשטחים, אומר כי הרשעתו של אזריה בהריגת המחבל לא משפיעה על ההתנהלות והתחושות שלו בכל הנוגע לפתיחה באש במקרה הצורך. "אני סומך על עצמי ועל חבריי שברגע שנצטרך לפתוח בירי בכל סיטואציה שבה ניתקל החלטתנו תהיה הנכונה ביותר לאותה סיטואציה, ומבלי פגיעה מיותרת בחיי אדם", הוא מסביר.
הוא מדגיש כי הסגל הפיקודי סומך על הלוחמים שיפעלו בהתאם להוראות וכפי המצופה מהם ואומר שלא היה כל שינוי בנהלים מאז המקרה. "אני סומך על עצמי שאדע לקבל את ההחלטה הנכונה ביותר", מציין ל'. "במקרה חריג בו אפעל בניגוד לצו המוסרי שלפיו חונכתי אני אדע שאצטרך לשאת בתוצאות".
"הכרחי לשפוט את אזריה על מה שעשה"
חברו ליחידה, נ', דווקא חושב שכן התגבר החשש בכל הנוגע לפתיחה באש בעקבות המקרה. "כל פעם שאקלע לשטח אפור ולמקומות בהם שיקול הדעת בלבד הוא שצריך להנחות אותי, אז אחשוב עשר פעמים לפני שאפעל", הוא טוען. "מצד אחד לחשוב לפני שעושים זה הדבר הנכון, מצד שני כלוחמים אנחנו צריכים לקבל לפעמים החלטות בשבריר שנייה ואת הגבול הזה צריך לחדד".
לדעתו של נ', המפקדים לא שוחחו עם הלוחמים מספיק על האירוע ולא עברו איתם על מקרים ותגובות שהם קצת יותר גבוליים: "דווקא מטעויות של אחרים אפשר ללמוד". על השאלה לגבי התחושות שלו ושל חבריו בנוגע לגיבוי שיקבלו מהמפקדים הוא אומר: "קיבלנו חינוך מאוד ברור בנוגע להתמודדות עם מקרים כאלה אני מניח שאם נפעל ונגיב בגבולות החינוך הזה נקבל גיבוי גם במקרה שנטעה".
נ' סבור שאזריה כנראה עשה שגיאה בגלל חוסר מחשבה של מספר שניות באמצע אירוע מבצעי, וחושב שהפרשה הזאת יצאה מפרופורציה. "כן, על טעויות משלמים, אבל אותו ילד נשפט כבר בידי עם שלם שממשיך לחרוץ את דינו מצד אחד כאויב ומצד שני כגיבור. לשפוט אותו על מה שעשה זה הכרחי, אבל הצורה שבה התייחסו לכל הפרשה מבישה".
מה אמרו המפקדים על פרשת אזריה ופתיחה באש?
לוחם אחר באחת מחטיבות החי"ר אומר לנו כי "במקרה אמת, למשל כמו הפיגוע שהיה השבוע בירושלים, כשאתה מרגיש סכנה לחיים שלך ולחיי חבריך אתה פחות חושב על מה שהיה עם אלאור אזריה ופחות חושב אם ישפטו אותי או לא. אתה חושב על החיים שלך ושל החברים שלך וזה מעל הכל. החינוך שאנחנו מקבלים בצבא וגם חלק מהבית זה לפעול ולא לקפוא ולא לחשוב עכשיו מה יקרה או לא יקרה אחר כך. אתה בסיטואציה קשה ואתה צריך לפתור אותה".
הלוחם מספר כי מפקד הפלוגה שלו התייחס לפרשת אזריה וכינס אותם לשיחה בה אמר להם שאין ספק שמחבל צריך להיות מחוסל כשהוא תוקף והכי חשוב לפעול במקצועיות ובהתאם לנהלים. "צריך להרוג מחבל שתוקף אותך, אבל אם לא הצלחת להרוג אותו אלא רק לנטרל אותו והוא עדיין חי ולא מהווה איום אין שום מצב שבו צריך להרוג אותו. יש חוקים ברורים בנושא הזה", אמר.
"אנחנו צה"ל ולא כנופיה, אסור לפעול מתוך רגשות וגם אם פגעו בחבר שלך, לא יכול שבגלל זה אתה הורג אותו. אתה לא שופט ולא קובע אם הוא יחיה או ימות", הוא מציין. על המחלוקת הגדולה שהתעוררה סביב משפטו של אזריה הוא מדגיש: "אני חושב שזה יצא מפרופורציה. זה הפך למשהו תקשורתי גדול מדי. זה אמור להיות משפט צבאי ולא כל ההתעסקות בתקשורת".
"אחרי ההרשעה אני מרגיש שיש תפנית רצינית בהתנהלות של הצבא", הוא מוסיף. "עכשיו הדברים הרבה יותר יתחדדו . אני עדיין מרגיש שיש מי שעומד מאחורי וייתן לי גיבוי. אם עובדים לפי הנהלים אז הדברים האלה לא קורים".
"לוחם צריך לדעת מתי לפעול"
ת', לוחם נוסף, אומר כי הוא וחבריו לא חוששים יותר לפתוח בירי בעקבות הרשעת אזריה. "הסיטואציה שקרתה לו לא קשורה לפתיחה באש, לוחם צריך לדעת מתי לפעול ומתי לא. זאת הציפייה מאיתנו - המפקדים סומכים עלינו שנדע מה לעשות ברגע האמת".
על התחושות שעוררה הרשעתו של אזריה הוא אמר כי "מצד אחד אני לא רוצה שאף חייל ייפגע אך מצד שני אני לא רוצה שאנשים ביחידה שלי יירו ככה במחבלים. היה אפשר למנוע את זה לפי דעתי הוא לא שלט בעצמו וחבל. ההרשעה חמורה אבל קשה להסתיר את מה שקרה כי זאת לא הציפייה מלוחמים בצה"ל. הוא עבר על החוק".
לוחמים באחת מחטיבות השריון איתם שוחחנו כן ציינו שבינם לבין עצמם עולה בשיחות נושא החשש לפתוח בירי בעקבות הרשעתו של אזריה בהריגת המחבל. אחד מהם אמר כי המפקדים שוחחו עם הלוחמים על המקרה, אך לא הייתה התייחסות מיוחדת להוראות הפתיחה באש או איזשהו חידוד של הנהלים.
חברו לפלוגה אומר גם הוא כי יש חשש מסוים לפתוח באש בעקבות המקרה. הוא מדגיש כי הוא מאמין שהיה פועל אחרת מאזריה, אך מביע הזדהות עם המצוקה שבה הוא ומשפחתו נתונים מאז המקרה: "אני עצוב בשבילו".