אני פונה אליכם, מפיצי השנאה, מחרחרי הריב, אנשי המדון. אתם, אלה שתמיד תדעו למצוא עוד פגם, עוד רוע ועוד כאב. אתם, אלה שקוראים להשמיד את כל הערבים עם מילים איומות כמו "לרסס", "להיכנס", "מוות לכולם". והנה אתם יוצאים מהחורים, עכשיו אחרי הפיגועים המקוללים וירי הטילים, שנעשו על ידי מפלצות-אדם, מרצחים, או אולי אנשים נואשים שאין להם מה להפסיד.
שמעתי את טענת ה"לסגור את הברז הכלכלי" ולהשאיר אנשים רבים, בדיוק כמוכם, ללא אוכל, חשמל ומים, אפילו שישראל בכלל לא מעבירה כספים לעזה. היא אפילו דואגת שגם אף אחד לא יעביר, כשהגזרה מתחממת. שמעתי גם ש"כולם אותו הדבר", וכאמצעי הגנה צריך לשלוח את כו-לם לסוריה. או ללבנון. או לירדן. לנקות את שטח מדינת ישראל. כי ערבי טוב הוא... לא?
אנחנו, כמדינה, יכולים להמשיך לשבת כאן, ולצעוק סיסמאות של רוע צרוף, של אלימות מפלצתית, וכך להפוך להיות בדיוק כפי שאתם מתארים אותם. אנחנו כולנו נהיה מלאי משטמה, מלאים ברעל, אנשים שאין להם יותר מה להפסיד. לחילופין, אנחנו כעם יכולים להבין שגורל משפחות ההרוגים אומלל וכבד מנשוא. וזה שאנחנו מפיצים לעוד הרג של בני אדם, עם לב, עם עיניים, עם נשמה, לא יחזיר את החללים, לא יפצה על האובדן ולא יעודד את המשפחות. חשוב לנו לתמוך באלה ששכלו, באלה שמתאבלים ולהתאבל איתם. כי זה בכלל לא משנה להם כרגע מי אשם, זה היה כואב באותה המידה רק אחרת אם היו נהרגים בתאונת דרכים. הם לא, וזו הזוועה האמיתית.
מי יותר מסוכן?
עלינו להבין שזה אינטרס שלנו להגן על מי שמוחו נקי עדיין, רגע לפני שהוא מתמלא בשנאה אלינו, רגע לפני שהוא מחליט שכל עם ישראל שונא אותו בגלל שהוא נולד לאם הלא נכונה. עלינו להפיץ מסרים של אהבה ושל שלום, להראות שעדיף להיות פרטים מועילים לחברה. ולא, אין צורך לברוח לקיצון - עדיין מוכרחים לדרוש מאלה שרצחו שיתנו את הדין, ולא בבתי כלא עם נייר טואלט תלת-שכבתי. אבל רק מאלה ששייכים לארגוני טרור, רק מאלה שרצחו, רק מאלה שעזרו לרוצחים, רק מאלה שמושחתים כבר מרוב השנאה שמעוורת אותם. לא מכו-לם.
אתם, בעלי המבט שטוף-הזעם, שרוצים לנקום את מותם-בכדי של הרוגי הפיגועים, של הרוגי המלחמות, אתם אלה שצריכים לזכור שנקמת-דם היא מנהג ערבי. אתם אולי תקראו לי עכשיו בשמות מכוערים, תוקיעו אותי כעוכרת ישראל ותחליטו שהאבל שלי לא שווה כלום אם הוא לא מוחלט וצועק לתמורה. אבל ברוך גולדשטיין היה מוחלט במעשים שלו ולא, הוא ממש לא גיבור. הוא ושכמותו הם הסיבה לכך שהעולם המערבי חושב שאנחנו כובשים שטחים שלא בצדק, שאנחנו פרימיטיביים ואלימים, כמו שאנחנו הנאורים מדמיינים את כל הערבים, בעצם.
ובעניין המחאה החברתית: לא, הטיפול בביטחון לא יותר חשוב מהטיפול בעלויות הנדל"ן, בחיות משוטטות, ביחס לניצולי השואה, בקשישים סיעודיים, במערכת החינוך או בכל נושא אחר שעומד על הפרק. הוא רק יותר דחוף, כי כאן מעורבים חיי אדם והם בסכנה מיידית. אז אם אתה עכשיו בדיוק מחפש איזו הערה מגעילה שאתה מוכרח להוציא ומרגיש צורך להעלות את גלעד שליט שעדיין בשבי, או את השמאלניות חסרת-ההיגיון שלי, אנא ממך, שב, נעל את דלת החדר שלך ותן לשנאה שלך לאכול אותך עד איבוד-הדעת. לדעתי, אתה הרבה יותר מסוכן מילד פלסטיני, שגדל בלי מים זורמים, בלי חשמל, בלי חינוך, תחת מצור, ולומד ממני לשנוא אותי.