דוח מבקר המדינה שהותר היום לפרסום, חושף ליקויים בכל הקשור לסגירת תיקי חקירה בשל היעדר עניין לציבור. ממצאי בדיקת המבקר מיכה לינדנשטראוס, מגלים שתיקים נסגרו בעקבות היעדר עניין לציבור - למרות שלא עמדו בהנחיות וחלקן אף נסגרו על ידי גורמים שאינם מוסמכים.
בדיקת המבקר העלתה ש-21% מהתיקים שנבדקו, בעבירות שנקבע להן עונש חמור ממאסר של שלוש שנים, נסגרו בידי גורם שלא הוסמך לכך על פי חוק. עוד מציין המבקר כי ברבע מהתיקים לא נמצא סיכום חקירה, וב-10% מהתיקים שנסגרו בשל היעדר עניין לציבור, סיבת הסגירה האמיתית הייתה בכלל בהיעדר ראיות מספיקות.
לדברי המבקר ב-45% מהתיקים שנבדקו לא פורטו הנימוקים לסגירת התיק, או שנומקו בצורה שאינה מספקת. בנוסף עולה כי בשליש מהתיקים שהוחזרו להשלמת חקירה לא בוצעו ההשלמות הנדרשות והתיקים נסגרו בשל היעדר עניין לציבור.
37% מהתיקים נסגרו - בניגוד להנחיות
מתברר ממצאי המבקר כי 14% מהתיקים שנבדקו בשל היעדר עניין לציבור כלל לא עמדו בתנאים או בהנחיות. לדוגמה, מבדיקת תיקים שעניינם החזקה ושימוש בסמים לצריכה עצמית של בגירים עולה כי 37% מהתיקים שנבדקו נסגרו בשל היעדר עניין לציבור בניגוד להנחיה, זאת מכיוון שהיה מדובר בחשודים בעלי עבר פלילי בתחום הסמים. יחד עם זאת מודגש כי ב-43% מהתיקים בעבירות אלו עמדו בתנאים, אך המשטרה לא החתימה כמתחייב את החשודים על בקשה לסגירת התיק באזהרה, הכוללת הצהרה לפיה לא יוסיפו להשתמש בסמים.
הביקורת העלתה שהיועצים המשפטיים לממשלה ופרקליטי המדינה לאורך השנים, לא פעלו להקמת צוות קבוע או מנגנון אחר שתפקידו יהיה לבחון את הנושא ולהמליץ על שינויים נדרשים. בנוסף ממליץ המבקר לגורמי האכיפה להטמיע את העילות השונות לסגירה, ולוודא כי אלה נשקלים ומיושמים בצורה שוויונית.
חלק ממסקנות הוועדות כלל לא נידונו
בנוסף, ערך המבקר בדיקה רוחבית במהלכה בחן את הוועדות בשירות המדינה שהוקמו במשרדי ממשלה שונים. מתוך מסקנותיו עולה כי השימוש בוועדות לא תמיד תכליתי. חלק מהמסקנות שגובשו ב-650 הוועדות שנבדקו בין השנים 2005-2010 כלל לא נידונו, ונמצא כי כמה ממני הוועדות לא המתינו שהן יסיימו את עבודתן בזמן ואף מינו ועדות נוספות לטיפול באותו העניין, ללא דיון בהמלצות הוועדות הקודמות.
המבקר מציין כי התנהלות ממני הוועדות לוקה ב"אי-תקינות" מנהלית, ויש בה משום התרשלות בטיפול בעיות שהם בעצמם הכירו בחשיבותן. לטענת המבקר מדובר בין היתר "בבזבוז משאבי זמן וכסף" וב"פגיעה באמון של הציבור במערכת השלטון".
שיקום נחלי ישראל ייקח 100 שנים
מבקר המדינה בדק את גם פעילותם של המשרד להגנת הסביבה ושל הגופים המעורבים בשיקום הנחלים בישראל. מתוך הדוח עולה כי לאחר 20 שנות פעילות לא ניתן להצביע ולו על נחל אחד בישראל ששוקם לכל אורכו ומתפקד לאורך זמן ללא פעולות נוספות של שיקום לסוגיו. עוד עולה מהממצאים כי בקצב ההשקעות שהיה בעת הביקורת יידרשו עוד 100 שנים להשלמת שיקום הנחלים בישראל.
מבדיקת מענק שר הפנים בין 2007 ל-2009, עולה כי מענק השר אשר נועד בין היתר למימון פתרון בעיות נקודתיות ולמימון טיפול באירועים בלתי צפויים, לא שימש ליעדו ולמעשה שימש מענק כללי שהוקצה לפי שיקול דעתו של שר הפנים. לדברי המבקר, תהליך קבלת ההחלטות בנוגע להקצאת המענק לוקה בחסר.
הותרו לשיווק צעצועים מסוכנים לילדים ופעוטות
בנוסף ערך האגף לתפקידים מיוחדים במשרד המבקר, בדיקה לפעילות מכון התקנים הישראלי. במהלך הבדיקה שנערכה בשנת 2010 התגלתה תמונה עגומה בכל הקשור להתנהלות במכון בתחום בדיקות התקן של צעצועים מיובאים. לאחר שבשנים האחרונות התגלו בעולם ליקויי בטיחות חמורים בצעצועים והוחמרו נהלי הבדיקה, התגלה כי המכון אינו עומד באותם הנהלים. לטענת המבקר, מתעורר החשש כי המכון התרשל בתפקידו והתיר לשיווק עד אוגוסט 2010 צעצועים שאינם בטיחותיים.
המבקר מדגיש יש לפעול בנחרצות כדי למנוע שיווק והפצה של צעצועים שאינם עומדים בתקן מכיוון שהם "טומנים בחובם סיכון רב לילדים ולפעוטות". בנוסף מדגיש המבקר כי נוכח הסכנות הטמונות ביבוא צעצועים שבהם קיימים ליקויים בטיחותיים ראוי כי תישקל הטלת אחריות אישית על יבואני הצעצועים.
בנוסף, מבקר המדינה ערך בדיקה במוסדותיה העיקריים של לשכת עורכי הדין ובדק בית היתר את שיטת הבחינות בתום תקופת ההסמכה של המתמחים בעריכת דין. מבקר המדינה מציין כי "אין זה סביר שבמשך כעשר שנים לא תוקנו הליקויים במתכונת של בחינת ההסמכה".
לטענת המבקר, סוגיית הבחינות עלולה לעורר ספקות לגבי מידת התאמתם של המוסמכים לעריכת דין ולכן על הלשכה ומשרד המשפטים לגבש פתרון בהקדם. בדוח נכתב כי "למרות הדחיפות שבשינוי מערך ההתמחות וההסמכה הקיים, חוזרת ועולה תופעה של 'גרירת רגליים'", וכי הדבר פוגע לא רק באוכלוסיית עורכי הדין אלא גם בציבור כולו.