בעוד שבמפלגת הבית היהודי של בנט יוצאים נגד החוק הצרפתי, שימנע חקירת ראש ממשלה מכהן ומעכבים את קידומו, ייתכן שהמפלגה תתמוך בחוק נוסף של הקואליציה. על פי ההצעה של ח"כ דוד אמסלם שאותה מקדם יו"ר הקואליציה דוד ביטן, המשטרה תעביר את חומר הראיות מהחקירות שהיא מנהלת לפרקליטות ללא המלצה בעד או נגד העמדה לדין.
לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים – הצטרפו לפייסבוק שלנו
על פי הערכות, חוק שכזה יעכב את ההליכים המשפטיים שכן הפרקליטות תצטרך להשקיע זמן בהחלטה עצמאית לגבי העמדה לדין על סמך הראיות בלבד, ללא חוות דעת משטרתית בנושא. במערכת הפוליטית מעריכים כי ביטן ינסה לקדם את החוק של אמסלם, בעוד אישור "החוק הצרפתי" יידחה.
מוקדם יותר היום שיגרה יו"ר סיעת הבית היהודי, חברת הכנסת שולי מועלם-רפאלי, מכתב לביטן, בו הסבירה כי ההסכם הקואליציוני מונע את קידום החוק ללא אישורם. חברת הכנסת הזכירה ליו"ר הקואליציה במכתב כי "ההסכם הקואליציוני כולל בתוכו את סעיף 35: 'הצדדים מסכימים, כי חוקי יסוד חדשים או שינוי בחוקי יסוד קיימים יוגשו ויחוקקו אך ורק בהסכמת כל אחת ואחת מסיעות הקואליציה'".
עוד הסבירה מועלם-רפאלי כי לאחר דיון מעמיק בהצעת החוק בסיעת הבית היהודי, "נתגלעו חילוקי דעות משמעותיים בין חברי הסיעה ולא הושגה הסכמה". משכך, לאור חילוקי הדעות ובהתאם לסעיף בהסכם הקואליציוני, "אני מבקשת לא להעלות את הצעת החוק בשלב זה".
שרת התרבות מירי רגב תקפה את ההתנגדות לחוק הצרפתי ואמרה: "לא יכולים לעסוק בחוק עקרוני ברמה הפרסונלית. זה עניין עקרוני כמו שהעניין בסוגיות חקיקה הוא לא מרים נאור, אלא בית המשפט העליון. ראש ממשלה לא יכול להיחקר על כל סיגר אלא על עבירות עקרוניות שעל המדרג שלהן נדון בוועדת הכנסת".
אתמול הבהיר גם היועץ המשפטי לממשלה כי הוא מתנגד לחוק הצרפתי. "האמת צריכה להיאמר - עצם העובדה שצריך להסביר מדוע הדבר איננו מתקבל על הדעת, היא כשלעצמה איננה מתקבלת על הדעת", אמר מנדלבליט בכנס "קהלת". "לפי הצעת החוק, תיאורטית, גם אם קיימות ראיות חד-משמעיות על כך שראש ממשלה מכהן שילם - טרם בחירתו - שוחד לאדם אחר, או קיבל שוחד בתפקידו כראש ממשלה מאדם אחר, לא תיפתח חקירה בעניינו למשך תקופת כהונתו", הסביר מנדלבליט. "תפקיד ראש הממשלה, התפקיד החשוב ביותר במדינה, יהפוך ל'עיר מקלט' עבור אותו עבריין. זוהי פגיעה מהותית בשלטון החוק, בעיקרון השוויון בפני החוק, ובאמון הציבור".
עוד הוסיף היועמ"ש כי המצב המשפטי הקיים במדינת ישראל משקף איזון עדין בין האינטרסים השונים הנוגעים לחקירה של נבחרי ציבור, ובהם ראש הממשלה. "פתיחתה של חקירה נגד רה"מ מותנית באישורו האישי של הגורם הבכיר ביותר במערכת אכיפת החוק - היועמ"ש, וכך גם החלטה על הגשת כתב אישום. יתר על כן, ההחלטות הללו מתקבלות מטבע הדברים ביסודיות ובזהירות. לעיתים קודמת לפתיחה בחקירה בדיקה מקדימה שנועדה להבטיח כי טענות סרק, או חשדות ברמה נמוכה שאינם עולים כדי חשד סביר לביצוע מעשה עבירה, ייבחנו היטב, וכאשר אין הצדקה לפתיחה בחקירה פלילית, הטענות לא יובילו לפתיחה בחקירה פלילית".
"הצעת החוק המתוארת, לעומת זאת, נעדרת כל איזון", תקף מנדלבליט. "פגיעתה בשלטון החוק ובאמון הציבור היא קשה וחד משמעית. תוצאתה האפשרית היא ראש ממשלה מכהן, שעל ראשו רובצת 'עננת חשדות' בלתי מבוררת. חמור מכך - ייתכן כי שותפיו של אותו ראש ממשלה תיאורטי למעשה העבירה, ייחקרו ואף יורשעו בדין, באופן שמכתים אותו בצורה ברורה במעשה העבירה, בעוד שהוא עצמו ימשיך לכהן בתפקיד למשך פרק זמן משמעותי של מספר שנים. ובחלוף השנים, לאחר סיום הכהונה, כאשר המשטרה תהא רשאית לחקור את החשדות, האם יישארו ראיות לאסוף, שטרם זוהמו או נעלמו? במדינה דמוקרטית שלטון החוק הוא אחד לכל אדם - מהאזרח הפשוט, ועד לראש הממשלה. כך היה, וכך ראוי שימשיך להיות".