דוח המבקר, שעסק במימון המפלגות בבחירות האחרונות ובתקופה שקדמה להן, התייחס גם לשני נושאים שנויים במחלוקת במערכת הפוליטית: לפעילות הארגון החוץ מפלגתי V15 (וי-15) שפעל להחלפת נתניהו ולשאלה האם העיתון "ישראל היום" ביצע תעמולה אסורה. לאחר שקילה של הממצאים ואיסוף מידע קבע המבקר כי לא נמצאו ראיות לכך שהארגון ביצע "תעמולה אסורה" עבור השמאל. כמו כן, ציין המבקר, אין לו סמכויות לפעול נגד עיתונים - וקרא לכנסת לעסוק בכך.
על ארגון השמאל החוץ מפלגתי וי-15, שקרא להחלפת נתניהו ואף "זכה" ליוזמות חקיקה נגדו, כתב המבקר: "זו דוגמה אחת בולטת שהסעירה את הרוחות במהלך מערכת הבחירות ועדיין לא יורדת מן הכותרות". הצעת החוק נגד הארגון ודומיו, שמקדם ח"כ יואב קיש מהליכוד, אף עברה בחודש שעבר בקריאה טרומית: מדובר בהצעה שנועדה להקשות על גופים שונים, ישראלים וזרים להשפיע על הבחירות לכנסת ישראל.
בחודש שעבר דיווחה כתבתנו דפנה ליאל כי החוק, שזוכה לתמיכה נלהבת של ראש הממשלה בנימין נתניהו, אמור לעבור מספר שינויים בקרוב: על פי הטיוטה, החוק יחול על כל גוף שישקיע בקמפיין הבחירות בישראל מעל 100 אלף שקלים. מהרגע שגוף מוגדר כ"פעיל בבחירות" יחולו מגבלות משמעותיות, בדומה למפלגות.
בנוסף, לפי ההצעה, הגופים לא יוכלו לגייס כספים מאדם שכבר תרם למפלגה כזו או אחרת - כך ש"בנק התורמים" הצטמצם משמעותית עבור הגופים. אחת המגבלות הצפויות בחוק היא האיסור על הגופים לגייס יותר מ-11 אלף שקלים מאדם.
לעומת זאת, המבקר לא מצא פגם בפעולת הארגון במהלך הבחירות: לדברי שפירא, היעדר הקשר הארגוני בין הארגון למפלגות שמאל אינו מאפשר לו לקבוע כי "סיעה מסוימת קיבלה תרומה, לא כל שכן תרומה אסורה, מגוף חוץ-מפלגתי".
מי המפלגה שנכנסה לגירעון הכי גדול? ומי לא הגיש דוח מפורט? כל הפרטים
לעמדת המבקר על עצרות הימין והשמאל לפני הבחירות - ולדיון האם מדובר בתרומה אסורה - לחצו כאן
"משלא הועלו ממצאים המצביעים פוזיטיבית על קשר אירגוני בין הגופים הללו לאחת מהסיעות, אין בפעילות פוליטית או בפרסומים הקוראים להחלפת הממשלה וכן בפרסומים אחרים המעודדים הצבעה עבור גושים שונים תעמולה מובהקת", ציין המבקר, השופט בדימוס יוסף (חיים) שפירא. המבקר הסתמך על הגדרות קודמיו, לפיה נדרשות שתי זיקות – רעיונית-מהותית וארגונית – על מנת להגדיר את פעילות הארגון החוץ-מפלגתי כתרומה.
לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לחדשות 2 בפייסבוק
"תעמולה - אבל לא עבור מפלגה אחת"
"לכל אזרח זכות ליטול חלק במערכת הפוליטית, לרבות על ידי פעילות פוליטית או הבעת דעה פוליטית, בין כיחיד ובין כחלק מקבוצה", הסביר המבקר בדברי ההקדמה. "במהלך מערכת הבחירות לכנסת ה-20 בלטה פעילות ערה של גופים וארגונים חוץ-מפלגתיים, ובין היתר עמותות והתארגנויות שאינן מאוגדות, שמטרתה להשפיע על ציבור הבוחרים מכל צדי המפה הפוליטית".
המבקר ציין כי הארגונים, ובהם V15, הפעילו מתנדבים ופרסמו חומרי הסברה במגוון אמצעי מדיה - ואף ערכו עצרות המונים. "מדובר היה מחד גיסא בתעמולת בחירות שלילית, שנועדה לשכנע אנשים להימנע מלתמוך במועמד מסוים לראשות הממשלה או לשכנעם להחליף את הממשלה, ומנגד בתעמולת בחירות חיובית, שתכליתה לשכנע אנשים לתמוך בסיעות המזדהות עם הממשל הקיים".
"לאחר בחינת טענות הגופים והסיעות ולאחר בחינת דיווחי הסיעות והאסמכתאות שהגישו, וכן לאחר סקירת הפרסומים של אותם גופים חוץ-מפלגתיים על ידי אנשי משרדי, הגעתי למסקנה כי לא הועלו לפניי ממצאים המצביעים פוזיטיבית על קשר כה קרוב בין מי מן מהגופים החוץ-מפלגתיים ובין מי מן הסיעות ברמה המספקת כדי לקבוע כי גוף זה או אחר הוא 'זרוע' של סיעה מסוימת ולהחיל עליו את ההוראות בדבר 'גוף הקשור לסיעה'", סיכם שפירא.
בדוח נכתב כי ההוצאות על פעילות הארגונים, מימין ומשמאל, לא נכללו בחשבונות הסיעות. גם הגופים החוץ-מפלגתיים שנבדקו וגם הסיעות הכחישו קשר ישיר: המפלגות הדגישו כי הפרסומים, למשל, לא היו על דעתם או בהסכמתם וכי לא היה תיאום. הבדיקה של המבקר לא מצאה ראיות סותרות. לדבריו, גם הפרסומים הקוראים לציבור להצביע למחנה מסוים או "להחליף את הממשלה" לא מהווים תעמולה עבור מפלגה ספציפית.
"ישראל היום": האם המחוקק יתערב?
המבקר ציין כי נדרש להחוות את דעתו המשפטית בנוגע לפרסומים בעיתונים במהלך תקופת הבחירות, ולקבוע האם מדובר בפרסומים לטובת סיעה ספציפית. בכך מתכוון שפירא בין היתר לעיתון "ישראל היום" הידוע כאוהד כלפי נתניהו, מבלי לנקוב בשמו: שפירא ציין כי קיבל מספר פניות ואף סקירות מחקריות "מפורטות ומעמיקות" מגורמים שונים.
"מדובר בסוגיה המעלה שאלות מורכבות ויסודיות ביותר בכל הנוגע לחופש הביטוי, חופש העיתונות ותעמולה פוליטית", הסביר. לדבריו' על מנת לקבוע שעיתון מסוים מקדם סיעה יש צורך ב"בדיקה מערכתית של כלל העיתונים בעלי ההשפעה על הציבורים השונים והדבר מצריך כלי חקירה ומחקר שחלקם אינו במסגרת הכלים העומדים לרשות מבקר המדינה והסמכויות המוקנות לו בחוק".
המבקר הוסיף כי הגדרת עיתון מסוים כתרומה תוביל לאיסור הפצתו או להתערבות משרד מבקר המדינה בהחלטות המערכת: "דבר שהיה מהווה תקדים במדינה דמוקרטית". המבקר ציין כי כלי תקשורת בישראל, "כמו בכל חברה דמוקרטית", לא מבוקרים על ידי משרד מבקר המדינה - ואף זוכים לה", סיכם.
"סבורני כי ראוי כי סוגיה כה מורכבת - הן משפטית וציבורית והן פרקטית - תיבחן על ידי המחוקק, תוך שימת לב לערכי היסוד השונים במטרה ליצור את האיזונים הנדרשים ביניהם". שפירא סיכם בקריאה למחוקקים "להידרש מסוגיה מורכבת זו".