רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לחדשות 2 בפייסבוק
מחקר שנערך במכון בחן את התדירות בה הולכות מספר מדינות בעולם לבחירות מאז שנת 1990. על פי תוצאות המחקר, ישראל מדורגת במקום השלישי מלמטה, מאחר ואזרחיה נקראים להצביע בבחירות מוקדמות לפרלמנט בתדירות גבוהה יותר בהשוואה ליתר המדינות שדורגו.
עורך המחקר, ד"ר עופר קניג מהמכון הישראלי לדמוקרטיה, תולה את המצב בהתפרקות המפלגות הגדולות וגם, כמובן, באגו של פוליטיקאים. "יש בעיה מסויימת של יציבות פוליטית שנובעת בעיקר מהעובדה שהמפלגות הגדולות נחלשו", מסביר ד"ר קניג. "ההיחלשות נובעת מכל מיני סיבות. ההשפעה של תקופת הבחירה הישירה לפני 15 שנה הרגילה את האזרחים להצביע לראש ממשלה לחוד ולמפלגה לחוד. זה יצר פרסונליזציה של הפוליטיקה".
לטענת ד"ר קניג, פעם הצביעו הבוחרים בישראל לפי אידיאולוגיות והיום הם עושים זאת לפי המועמדים עצמם. "אנחנו רואים את זה לפי המצעד האינסופי של מפלגות מרכז שצצות", הוא מציין. "פעם אלה היו מפלגות כמו שינוי, הגימלאים, קדימה, יש עתיד ועכשיו כחלון. כל פעם יש משיח חדש שמקים מפלגה וכולם חושבים שהוא יביא את השינוי. בסוף הדבר הזה לא מחזיק מעמד. עוד הסבר הוא שהחברה משתנה, והשינויים האלה באים על חשבון המפלגות הגדולות ובלי מפלגות גדולות קשה ליצר ממשלות יציבות".
"ישראל מגוונת יותר משאר המדינות"
מובילות הטבלה הן אירלנד ובריטניה, שמאז 1990 הפרשי הזמן בין הבחירות במדינות עמדו על יותר מארבע שנים. מרבית הממשלות במדינות שנבדקו החזיקו מעמד בין שלוש לארבע שנים, כשהמדינה היחידה הנמצאת מתחת לרף השלוש שנים וממוקמת מעל ישראל בטבלה היא קנדה. שוודיה, הממוקמת בין המקומות הגבוהים בטבלה, עלולה לשנות בקרוב את המדרג שלה, לאחר שמוקדם יותר השבוע הכריז ראש הממשלה השוודי כי מדינתו תלך שוב לבחירות - שלושה חודשים בלבד לאחר שנבחרה הממשלה הנוכחית.
"יש לנו חברה הרבה יותר מגוונת משאר מדינות אירופה", מוסיף ד"ר קניג. לדבריו, ישנן מספר סיבות לפערים בין ישראל לשאר המדינות בטבלה. "אין עוד הרבה מדינות שיש להן כל כך הרבה נושאים בוערים על הפרק", מבהיר עורך המחקר. "מהבחינה הזו ישראל היא מדינה יוצאת דופן. במדינות כמו בריטניה או גרמניה, הויכוח בין המפלגות הוא על מדיניות כלכלית. אצלנו יש כל כך הרבה דברים אחרים. המאבק פה הוא לא רק ימין-שמאל מבחינה כלכלית, יש ויכוחים על דת ומדינה, על הזהות של המדינה, על תהליך השלום - המון גורמים שמביאים לפיצול של המערכת הפוליטית. החולשה של המפלגות הגדולות לא ייחודית לישראל אבל אצלנו היא קיצונית יותר. בכל העולם המפלגות הגדולות נחלשות. בבריטניה למשל שולטת עכשיו ממשלת קואליציה בפעם הראשונה מאז מלחמת העולם השניה".
כיצד ניתן לשפר את המצב? ד"ר קניג מציע לחזק את המפלגות הגדולות על ידי יצירה של מערכים יותר גדולים כמו שהיו פעם. "צריך לראות איחוד של מפלגות בודדות לגושים", הוא מבהיר. "יש לחזור לאידיאולוגיות במקום לאגו של אישים פוליטיים. אין הבדל תהומי כיום בין נתניהו לליברמן. אבל יש הבדלים של אגו. אין הבדל אידיאולוגי תהומי בין העבודה, יש עתיד והתנועה, אבל בגלל הדגש על הפרסונות זה מאוד מקשה. פעם מלחמות האגו היו תחת אותה מפלגה והיו מחנות בתוך המפלגות עצמן. היום אין מחנות בתוך המפלגות השונות, מאחר וגורמים המרגישים שדוחקים אותם החוצה, פורשים ומקימים מפלגות עצמאיות משלהם. ככה קשה לשלוט".