האם השרים יוכלו לבחור את היועצים המשפטיים? הבוקר (שני) דנה ועדת החוקה, חוק ומשפט בהצעת החוק שתאפשר לשרים למנות את היועצים המשפטיים למשרדיהם ללא מכרז. הוועדה, בראשות ח"כ ניסן סלומינסקי (הבית היהודי), מכינה את החוק לקריאה שנייה ושלישית למרות הביקורת לפיה החוק עשוי להחליש את שומרי הסף. הדיון הסוער מלווה בקריאות ביניים רבות שקטעו את דברי הנאומים: ח"כ דב חנין הוצא מהישיבה.
לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים – הצטרפו לפייסבוק שלנו
היועץ המשפטי לממשלה הביע התנגדות חריפה לחוק: "זו הצעה גרועה, יש פה פגיעה בשלטון החוק ולכן אני חייב להופיע בכנסת, זו החובה שלי להתריע אם עלולה להיווצר פגיעה בשלטון החוק. הצעת החוק מהווה בעיה מבחינת שלטון החוק. אני מציע לשמור על המצב המאוזן שיש כעת ואני חושש שתהיה פה תוצאה מזיקה ורעה ולכן אני מתנגד לה: היא פוגעת בשלטון החוק ועלולה לפגוע בעצמאות היועצים המשפטיים ובמראית העין".
מנדלבליט הוסיף: "אני לא חושב שהיועצים המשפטיים נוקטים במדיניות מסכלת נגד השרים - התחושה שלי היא שזה לא המצב. אין כאן בסוף איזון, הנזק שייגרם לייעוץ המשפטי יהיה גדול ואני לא חושב שיש פגיעה במשילות".
לדברי היועמ"ש, "החוק יוצר בעיה קשה לדור הבא, דור הביניים, הסגנים שירצו להתמודד - ברור להם שלעומתיות מול השר תגנוז את האפשרות שלהם להתקדם כי שר לא ירצה לעבוד עם יועץ משפטי שלכאורה מפריע לו. עוול ייגרם ליועצים המשפטיים שייתפסו חלילה כמקורב לשר ואז הם יסחבו גיבנת כזו. זה לא טוב וזה מיותר".
שרת המשפטים: "הצעת החוק מאפשרת לשר לעבוד"
שקד, מנגד, נלחמה על החוק - בניגוד לעמדת היועץ המשפטי, חלק מהח"כים בוועדה ומומחים שהתייצבו בדיון. "היועץ המשפטי צריך ליישם את מדיניות השר במסגרת החוק וגם להרים דגל אדום כשצריך", הסבירה שרת המשפטים איילת שקד את המניע להצעה. יש לו כפיפות לשר וגם ליועץ המשפטי לממשלה. רוב היועצים הם אנשים טובים ומקצועיים ועושים את עבודתם נאמנה, אבל הצעת החוק הזו מאפשרת לשר לעבוד".
שקד הוסיפה: "אני חושבת שגם במנגנון הזה המינויים יהיו מקצועיים, שר ומנכ"ל יודעים לבחור יועץ לא פחות טוב. אני לא רוצה שימונו לפי התפיסות שלהם, אני מצפה שימונו יועצים משפטיים שתופסים את התפקיד כפי שהגדרתי - ולא ליישם את המדיניות של עצמם. אני רוצה שיהיו ישרים והגונים ויפעלו במסגרת החוק".
"רוצים את טובת המדינה, אנחנו לא עבריינים"
"אני מצפה שכשהשר מתחלף, היועץ המשפטי יממש את המדיניות של השר החדש. כך קורה גם כיום עם היועצת המשפטית, שעבדה תחת ציפי לבני וכיום תחתיי", ציינה שקד וח"כ מיכל רוזין ממרצ עקצה: "מה שווה יועץ משפטי אם אי אפשר לשלוט בו?".
שרת המשפטים הסבירה כי יש לשנות את החוק כדי לאפשר מינויים ראויים יותר: "רק עובדי מדינה היום יכולים לגשת למכרז ואם הוא נכשל פותחים לכולם. אני מציעה עדיפות לעובדי המדינה כי הם צריכים אופק קידום, אבל אני מציעה מצב בו ועדת האיתור פתוחה לכולם. שילוב אנשים מהמגזר הפרטי רק ישביח את המגזר הציבורי. אני מציעה ועדה מאוזנת, המצב כיום לא מאוזן".
שקד הגנה על החוק מפני ההאשמות בשחיתות ואמרה: "המעורבות של השר במינוי היועץ היא בעיניי נכונה - לא חושבת ששרים צריכים במחשכים להשפיע על מכרז כזה או אחר. השרים צריכים להיות מעורבים, זה לא צריך להיות מינוי של משרת אמון. הרצון להדביק לשר כוונות לא טהורות או להגיד שכול מינוי של שר הוא מושחת - זה פשוט דבר מופרך מהיסוד. שרים רוצים להצליח במדיניות שלהם - צריך לסמוך על הדרג הפוליטי, אנחנו רוצים את טובת המדינה, אנחנו לא עבריינים".
שרת המשפטים עקצה גם את חלק מהמתנגדים: "זמיר ורובינשטיין מונו לפי השיטה הישנה - שר מביא לממשלה בלי ועדת איתור. חקרתי כמה מכרזים מהעבר וגיליתי איך זה עבד - בא המנכ"ל ואמר לוועדת המכרזים 'אותו אני רוצה' ואותו מינו. היו יועצים אמיצים מאוד שהשר מינה".
הביקורת נגד החוק: "ההצעה מאיימת על שלטון החוק"
פרופ' יצחק זמיר, היועץ המשפטי לשעבר ושופט העליון בדימוס, פתח את הדיון בהתנגדות חריפה להצעה: "הצעת החוק הזו היא לא פחות מגורלית, בעלת השפעה עצומה. אני מתנצל מראש שאני משתמש במילים גדולות - ההצעה הזו מאיימת באופן רציני על שלטון החוק. לא זוכר הצעת חוק שלדעתי עלולה לפגוע בשלטון החוק כמו ההצעה הזו".
"בזמן האחרון דיברו הרבה על פסקת ההתגברות - לדעתי ההצעה הזו קשה ומסוכנת יותר", ציין זמיר. "לפסקת ההתגברות יש ערך סמלי, להצעה הזו יש ערך מעשי עצום. הצעת החוק עוררה מהומה חסרת תקדים בקהילה המשפטית וכל מי שמכיר את המערכת מקרוב נרעש. העמדה שאני אציג לא עמדה אישית שלי אלא של הקהילה המשפטית, כמעט ללא יוצא מן הכלל".
זמיר ציין כי שיטת המכרזים הוכיחה את עצמה והצליחה למנוע את תופעת המינויים הפוליטיים שהייתה נפוצה לפני עשרות שנים: "מצב שהשחית את השירות הציבורי, פגע ביעילות שלו וגם פגע בתושבים".
"לא מתקבל על הדעת שהמבוקר ימנה את המבקר"
שיטת המכרז, אותה מבקשת הצעת החוק לבטל, "הוכיחה את עצמה בכלל ובפרט" לדברי זמיר. "זו לא שיטה נקייה מכל פגע כי אין שיטה כזו, אבל המינויים נעשו על יסוד הכישורים. אם זו הדעה של כל מי שמכיר את התחום, השאלה היא למה לשנות? אם המנגנון עובד, למה לתקן? מי שבא לשנות שיטה והוכיחה את עצמה צריך להוכיח. ההשלכה של ההצעה תהיה גורפת ומאוד רחבה".
"השיטה המוצעת לדעתי פסולה מיסודה - זה לא סביר" המשיך זמיר ותקף. "היועץ המשפטי צריך לסייע לשר וגם להיות שומר סף ולבדוק שהחלטות המשרד הן במסגרת החוק. לא מתקבל על הדעת שהמבוקר ימנה את המבקר. זה מנוגד לעיקרון בסיסי בחוק - מניעת ניגוד העניינים". זמיר סיים את דבריו בפנייה נרגשת: "אני רואה סכנה חמורה בנושא הזה, מפציר בחברי הכנסת - אנא, למען מדינת ישראל כמדינת חוק, אל תקדמו את ההצעה הזו".
אליקים רובינשטיין, שכיהן כמשנה לנשיאת בית המשפט העליון וגם שימש בעבר יועץ משפטי לממשלה, אמר: "מסכים עם מורי ורבי זמין. בנינו במשך 70 שירות ציבורי שלא בא לשרת ממשלה א' או ממשלה ב'. בכל השנים של עבודתי וגם כשופט לא ראיתי שיועץ משפטי מטרפד מדיניות אלא משרת אותה. תפקידו הוא לשרת את המדיניות כדי שתמולא על פי החוק".
"לפי החוק הזה, מחר תתחלף הממשלה ואז השר יישאר עם יועץ משפטי עם תפיסת עולם אחרת שמינה קודמו. מה הרווחנו במשילות מההצעה הזו? כלום", תהה רובינשטיין. "אנחנו הולכים לפוליטיזציה של העניין - ואף אחד לא יכול להשיב לי מה יקרה כשהשר יתחלף.
זה מדרון חלקלק - לא באנו לשמר עולם ישן אלא להסביר שהדברים עובדים כיום ואין טעם לשנות".
ח"כ פנינה תמנו שטה (יש עתיד) אמרה בדיון: "ממשלת ישראל מנסה לעשות מחטף ושורה של מינויים בטרם תתפרק, החלפה כוחנית באמצעות החוק של היועצים המשפטיים וסינדול הממשלה הבאה, זו פגיעה בשומרי הסף ופגיעה ישירה באינטרס הציבורי".
ח"כ מיכל רוזין תקפה את מניעי החוק: "איילת שקד מבינה שכדי לקדם את מדיניות הכיבוש של הממשלה היא חייבת לכופף את החוק ולמצוא את הפרצות בשביל להכשיר את השרץ, וחוק היועמ"שים הוא צעד בדרך. היועמ"ש לא יכול להיות חותמת גומי, אלא צריך להוות את החסם האחרון בפני כוח בלתי מוגבל של השלטון. איילת שקד מדברת סחור סחור בלי לענות על השאלה הפשוטה מה לא נכון בשיטה הנוכחית. הכל כדי להסתיר את האג'נדה האמיתית".
לפי הצעת החוק הממשלתית שמקדמת שקד, "השר ימנה, לפי הצעת ועדת איתור ובהסכמת היועץ המשפטי לממשלה, יועץ משפטי שיעמוד בראש הלשכה המשפטית של אותו משרד. על מינויו של יועץ משפטי לא תחול חובל המרכז: יועץ משפטי ימונה לתקופת כהונה אחת של שבע שנים".
בנימוק נכתב כי הצעת החוק "נועדה לשנות את אופן הבחירה של היועצים המשפטיים למשרדי הממשלה – מבחירה באמצעות מכרז לבחירה בידי השר הממונה על המשרד, על פי הצעה של ועדת איתור". בממשלה הלינו על כך שבמצב העניינים הנוכחי "לשר אין כל נגיעה לתהליך המינוי או השפעה עליו, למרות ממשקי העבודה המרובים והמשעותיים שיש לשר עם היועץ המשפטי למשרדו".
על כן קידמו בממשלה את הצעת החוק, שקוראת "לשנות את הליך הבחירה להליך שיאפשר מעורבות רבה יותר של השר במינוי". ההצעה גררה ביקורת רבה מצד גופים רבים, בהם התנועה למען איכות השלטון, המנועה למשילות ודמוקרטיה והמכון הישראלי לדמוקרטיה – לצד התנגדות של משפטנים בכירים.
מהתנועה לאיכות השלטון, שנציגיה הוזמנו לדיון על "חוק היועמ"שים", נמסר: "מדובר בניסיון נוסף לדרוס את שומרי הסף, כחלק משרשרת הצעות חוק שנועדו לקדם את רעיון 'המשילות' שלמעשה נועד ליצור שלטון יחיד לשרים תוך פגיעה חמורה בעצמאות גורמי הפיקוח והבקרה המייצגים את האינטרס הציבורי".