אחדות שתסתיים בהתפרקות? בשבועות האחרונים הולכים ומתרבים הדיווחים על כניסה אפשרית של מפלגת העבודה לממשלת נתניהו, על המגעים והשיחות החשאיות שמנהל יושב הראש הרצוג עם ראש הממשלה - ועל מה שהובטח או עדיין לא הובטח למפלגתו בתמורה לכניסתה לקואליציה.
לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לחדשות 2 בפייסבוק
ברקע, כמובן, קיימת התנגדות חריפה למהלך מצד גורמים מרכזיים במפלגת העבודה בהם יושבי הראש הקודמים שלי יחימוביץ' ועמיר פרץ וח"כים נוספים, ומעל אפשרות החבירה הזו בין "אנחנו" ל"הם" מרחף גם ניסיון העבר, זה שהראה שממשלות אחדות בישראל עתידן להתפרק - ודי מהר.
ממשלת האחדות שהסתיימה בתרגיל
כך קרה לאחר בחירות 1988, אז הוקמה ממשלת אחדות בראשותו של יו"ר הליכוד יצחק שמיר - זאת לאחר ממשלת הרוטציה של שמיר ופרס שהייתה קיימת בארבע השנים שלפני.
פרס, ששימש כשר האוצר בממשלת שמיר, רקם מאחורי הקלעים, קצת יותר משנה לאחר מכן - את מה שכונה "התרגיל המסריח" - תרגיל שהוביל להפלת הממשלה בתמיכת החרדים, והוביל לכך שהנשיא הטיל על פרס להרכיב את הממשלה.
אלא שכעבור זמן קצר, חזרו בהן ש"ס ואגודת ישראל מהסיכומים עם מפלגת העבודה - ופרס נאלץ להודיע שנכשל במאמצים להקים ממשלה חלופית. שמיר הצליח להקים ממשלה צרה, ללא העבודה, עם המפלגות הדתיות והימין ששרדה עד ינואר 1992.
הסכסוכים בעבודה שהובילו ליציאתה מהממשלה
בפברואר 2001 התקיימו בחירות מיוחדות לראשות הממשלה בין ראש הממשלה המכהן אהוד ברק ליו"ר הליכוד אריאל שרון. האחרון זכה בבחירות ברוב מוחץ - וזכה לכהן כראש הממשלה במקומו של ברק, שהתפטר מראשות מפלגת העבודה ופרש.
את מקומו של ברק תפס זמנית שמעון פרס, שנכנס לממשלת שרון החדשה שהוקמה עם מפלגת העבודה - והתמנה לשר החוץ. כעבור כמה חודשים נערכו במפלגה בחירות פנימיות לתפקיד יושב הראש הקבוע - בהן זכה בתחילה בנימין בן אליעזר, שכיהן כשר הביטחון בממשלה. אלא שבהמשך, נערך סבב נוסף בבחירות עקב טענות לזיופים, בו התמודד בן אליעזר מול עמרם מצנע, שהתנגד נחרצות להמשך השותפות בממשלת שרון.
הקו הברור שהוביל מצנע נגד האחדות הרתיע את בן אליעזר, שהודיע על פרישה מהממשלה בנימוק לפיו הוא מתנגד לצעדים הכלכליים בהן נוקטת הממשלה - מה שהוביל לפרישת המפלגה ממשלת האחדות בנובמבר 2002. מצנע זכה לבסוף בתפקיד יו"ר העבודה, והפרישה מהממשלה הובילה להקדמת הבחירות לפברואר 2003.
שינויים בהנהגת העבודה הובילו לפירוק האחדות גם ב-2005: מפלגת העבודה - שוב בראשותו של שמעון פרס - הצטרפה לממשלת שרון לאחר פרישתה של מפלגת שינוי מהממשלה. בנובמבר אותה השנה נערכו הבחירות המקדימות לראשות מפלגת העבודה, בהן ניצח עמיר פרץ את שמעון פרס - והוביל ליציאת המפלגה מהקואליציה.
באותו חודש נובמבר ניחתה פצצה פוליטית של ממש בישראל: ראש הממשלה שרון הודיע על פרישתו מהליכוד ועל הקמת "קדימה", שהורכבה מפורשים ממפלגות העבודה והליכוד - זאת לאחר שהוסכם להקדים את הבחירות לכנסת הבאה.
מאויב פוליטי - לשותף הבכיר של נתניהו
4 שנים לאחר מכן, שב נתניהו לראשות הממשלה - והקים את ממשלתו השנייה. אהוד ברק המשיך לכהן כשר ביטחון גם תחת נתניהו ובשבתו כיו"ר מפלגת העבודה - לפחות עד ינואר 2011, אז הודיע ברק על פרישתו מהעבודה והקמת מפלגה חדשה יחד עם עד 4 חברי כנסת ממפלגתו - "העצמאות". לאחר הודעתו הדרמטית על פרישה מהעבודה, התפטרו שרי המפלגה מהממשלה - כך שלמעשה פורקה האחדות, ובממשלה נותרו חברי המפלגה החדשה שהקים ברק.
אלא שעם פירוק האחדות בין הליכוד לעבודה לאחר היציאה לעצמאות של ברק, לא חדלו הניסיונות להרחיב את הקואליציה. במאי 2012, אחרי שכבר היה ברור כי המדינה הולכת לבחירות מוקדמות ב-4 בספטמבר והכנסת אף אישרה את החוק על פיזורה בקריאה ראשונה, התחוללה דרמה לילית שהובילה לביטול הבחירות.
האחדות שנרקמה באישון לילה - והובילה להתרסקות קדימה
באישון לילה נחתם הסכם ממשלת אחדות עם מפלגת קדימה בראשותו של שאול מופז, שהוביל לכך שהקואליציה מנתה מספר עצום של 94 חברי כנסת. בקדימה התנו את מהלך ההצטרפות בתמורה להעברת ההצעה החלופית שהציגה לחוק טל ומופז הפך למשנה לראש הממשלה במהלך שזכה לקיתונות של ביקורת במערכת הפוליטית, זאת לאחר שלל הצהרות נחרצות של מופז לפיהן לא ייכנס בשום מצב לממשלה.
בין המתנגדים הגדולים ביותר למהלך האחדות עם קדימה היה אז מי שעומד היום בראשות מפלגת העבודה, ח"כ יצחק הרצוג, שהצהיר אז: "נוביל את האופוזיציה להפלת ברית הפחדנים. המצב החדש נותן הזדמנות פז למפלגת העבודה להוביל את העם בסופו של דבר לדרך חדשה למול הדרך הנכלולית של נתניהו ומופז".
הרומן בין נתניהו למופז לא האריך ימים: כעבור עשרה שבועות, פרשה קדימה מהממשלה - וממשלת האחדות האחרונה שהייתה כאן, לפחות עד ימינו, התפרקה.