אילו סיעות בכנסת נמצאות ב"מינוס" ומי חייבות לקופה הציבורית כ-20 מיליון שקלים? מבקר המדינה, השופט (בדימוס) יוסף שפירא, פרסם היום (רביעי) דוח בנושא מימון מפלגות - בו הודיע על קנסות בסך מאות אלפי שקלים למספר סיעות בכנסת שחרגו מהנהלים. כמו כן, המבקר מתח ביקורת חריפה על האופן שבו הסיעות מסיטות כספי ציבור שנועדו למימון הפעילות האידיאולוגית והארגונית של הסיעות לצורך הגדלת הוצאותיהן בבחירות.
הדוח עוסק בביקורת החשבונות שבוצעה על 12 סיעות בכנסת הנוכחית (הכנסת ה-20) שקיבלו מימון מהמדינה לצורך כיסוי הוצאות שוטפות מהבחירות האחרונות במרס 2015 ועד סוף שנת 2016: 12 הסיעות קיבלו יחד כ-169 מיליון שקלים במשך תקופה של שנה ו-9 חודשים. הביקורת בוצעה על כלל הסיעות בכנסת, למעט בל"ד, הבית היהודי, רע"מ ותע"ל, שהוחרגו מהדוח לאחר שקיבלו אישור לכך מוועדת הכספים של הכנסת. לדברי המבקר, בדיקתו העלתה כי חמש סיעות חרגו מהנהלים: הליכוד, יש עתיד, ישראל ביתנו, אגודת ישראל והתנועה.
לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים – הצטרפו לפייסבוק שלנו
המבקר הפנה ביקורת נקודתית לעבר אירוע "הליכודיאדה" של מפלגת השלטון שנערך בינואר 2016 באילת, וקבע כי מדובר ב"תרומה אסורה". לדבריו, "הליכודיאדה" הוצגה כאירוע הקשור באופן ישיר ובלעדי עם המפלגה, תוך שימוש בשמה ובסמליה המובהקים. עם זאת, בליכוד התעקשו וטענו כי מדובר ב"אירוע פרטי שנערך מדי תקופה על ידי פעילים חברתיים ללא התערבות או תיאום מול הסיעה".
לדברי המבקר, העובדה שהליכוד לא השתתפה בהוצאות האירוע מהווה חריגה מהמגבלות הקבועות בחוק. "כשם שסיעה הייתה נדרשת לשאת בהוצאות אירוע שהייתה מארגנת בעצמה, לצורך העברת מסרים התומכים בה ובנבחריה ומאדירים את שמה, כך עליה לתת ביטוי בחשבונותיה לאירוע, אף אם אורגן בידי אחרים - קל וחומר, כאשר הוא מאורגן על ידי גורמים הפעילים בסיעה עצמה", קבע המבקר. בשל כך, הטיל המבקר על הליכוד קנס בסך 350 אלף שקלים, שייגרעו מהמימון הציבורי שניתן לה.
חשש לעבירה פלילית בהתפקדות ל"ישראל ביתנו"
מסיעת אגודת ישראל החליט המבקר לשלול סכום מימון של 150 אלף שקלים בשל השתתפותם של גורמים מסחריים במימון ועידה לציון 40 שנה להקמת סיעת "שלומי אמונים" שהתקיימה באוקראינה. לדברי המבקר, מימון כחמישית מהוצאות הוועידה - בה השתתפו כ-100 נציגי הסיעה - בידי גורמים מסחריים נחשבת לתרומה אסורה.
במקרה של ישראל ביתנו הוחלט לשלול 137 אלף שקלים מסכום המימון הציבורי שניתן לה בעקבות אי סדרים בניהול הליך ההתפקדות למפלגה. לדברי המבקר, בכמה מקרים הופקדו דמי חבר במזומן ובמרוכז עבור עשרות ומאות אנשים שונים באותו יום ולעיתים אף באותה שעה, דבר שמעלה חשד כי התשלום בוצע על ידי גורם אחר שאינו המתפקד עצמו - מעשה שנחשב עבירה פלילית שהעונש עליו הוא שנת מאסר. עוד נמצא כי לא נמצאה התאמה בין מספר טפסי ההתפקדות ובין רשימות המתפקדים המצויות בתיקי הסיעה, וכן בין ההכנסות מדמי החבר לבין רשימות המתפקדים.
המבקר קבע גם כי יש עתיד והתנועה ניהלו את חשבונותיהן שלא לפי ההנחיות. בעניין יש עתיד נקבע כי הסיעה לא הקפידה לתעד כנדרש את הוצאותיה על כנסים ואירועים ולא כללה בחשבונותיה את הוצאות השכר לצוות הפרלמנטרי בכנסת. בשל כך, הוחלט לשלול ממנה סכום מימון בסך 100 אלף שקלים. בעניין התנועה נקבע כי לא צוין בחשבונותיה כי ההוצאות סביב השתתפותה בעצרת לזכרו של ראש הממשלה המנוח יצחק רבין שולמו מחשבון בנק ובו כספי מימון ממלכתי שקיבלה הסיעה, בתקופה שייצגה את מפלגת "חץ". לפיכך, החליט המבקר לשלול מהסיעה מימון ציבורי בסך 90 אלף שקלים.
כשלוש שנים מאז הבחירות - סיעות רבות עדיין בגירעון של מיליונים
המבקר פירט בדוח גם נתונים עדכניים על הגירעונות של סיעות הכנסת, שעומדים על סכום מצטבר של כ-20 מיליון שקלים. לדבריו, אף שחלק מהסיעות לצמצם במידה רבה את גירעונותיהן מתקופת הבחירות, רובן עדיין מצויות ב"מינוס". "חלק ניכר מכספי המימון הממלכתי השוטף, אשר נועדו לממן פעילות רעיונית שוטפת של הסיעות ושמירת הקשר עם הציבור משמשים דה פקטו לכיסוי גירעונות הסיעות מתקופות בחירות שונות", כתב המבקר.
מהדוח עולה כי סיעת הליכוד הצליחה לצמצם במידה משמעותית את הגירעון שרשמה בסוף מערכת הבחירות הקודמת, בשיעור של כ-18.6 מיליון שקלים. עם זאת, היא עדיין מצויה בגירעון העמוק ביותר מבין כלל הסיעות, שעומד על 5.9 מיליון שקלים. במקרה של העבודה, מאז הבחירות הצליחה הסיעה למחוק גירעון של 8.5 מיליון שקלים וסיימה את שנת 2016 בעוקף, עם פער של כ-11.4 מיליון שקלים.
ישנן מספר סיעות נוספות שהצליחו אמנם לצמצם את גירעון הבחירות שלהן, אך עדיין חייבות כסף לקופה הציבורית: סיעת ש"ס צמצמה את הגירעון שלה ב-5.4 מיליון שקלים; ישראל ביתנו צמצמה ב-4.7 מיליון שקלים; מרצ צמצמה ב-2.9 מיליון שקלים; האיחוד הלאומי צמצמה ב-1.9 מיליון שקלים; דגל התורה צמצמה ב-20 אלף שקלים ויש עתיד צמצמה את הגירעון שלה מהבחירות בשיעור של כ-530 אלף שקלים.
בנוסף לסיעת העבודה היו ארבע סיעות שסיימו את שנת 2016 עם עודף נצבר: סיעת כולנו מחקה גירעון של 315 אלף שקלים וסיימה עם עודף של 8.7 מיליון; סיעת חד"ש הגדילה את העודף שלה ב-1.1 מיליון שקלים, התנועה סיימה בעודף של 2.1 מיליון שקלים (לעומת גירעון 843 אלף שקלים) ואגודת ישראל רשמה עודף של 13 אלף שקלים (לעומת גירעון של 2.1 מיליון שקלים אחרי הבחירות).
המבקר מסביר את העובדה שמפלגות רבות עדיין מצויות בגירעון בכך שחלק ניכר מכספי המימון מהקופה הציבורית, שנועדו לממן פעילות רעיונית שוטפת של הסיעות ושמירת הקשר עם הציבור, משמשים הלכה למעשה לכיסוי גירעונות הסיעות מתקופות בחירות שונות. מגמה זו קיבלה ביטוי בשני תיקונים שבוצעו לאחרונה בחוק מימון מפלגות: תיקון מספר 33, שנכנס לתוקף בדצמבר 2014, קובע כי כל סיעה רשאית לקבל מהמדינה הלוואות למימון פעילותה, ואלה מוחזרות באמצעות ניכוי שלהן ממימון ההוצאות השוטפות שהסיעה מקבלת. תיקון נוסף לחוק - תיקון מספר 35 - שנכנס לתוקף במרץ 2017, מגדיל את סכום המימון החודשי לו זכאית כל אחת מהסיעות. העלות הכספית של התיקון עומדת על כ-22 מיליון שקלים בשנה.
"אין לי אלא לחזור ולהעיר כי במצב דברים זה ונוכח התנהלות הסיעות בתקופת הבחירות, נמנעת האפשרות להשתמש בכספי המימון השוטף (או חלק גדול ממנו) למטרה שלה יועדו כספים אלה על פי חוק, קרי - שמירה של הסיעות על קשר ארגוני ורעיוני עם הציבור באופן רציף ובמהלך התקופות שבין הבחירות", כתב המבקר. "לא זו אף זו, בו בזמן שהסיעות יוצרות מצג כאילו כספי ציבור אלה ישמשו למטרתם על פי חוק, הן פועלות באופן שהן מגדילות לעצמן את המימון המשמש בפועל להוצאות בחירות; זאת, מעבר למימון הציבורי האמור לשמש למטרה זו על פי חוק ותוך פגיעה בשוויון מול רשימות מועמדים אחרות המוגשות על ידי מפלגות שאינן מיוצגות בכנסת".