שלוש משפחות, שלוש מצוקות, וכל אחת פנתה ל-120 ח"כים בניסיון לקבל עזרה ולשבור את חומת האטימות: חברי הכנסת מקבלים מדי שנה, מעבר לשכרם, כ-100 אלף שקלים לטובת "הקשר עם הציבור". הם גם יכולים לשכור לשם כך לשכות מחוץ לכנסת ולאחרונה הם אף קיבלו עוזר פרלמנטרי שלישי, שחלק מהם ייעדו בדיוק לנושאים האלה - לטיפול באנשים שנופלים בין הכיסאות. בדיקת חדשות 2 העלתה: כמה מתוכם השיבו לפניית המשפחות - וכמה התעלמו?
לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים – הצטרפו לפייסבוק שלנו
כתבתנו בכנסת דפנה ליאל עקבה במשך כמה שבועות אחרי הפניות של שלוש המשפחות לנבחרי הציבור: משפחת גמליאלי פנתה לפני מספר שבועות לחברי הכנסת בנסיבות מצערות - אלאור, בן ה-5, נולד עם מום בלב. בגיל 3 נכנס אלאור לניתוח מסובך, שבמהלכו עבר גם אירוע מוחי והוא שכב שנה שלמה בבית החולים. מילד רגיל שבסך הכול סובל מבעיה רפואית, אלאור הפך לילד עם נכות קשה, ברמה התפתחותית של ילד בן שנתיים.
דווקא בשלב שבו אלאור כל כך הזדקק לעזרת המערכת - הוא נותר ללא מענה. כבר שבעה חודשים שהוא בבית עם אמו, שנאצלה לעזוב את העבודה. הסיבה היא כשל בירוקרטי - המערכת לא מספקת סייעת רפואית צמודה לילדי החינוך המיוחד, למרות שהרופאים קבעו שבמקרה של אלאור זה חיוני.
רבקה וגנר גם ניסתה את מזלה בפנייה לחברי הכנסת. וגנר היא אם חד הורית לשישה ילדים. היא גרה בדיור הציבורי, אך לדבריה יש בדירה ליקויים רבים והצנרת רקובה. היא פנתה לחברי הכנסת וביקשה מהם את עזרתם, שכן לדבריה, תנאי המגורים אינם ראויים לילדים.
גם גלית ורנשטיין פנתה לכל 120 נבחרי הציבור. המצב הבריאותי שלה ושל בעלה קשה, כך גם המצב הכלכלי, והיא זקוקה לסיוע מול החברה המשכנת. היא סובלת מאסתמה, ומצב הדירה פוגע בבריאותה הרופפת ממילא. כבר שנים שמבטיחים לה לשפץ, וזה לא קורה.
120 פניות - כמה מתוכן נענו?
בממוצע, לכל אחת מהפניות של שלוש המשפחות השיבו כ-40 חברי כנסת. כ-66% מחברי הכנסת, 80 במספר, בכלל לא טרחו להגיב. מתוך אלה שכן ענו, חלק הסתפקו במענה טכני או בשיגור הפנייה לגורם הרלוונטי.
במספר מקרים, לשכות הח"כים שטרחו להשיב לפניות הסבירו כי אין באפשרותם לעזור או שהדבר אינו נמצא בתחום אחריותם. חלק מהח"כים הבהירו שהדבר אמור להיות מטופל במשרדי הממשלה וכי הם אינם הכתובת. כמו כן, היו אף לשכות שהמליצו פנייה לתקשורת, בטענה כי לחץ תקשורתי יעיל יותר מעבודת נבחרי הציבור.
מתוך כלל היושבים במשכן, רק 12 ח"כים השיבו לכל אחת מהפניות שהגיעו ללשכתם. רובם לא הסתפקו במענה כתוב והם אף התקשרו לפונים, הזמינו אותם ללשכתם וביררו כיצד ניתן לעזור.
במקרה של גלית ורבקה, חברי הכנסת לא הצליחו לעזור, והאמת היא שרובם לא ממש ניסו מעבר לפנייה טכנית לחברה המשקמת. עם זאת, למקרה של אלאור יש סוף טוב - לאחר התערבות של מספר ח"כים הצליחו להשיג לו תקן מיוחד לסייעת, והשבוע הוא הלך בפעם הראשונה לגן מאז תחילת השנה. זו אולי ההוכחה ביותר לכך שבידי חברי הכנסת יש כוח עצום, כוח שמעטים מדי מהם מנצלים לטובת הציבור.
ממשרד החינוך נמסר בתגובה: "החינוך המיוחד מותאם מראש לצרכים המיוחדים של התלמידים, עם צוות טיפולי שמלווה כל תלמיד באופן אישי, ולפיכך לא עלה צורך בסייעת נוספת. האגף לחינוך מיוחד מלווה, וימשיך ללוות, את התלמיד ואת משפחתו, באופן אישי ובמלוא המסירות".
מלשכת ח"כ ג'קי לוי נמסר בתגובה: "לשכתנו עושה כל שביכולתה על מנת לסייע לכלל פוני הציבור, גם במקרים שאינם בתחום פעילותנו".