כך "הסתירו" משרי הקבינט מידע חשוב לפני מבצע "צוק איתן": דוח מבקר המדינה שמתפרסם היום (שלישי) מותח ביקורת חמורה על חוסר עדכון מתמשך של שרי הקבינט בהתרעות מודיעיניות ובמידע על היערכות צה"ל לקראת המבצע – גם בנושא המנהרות אך גם בהערכת כוונת חמאס להסלים את המצב. הדוח קובע כי לא התקיים דיון אמיתי בסוגיית המנהרות והשיח על כך הוגבל ל"אמירות כלליות ומשפטים בודדים - גם אם לא הייתה כוונת הסתרה, לקבינט לא הוצג איום המנהרות במפורט". עוד עולה מהדוח כי גם במהלך המבצע, הקבינט המשיך להתווכח על מטרות המבצע ועל סמכויות הקבינט עצמו – והקרבות הפנימיים הללו נמשכים עד היום.
לקריאת הפרק העוסק בתפקוד הקבינט לחצו כאן
המבקר, השופט בדימוס יוסף שפירא, הוסיף כי ההתבטאויות הקצרות על המנהרות בקבינט "לא שיקפו את חומרת האיום" כפי שידעו עליו ראש הממשלה ומערכת הביטחון, שהגדירו אותו בדיונים פנימיים כ"משמעותי ביותר ואסטרטגי". לדבריו, "אמירות אלו נזכרו כמשפטים בודדים בחלק מדיוני הקבינט, ולא במרוכז כתיאור שלם וממצה של איום המנהרות, ולא היה באמירות הכלליות כדי לחדד את המודעות של שרי הקבינט לאיום המנהרות".
ומה חשב המבקר על ההיערכות מול מנהרות חמאס? לחצו כאן
חשוב להבין כי בתקופה שעד מבצע "צוק איתן" לא קיבלו שרי הקבינט חומר רקע לפני דיוני הקבינט, מתוך הנימוק שמדובר בחומרים מסווגים. את החומרים הם קיבלו בתחילת ישיבת הממשלה או הקבינט, ונדרשו להחזיר אותם תוך זמן קצר. "כל שרי הקבינט ה-33, מלבד יעלון, טענו בפני צוות מבקר המדינה כי היה חסר להם חומר רקע לקראת דיונים בקבינט, ומשכך לא הגיעו מוכנים דיים לדיונים", כתב שפירא.
גם הדיונים שכבר התקיימו בקבינט בנושא התבססו על מידע חלקי: פערי המודיעין לא הוצגו, נושא התשתיות והמצוקה ההומניטרית בעזה לא עלה לדיון, ויעלון וגנץ לא הסבירו לקבינט את הבעייתיות שבתקיפה אווירית של מנהרות חמאס – צעד אותו אישר הקבינט. המבקר קובע כי "מגבלות אלו היו ידועות לפחות ממרס 2013", ומציין כי יעלון אמר בדיון צבאי פנימי כי הוא "מקבל את העמדה שלא לתקוף אווירית את המנהרות".
"המצב היה עלול להוביל את השרים למסקנות מוטעות"
במקרה נוסף בדוח טוען המבקר כי יעלון "לא הציע ליזום דיון בקבינט בנוגע לחלופות אפשריות לפעולה מול רצועת עזה, כדי להיערך מראש לאפשרות שתתרחש הסלמה". על פערי המודיעין אמר המבקר: "אי הצגתם לשרי הקבינט עלולה הייתה להביא את השרים למסקנות מוטעות, שבתקופה ההיא היה מודיעין טוב לגזרת עזה, לא כל שכן בהיערכות להסלמה ובוודאי בעת הסלמה".
למעשה, במשך יותר משנה בתקופה שקדמה למבצע, "הקבינט לא קיים דיונים לקביעת יעדים אסטרטגיים בנוגע לרצועת עזה" - רק במרס 2014 החל הקבינט לדון בכך. שפירא הוסיף כי "כשכבר קיים הקבינט דיון אסטרטגי, הוא בחן חלופות מוגבלות בלבד, שנגעו רק במדרגות חומרת הפעילות הצבאית, ולא דן בחלופה מדינית או במצב ההומניטרי הקשה ברצועת עזה, שמערכת הביטחון העריכה כי עלולות להיות לו השלכות על מדינת ישראל". שפירא ציין כי הדוח לא בחן את טיב ההחלטות שהתקבלו, אלא את המידע שעמד לרשות מקבלי ההחלטות.
כמו כן, "הערכת המודיעין כפי שהתגבשה במערכת הביטחון ב-2014 הוצגה אמנם לשרי הקבינט, אך מידע רלוונטי, שאמנם לא שינה את הערכת המודיעין אך היה משמעותי לגבי אפשרות של שינוי לרעה במצב בעזה והסלמה, ועלה בדיונים פנימיים של מערכת הביטחון, לא הובא במלואו לידיעת שרי הקבינט", הוסיף שפירא. "לא הוצג לעתים, גם אם לא בכוונת הסתרה, מידע משמעותי שהיה בידי מערכת הביטחון ושהיה הכרחי לשם הבנת תמונת המצב הרחבה כבסיס לקבלת החלטות על ידי שרי הקבינט".
המידע המודיעיני למעשה הועבר רק לראש הממשלה, ראש המל"ל ולמזכיר הצבאי של ראש הממשלה: המבקר מעריך כי גנץ לא המליץ ליעלון להציג את המידע לקבינט, וגם יעלון ככל הנראה לא המליץ על כך לנתניהו. "מסמך 'תמונת המודיעין' נמסר למזכיר הצבאי של ראש הממשלה ורק בלשכתו יכלו שרי הקבינט לעיין בו, למעט שר הביטחון, שר החוץ והשר לענייני מודיעין שקיבלו אותו ללשכותיהם במישרין", הוסיף.
הדיונים שהתפוגגו: "מסמכים אינם תחליף להסבר ברור לשרים"
המבקר "העיר" כי נתניהו, יעלון, גנץ, ראש אמ"ן וראש אגף המבצעים היו צריכים להציג לשרים את איום המנהרות כבר בנובמבר 2013, שגנץ היה צריך לוודא שהצבא יציג את הנושא – ושראש אגף המבצעים היה צריך לתת לכך ביטוי בתכניות המבצעיות כבר בתחילת 2014. "בשל העובדה שמסמכי אמ"ן לא הופצו במישרין לשרי הקבינט, וכיוון שצה"ל אינו יכול, כמובן, לכפות על שרי הקבינט לקרוא אותם, וכן נוכח ריבוי מידע במגוון נושאים, יש חשיבות גדולה אף יותר לתכנים שמציע צה"ל לשר הביטחון להציג בדיוני קבינט. זאת, כדי שלא יהיה ספק בנוגע למידת עדכונם והבנתם של שרי הקבינט בתכנים אלו".
בנושא זה הוסיף המבקר: "כדי שתהיה לשרי הקבינט היכולת לקבל החלטות, בכלל זה בנושאים הרי גורל הנוגעים לביטחון הלאומי של מדינת ישראל שלעתים עולים לדיון בהתרעה קצרה, עליהם להיות בעלי ידע בתחומים רלוונטיים שונים. לצורך כך, אין לצפות ששרי הקבינט ירכשו בעצמם ידע זה אך ורק מתוך קריאת חומר מודיעיני רב ומורכב, ובוודאי שלא ניתן לצפות שירכשו ידע זה מקריאת חומרים הנמסרים להם תוך כדי ישיבת ממשלה או במהלך ישיבת הקבינט עצמה, כפי שהיה בתקופה שלפני מבצע 'צוק איתן'". המבקר קרא לגבש "תכנית הכשרה והעמקת ידע לשרים" ואף לשקול לחייב זאת בהחלטת ממשלה לגבי הקבינט.
עוד קובע המבקר כי "מסמכי מודיעין, מפורטים ככל שיהיו, אינם יכולים להיות תחליף לדיונים. על המידע להיות מוצג באופן ברור בקבינט, מאחר שרוב שרי הקבינט טרודים בענייני משרדיהם ואינם בקיאים בסוגיות הביטחון המורכבות" – ולכן דורש מראש הממשלה ומערכת הביטחון לעדכן את השרים באופן שוטף. יעלון וגנץ, לדברי המבקר, לא התריעו בפני הקבינט על האפשרות להסלמה גם לאחר שצה"ל חיסל בכיר בחמאס וגם כשהמידע המודיעיני השתנה.
ליקוי נוסף שהתגלה הוא העובדה כי נתניהו הנחה כבר בינואר את יעלון וגנץ להציג "התייחסות להתמודדות עם האיום של חדירה לשטחנו מהתווך התת-קרקעי". המבקר מצא כי השניים לא העלו את הנושא באף דיון קבינט עד לתחילת המבצע, וגם אז הדבר נעשה "באופן כללי". לדברי המבקר, גנץ דחה את הצגת אפשרויות הפעולה מול איום המנהרות "למועד שבו ניכנס לתוך המערכה" – וציין כי הדבר לא מתיישב עם הצורך של שרי הקבינט במידע מוקדם ולא כשהקרבות מתחילים.
נתניהו צריך את הקבינט? "מוסמך לעשות מה שארצה"
הדוח שמתפרסם היום, לאחר דיונים ממושכים והדלפות, עוסק בשני נושאים: פרק אחד עוסק בקבלת ההחלטות בקבינט לפני מבצע "צוק איתן" ובתחילתו, ופרק נוסף - שרק תקצירו מתפרסם - עוסק בהתמודדות עם איום המנהרות. הפרק העוסק במוכנות העורף פורסם לפני כחודשיים, והפרק העוסק במבצע לאור הדין הבינלאומי טרם פורסם.
התמונה שעולה מהדוח עגומה: מכיוון שסמכויות הקבינט לא מעוגנות בחוק, התקיימו גם במהלך המבצע דיונים על תפקידו - האם הוא צריך לאשר תכניות ספציפיות או לעסוק ברמה מדינית ואסטרטגית יותר. "אפילו שרי הקבינט אינם יודעים האם הקבינט הוא פורום מחליט או מייעץ בלבד, אילו נושאים מחייבים קבלת החלטה בקבינט, ובאילו נסיבות קיימת חובה לכנס את הקבינט", נכתב בדוח.
לדוגמה, נתניהו אמר באחד הדיונים: "אני ושר הביטחון מוסמכים בלאו הכי מהחוק לעשות מה שאנחנו רוצים - אנחנו לא מוציאים מכאן שום החלטה, לא מפרסמים כלום, אנחנו צריכים מסגרת משפטית לפעולה". בדיון אחר הוסיף ראש הממשלה: "אני אבקש מהקבינט להתכנס אם אנחנו הולכים לעשות פעולה קרקעית... אחרת אני לא צריך לכנס את הקבינט". כתוצאה מהמחלוקת על מעמד הקבינט, לא כל גופי הביטחון עדכנו באופן שוטף את הקבינט בכל ההערכות המודיעיניות.
ליקוי נוסף שעולה מדוח המבקר הוא העובדה ש"התכניות האופרטיביות לעזה הוצגו לשרי הקבינט לפני שהקבינט קבע את היעדים האסטרטגיים לגבי רצועת עזה" – ולכן הצבא נאלץ להתוות בעצמו יעדים אסטרטגיים ולתכנן לפיהם פעילות צבאית. המבקר העיר לנתניהו ולראש המל"ל לשעבר יוסי כהן כי "העיסוק במסגרת הקבינט בתכניות האופרטיביות בטרם קביעת יעדים אסטרטגיים אינו עולה בקנה אחד עם תהליך תקין של קבלת החלטות".
"לא מצליחים למצוא את המנהרות בינתיים"
שפירא ציין כי דיונים אסטרטגיים-ביטחוניים בקבינט המדיני-ביטחוני הם "צורך חיוני גם בהיערכות שגרתית", והוסיף כי "המצב שבו היעדים האסטרטגיים שנקבעו אינם מובאים בחשבון בעת הדיונים על מבצע צבאי מתפתח אינו ראוי – מכיוון שהקבינט לא משפיע על תכנית הפעולה, וכך בכל מבצע ומבצע נקבעים יעדים הנוגעים רק לאותו מבצע, וללא ראייה ארוכת טווח".
הקבינט ה-33 לא דן למעשה במשך כשנה, מאז הבחירות ב-2013 ועד למרס 2014, באופן משמעותי בנושא העזתי בדגש על המנהרות. במאי 2013 הסוגייה הוזכרה במשפט בודד על ידי הרמטכ"ל גנץ: "מעזה יש איום התקפי, הוא לא איום מתקפתי, עם איזה עשרות מנהרות. אנחנו יודעים על אחרות, לא מצליחים למצוא אותן בינתיים". גנץ אף הוסיף כי "אין להן משמעות של יכולות גדולות מדי... זה מאות אנשים מסודרים שבאים לפשוט ולתקוף". המבקר טען בדוח כי מהאזכור הבודד הזה שרי הקבינט לא היו יכולים להבין את עוצמת האיום.
המבקר גם העיר ליעלון, גנץ, ראש אמ"ן לשעבר אביב כוכבי וראש השב"כ לשעבר על כך שלא הציגו לקבינט את פערי המודיעין שיש למערכת הביטחון בעזה: הוא העיר בחלק נוסף בדוח ליעלון, גנץ וכוכבי על כך ש"לא הציגו במפורט לשרי הקבינט את חומרת איום המנהרות המתפתח ואת הפערים שיש לצה"ל בנוגע אליו עד לדיון הקבינט שהתקיים בתחילת יולי 2014".
עוד ציין המבקר כי "אי-הצגת האיום כאמור מהווה ליקוי, שכן היא פגעה בבסיס הידע ההכרחי שהיה על שרי הקבינט לקבל לצורך קבלת החלטות בנוגע לגזרת עזה". בהערה נוספת ליעלון כתב המבקר כי השר לא וידא שצה"ל מציג את איום המנהרות במפורט בקבינט: "דבר זה מהווה גם הוא ליקוי, שכן שר הביטחון הוא השר הממונה על הצבא, ועליו לוודא שצה"ל מציג את המידע ההכרחי לשרי הקבינט לצורך קבלת החלטות".
הקבינט לא תודרך על החשש להסלמה
לעומתם, השר נפתלי בנט – שכיהן אז כשר הכלכלה וחבר בקבינט – מצוין מספר פעמים בדוח המורחב כמי שקרא לפעולה נגד המנהרות, שאל שאלות, עדכן את חבריו השרים בנושא המנהרות חוצות הגבול וניסה לעורר דיון – בעוד מרבית השרים "לא הביעו התעניינות, לא ביקשו הרחבה בנוגע אליו ולא ביקשו שצה"ל יציג להם את היערכותו לטיפול באיום".
שפירא הוסיף ביקורת מרומזת על השרים וכתב: "אין שרי הקבינט יכולים לפטור עצמם מהאחריות המוטלת עליהם להיערך כראוי לקראת דיוני הקבינט, ומשכך עליהם ליזום קבלת מידע, לרבות בדרך של תדריכים באמצעות המל"ל, טרם מועד הדיונים האמורים, ולהקדיש את הזמן הנחוץ כדי להעמיק את הידע הבסיסי שלהם בנושאי ביטחון לאומי. זאת, כדי שיוכלו לממש את תפקידם בקבינט באופן מיטבי".
בנושא המנהרות טוען המבקר כי נתניהו היה בקיא באיום וקיים דיונים רבים על כך בפורומים אחרים - ועל כן היה צריך להביא את הנושא לידיעת השרים – בין אם באופן ישיר ובין אם על ידי צה"ל ומל"ל (המועצה לביטחון לאומי). גם כשהתגברו ההערכות בשב"כ ובאמ"ן כי תיתכן אפשרות להסלמה, הנושא הובא לידיעת השרים באיחור.
לכך מוסיף המבקר את העובדה שהשרים לא היו חשופים לפרסומים של אגף המודיעין בצה"ל בנושא, "ולכן הדבר הקשה עליהם להיחשף למלוא המידע המודיעיני בעניין זה". חוסר העדכון והידע הגיע לשיא ב-30.6.2014 – שבוע לפני תחילת המבצע: השר נפתלי בנט ביקש לראות תכנית להשמדת המנהרות – ונתניהו בתגובה הנחה את שר הביטחון להציג תכנית לטיפול במנהרות וציין כי "ביעדים שהצגנו עד היום לא ראיתי תכנית פעולה לדבר הזה".
איום חמור? השרים לא ביקשו עוד מידע
נוסף על כך, ראש חטיבת המחקר של אמ"ן באותם ימים לא הזכיר כלל את סוגיית המנהרות במהלך סקירה שהעניק בקבינט וגם במהלך הערכת המודיעין לשנת 2014 – וזאת בזמן שבצבא האיום הוגדר כ"אסטרטגי ומטריד": גנץ עצמו אמר באוקטובר 2013, כמעט שנה לפני המבצע, כי מדובר ב"איום" בעל פוטנציאל לנזק אסטרטגי" – אך המידע לא הובא כאמור לידיעת השרים. גם בדיונים בין יעלון ונתניהו לבין ראש השב"כ נטען כי מדובר באיום הולך ומתגבר, "אחד מהאיומים המשמעותיים ביותר מהרצועה", וכך גם אמר שר הביטחון בביקורים בפיקוד הדרום באותה תקופה. כלומר, המידע שהיה בידי נתניהו, יעלון וגנץ היה נרחב בהרבה מזה שעמד לרשות שרי הקבינט.
האזכור היחיד שמצא המבקר לנושא מצד ראשי הקבינט בשנת 2013 הייתה הערה של נתניהו בנובמבר 2013: "התווך התת-קרקעי... הם חופרים שם את כל עזה ואם אנחנו לא נפתור את זה, אנחנו יכולים למצוא את עצמנו במצב שמישהו מושך לנו את כל השטיח". שפירא אומר כי לא היה ניתן להבין האם מדובר במנהרות בתוך עזה או מנהרות חוצות גבול – ולכן "אין לראות באמירתו ככזו שאפשרה לשרים להבין מכך את מהותו של איום המנהרות". גם במסמך הערכת המודיעין שניתן לשרים נכתבו רק משפטים ספורים בנושא.
במרס 2014 אמר ראש המל"ל יוסי כהן כי "יש להם כמה עשרות מנהרות עכשיו, יכול להיות שגם בשטח ישראל. גדוד יכול לצאת באיזה קיבוץ, או יישוב, זה סיפור. זה מה שמתרחש כרגע בעזה". ראש השב"כ יורם כהן אמר כי מדובר ב"איום דרמטי ומשמעותי לא פחות מהרקטות", ויעלון הבטיח לתקוף "כמה יעדי מנהרות בסבב הבא". במפתיע, שרי הקבינט לא דרשו הבהרות או מידע נוסף. בישיבת הממשלה באותו יום דיברו נתניהו ויעלון על חשיפת מנהרה אך לא מסרו מידע על היקף האיום ופערי המידע: "אף לא אחד מהשרים בממשלה, לרבות לא אלו החברים בקבינט ושנכחו בדיון, ביקש פרטים נוספים על איום המנהרות".
המבקר הדגיש, בעקבות העיון בפרוטוקולים, כי "המידע על איום המנהרות ההתקפיות היה משמעותי והכרחי בתהליך קבלת ההחלטות של שרי הקבינט". שפירא אמר כי "בסוף 2013 כבר לא היה ספק בדבר חומרת האיום והיקפו" – ועל כן היה צורך לערב את הקבינט כדי שיוכל לשקול את הסיכויים והסיכונים של האפשרויות השונות מול המנהרות ו"לקחת חלק בהנחיית מערכת הביטחון בהתאם, כדי שתוכל להיערך כראוי ובזמן".
בנט זעם: "נעדרי אסטרטגיה"
דוח המבקר חושף כי הבלבול בנושא רצועת עזה והמדיניות הישראלית נמשך זמן רב – והקבינט למעשה לא קידם מדיניות אחידה וברורה. בינואר 2014, למשל, המליץ שר הביטחון דאז משה יעלון "להמשיך במדיניות ירי ייענה בירי". בנט אמר "שצריך לשמוע רעיונות יצירתיים, לאן הולכים, מהי האסטרטגיה שלנו בעניין עזה", וראש המל"ל דאז וראש המוסד כיום יוסי כהן השיב לו שיש דיון מוכן בעניין ו"הוא יתקיים".
נתניהו הנחה לקיים דיון בנושא, דבר שיצא לפועל רק בחודש מרס 2014, ואז הטיח השר בנט: "אנחנו נעדרי אסטרטגיה". השר גלעד ארדן, שעמד אז בראש המשרד להגנת העורף, הצטרף לדברים ואמר: "בשנה שאני חבר בקבינט כאן, לא התווסף לי ולו רסיס של מידע שיכול לאפשר לי קבלת החלטות על מדיניות בטווח הארוך".
חודש לאחר מכן סיפק ראש המוסד דאז תמיר פרדו סקירה בנושא ואמר לקבינט: "אני מגדיר לכם את הבעיה, תגדירו את המטרה. אתם דרג מדיני, לא אני. אתם צריכים להגדיר את המטרה". שר האוצר דאז יאיר לפיד השיב אז כי "אף פעם לא קיימנו אפילו דיון האם אנחנו רוצים ששלטון חמאס בעזה יימשך" וגם השרה לבני אמרה כי צריך לחשוב "מה האינטרס ארוך הטווח שלנו בנושא". באותו חודש ציינה נציגת המל"ל כי "יש בעיה עם בנק המטרות בעזה": השר בנט ביקש לדעת כמה מטרות יש ובכמה מהן ניתן לפגוע, ומפקד פיקוד דרום השיב כי "אין הרבה".
דוגמה נוספת לחוסר היעילות של הדיונים בקבינט היא העובדה שפורום השרים לא עודכן כראוי על ההתרעה מפני "פעילות עוינת משמעותית" - ככל הנראה מהלך לחטיפת חיילים ואזרחים בשטח ישראל, שתוכנן לקיץ 2014. "מדובר בפעילות שאם הייתה מתממשת, עלולות היו להיות לה תוצאות קשות שבוודאי היו מביאות להסלמה נרחבת מול עזה", כתב המבקר. לפי מסמכי שב"כ, כבר מספר חודשים לפני מבצע "צוק איתן" נאסף "מידע התרעתי" על אותה פעילות עוינת: המידע הועבר לאמ"ן אך הובא לידיעת הקבינט רק בתחילת יולי 2014, סמוך לתחילת המבצע.
גם כשנתניהו הנחה, בתחילת יוני 2014, לעדכן את הקבינט לגבי אפשרות הסלמה ("צריך להגיד היום לקבינט, חשוב להגיד את זה") – העדכון התרחש רק בתחילת יולי. המבקר גרס כי כוכבי היה צריך להציע לגנץ ולדרג המדיני להציג לקבינט את המידע בנושא בשלב מוקדם בהרבה – והעיר גם לגנץ, יעלון, ראש השב"כ וראש המל"ל על כך.
כשהנושא כבר הובא לידיעת הקבינט, השיח בנושא התנהל במשפטים קצרים וב"קודים", שמנעו מהשרים להבין את מהות העניין: ב-16.6.2014, כשהחלו בכירי מערכת הביטחון לדון באפשרות של פיגוע של חמאס בשטח ישראל דרך מנהרות, הסכימו יעלון ובנט כי "הפורום יותר מדי גדול": נתניהו הורה לעבור לנושא הבא, והדיון במנהרות נדחה והתקיים רק בסמוך ליציאה למבצע. המבקר "נזף" בשרי הקבינט, מלבד יעלון ובנט, שלא שאלו דבר בנושא זה – וציין כי נתניהו למעשה החליט לא להביא לידיעת הקבינט מידע זה.
"רק דיון הקבינט מ-30.6.14 היה בשילוב דברים שמסרו השר בנט ולאחר מכן ראש הממשלה נתניהו - כדי להעלות את חומרת האיום למודעות השרים", הסביר המבקר – שציין כי בדיון שנערך לאחר שבוע תיאר ראש השב"כ יורם כהן במפורט את האיום.
יעלון לבנט: "בוודאי שיש תכנית"
באותו דיון אמר בנט כי "יש היום עשרות מנהרות שקיימות, שמחברות בין עזה לדרום הארץ. המנהרות נועדו לחטיפה. זה פיגוע אסטרטגי שרק ממתין למימוש". נתניהו התייחס לדברים וכינה את המנהרות "איום ממשי" והזהיר מהדמורליזציה שתיגרם מאירוע חטיפה או חדירה לתוך ישראל. "זה לא יכריע את מדינת ישראל, גם טילים עדיין לא הכריעו את מדינת ישראל, אבל זה נותן לנו מכה איומה", אמר נתניהו – שהנחה את יעלון להציג תכנית לנושא.
שבוע לאחר מכן ביקש בנט להבין מה התכנית שגובשה בצבא – והמבקר מציין כי "אף לא אחד משרי הקבינט האחרים דרש לדעת כיצד נערך צה"ל להתמודדות עם איום המנהרות". בדיון נוסף ביולי דרש בנט תשובות על "שלילת יכולת המנהרות וירי הטילים" ויעלון הגיב כך: "יש כמה אפשרויות ואנחנו נדון בינינו לבין עצמנו קודם כל. אני אסכם מה נכון לעשות בעת הזו ביחס לאיום". יעלון הוסיף כי "ודאי שיש תכנית" לגבי המנהרות – ובנט השיב לו כי "אני לא זוכר שהציגו לנו דיון לשלילת המנהרות".
באותם ימים הוסיף גנץ התבטאות מפתיעה בדיון קבינט שהתארך: "המנהרות הן לא איום עם השפעה אסטרטגית אמיתית, זה איום עם אימפקט אסטרטגי" – ואיש בקבינט לא דרש הבהרה או הרחבה לאמירה. "על שרי קבינט הדנים בסוגיות מהותיות של ביטחון לאומי, לדרוש הבהרות והרחבות לגבי דברים שאינם מספיק ברורים להם, בפרט כשמתוארים בפניהם איומים חדשים, דוגמת איום המנהרות", נזף המבקר בשרים.
לגבי המל"ל אמר המבקר כי "נמצא ששיתוף הפעולה של משרד החוץ, של משרד הביטחון ושל צה"ל עם המל"ל לא היה תקין לעתים", והוסיף כי המל"ל הציג חלופות להצעות מערכת הביטחון רק בחלק מהמקרים – למרות שזהו אחד מתפקידי הגוף – ולא הציע לדון בסוגיות כמו בנק המטרות והמצב ההומניטרי בעזה. גם כשהמל"ל אמר לצה"ל כי עליו להציג את הפערים בבנק המטרות, צה"ל לא עשה זאת.