הבחירות באוויר - והאיחוד הנדיר בין המפלגות הערביות מעורר אופטימיות במגזר: חד"ש, רע"ם-תע"ל ובל"ד הגישו אתמול (רביעי) באופן סופי את "הרשימה המשותפת". ראשי הרשימה הביעו תקווה להשגת 15 מנדטים ש"ידחקו את בנט וליברמן להיסטוריה", וגם בציבור הערבי מקווים שהאיחוד יעלה את שיעור ההצבעה במגזר: "השנה ייצאו הרבה יותר אנשים להצביע".
רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לחדשות 2 בפייסבוק
"השנה הם מתאחדים ודווקא בגלל זה אני מתכוון לצאת ולבחור - ככה זה היה צריך להיות כבר מזמן. בעבר לא הצבעתי בגלל שהיה בלגאן", אמר לחדשות 2 Online ג'ולאני במחמד, אחד מעשרות אלפי האזרחים הערבים שיש להם זכות בחירה בירושלים. "אני חושב שכל האוכלוסייה הערבית מכבדת את הרעיון. השנה הם יקבלו הרבה יותר קולות", הוסיף.
אם כל אזרח ערבי יצביע, הרשימה תגיע לפחות ל-17 מנדטים, והאופטימיים באוכלוסיה מצפים ל-14-15 מנדטים. מנגד, על פי תוצאות הבחירות הקודמות, קיים סיכוי רב שאף מפלגה ערבית לא הייתה עוברת את אחוז החסימה אם הייתה רצה לבדה.
מקבולה נאסאר, עיתונאית מרדיו אלשמס תושבת ארבה, הפכה לאחד הקולות הבולטים של החברה הערבית בתקשורת. לדבריה, ההתרגשות עשויה להוציא בבחירות הקרובות הרבה יותר אזרחים ערבים לקלפיות: "זהו מהלך שיכול להוביל לחסימת המדיניות האנטי ערבית של הממשל".
"רשימה משותפת תתמודד עם איום הגזענות"
לדברי נאסאר, החברה הערבית בישראל צריכה לבחור בין "התמודדות אופטימית, שבה מממשים את הפוטנציאל האלקטורלי של ערביי ישראל" לבין דפוסי ההצבעה הנמוכים, אותם הגדירה "החרמה מוחלטת של הבחירות בישראל, תחת הטענה שההשתתפות במשחק הדמוקרטי הישראלי המצביע הערבי משמש כעלה תאנה לממשל הציוני".
נאסאר אמרה כי "הרשימה הערבית המאוחדת מראה שהחברה הערבית בחרה להתגונן מגזירות הממשל בעזרת מתקפה, הליכה לבחירות ברשימה מאוחדת ולא בנסיגה מהמערכה והחרמה של הבחירות". לדבריה, ניתן לראות ברשתות החברתיות פעילות נרחבת: "המגזר מתעורר - פעילים מתגייסים ומעלים על גבי עמודי הפייסבוק סיסמאות שאפתניות ורומנטיות עם מסרים של אחדות ותקווה", וגם גופים ללא כוונות רווח הפועלים למען דו קיום החלו במבצע לעידוד ההצבעה.
"רשימה משותפת תתמודד עם מגפת הגזענות ותחושת האיום שמרגישים האזרחים הערבים במרחב הציבורי, תגן על הציבור מחוקים גזעניים כמו חוק הלאום שמשרה תחושת איום קיומי על אזרחיה הערבים של המדינה", הוסיפה. "למעשה העלאת אחוז החסימה מתקבלת על ידי המפלגות הערביות כברכה משמים, כך מעז יצא מתוק".
נאסאר הדגישה כי "להתנגדות בעבר להתאחדות של המפלגות הערביות לרשימה מאוחדת אסטרטגית יש סיבות שאינן אובייקטיביות שנגועות במניעים פרסונליים, כלכליים ושיקולים צרים שמוכרים לכולנו". להערכתה, האיחוד נובע מהבנה כי המפלגות הערביות הגדירו מחדש את היריב שלהם: "אנחנו לא קובעים אם השלטון יהיה ימני או שמאלי, אבל כן נקבע מי יהיה המנהיג הסמלי של הערבים, כאשר היריב, ככל הנראה, הוא יריב מבית".
"לממשל לא אכפת מאיתנו"
במקום הרביעי ברשימה המשותפת שובץ הח"כ הוותיק אחמד טיבי, שאמר לנו השבוע כי הקרדיט לאיחוד מגיע דווקא לאביגדור ליברמן, יו"ר ישראל ביתנו. "ליברמן והימנים הקיצונים העלו את אחוז החסימה כדי לדחוק את הערבים מחוץ לכנסת. היום אנחנו יותר קרובים למעלה והוא יותר קרוב לאחוז החסימה, ואנחנו מקווים שלא יהיה לו נציג בכנסת. ברשימה הזו אין חשודים בגניבה, כמו במפלגתו של ליברמן - זו רשימה נקייה וטהורה", אמר.
בדומה, חמדי אבו חסאן מבית חנינה סבור שרשימה ערבית עם כוח תוכל לייצג אותו טוב יותר מול משרד השיכון, העירייה ומוסדות אחרים: "אנחנו הראשונים שמשלמים ארנונה, הראשונים שמשלמים מיסים אבל לא מקבלים שום שירות ואין לנו לאן ללכת, לא אכפת לממשל מאיתנו - הכיתות שלנו מלאות, יותר מארבעים תלמידים בכיתה. אני מקווה שעכשיו, יהיה לנו לאן ללכת".
נאסאר הביעה תקווה כי האיחוד יוביל את חברי הכנסת הערבים לפעולות אקטיביות יותר. "כיום הח"כ הפופולארי הוא זה שצועק ונוזף בציונים הכי טוב - עד היום המפלגות הערביות ניסו להגדיל את כוחן היחסי רק בתוך החברה הערבית, ולא בתוך הכנסת או בתוך החברה הישראלית. ההשוואה לא נעשתה מול בנט ומפלגתו הכובשת, ליברמן הדורס, או לפיד הגורף, אלא חד"ש מול בל"ד ומול רע"מ תע"ל. במצב כזה, חווית הח"כ"ם הערבים היא למעשה סירוס של יכולת השפעה ואף העדר היכולת לחוקק, מה שאמור להיות המנדט האמיתי שלהם".
עד היום הבחירה במגזר נחלקה בין שלושה גושים: האסלאמי, הלאומי והקומוניסטי, שהתחרו ביניהם על הנהגת האזרחים הערבים במדינה. "המפלגות הערביות הסתפקו בתחרות בזירה בה הן התנהגו כממשלה של עם, הם שכחו שאנו לא חיים באוטונומיה, וכך הממסד אינו מהווה כתובת אלא צד", הסבירה נאסאר.
"עכשיו חברי הכנסת הערבים יידרשו לפעול ולא רק לצעוק על מול עוולות", טענה נאסאר. לדבריה, בפני חברי הכנסת של הרשימה המאוחדת ניצבות בעיות רבות, שהצעקות אינן פותרות: "צווי הריסת הבתים, תכניות המתאר שמתעכבות, התאכזרות הביטוח הלאומי לעניים והנכים הערבים, מצוקת הזוגות הצעירים שנותרו ללא פתרונות, כפרים ללא תחבורה, תקציב שנבנה על פי בסיס גזעני או תוקפנות משטרה - עד עכשיו הם רק הם צעקו".
נאסאר הזהירה את חברי המפלגה הטריים כי עליהם להביא הישגים אמיתיים - אחרת המהלך ההיסטורי יימחק: "הרחוב הערבי קורא מזה שנים לרשימה כזו לא כדי להתרומם מעבר לאחוז החסימה, אלא כדי להתגבר על הגזענות והאפליה. רשימה מאוחדת שאינה נושאת אסטרטגיה חדשה ורק ממחזרת את אותם השמות בסדר חדש, תסלול את הדרך לאופציה השנייה של החרמה".