החרם האירופי נותן את אותותיו: דוח שפרסמה סוכנות הידיעות AP מעלה כי הרווחים מייצוא תוצרת חקלאית המגיעה מאזור בקעת הירדן ירדו ביותר מ-14% במהלך שנת 2013. התוצרת החקלאית המיוצאת מבקעת הירדן מוחרמת על ידי רשתות שיווק במספר מדינות במערב אירופה, והחשש הוא כי התרחבות החרם תביא להתגברות הנזק הכלכלי.
רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לחדשות 2 בפייסבוק
על פי הדוח, במהלך השנה שעברה ירדו רווחי החקלאים, ובעיקר אלו המייצאים פלפלים, תאנים, ענבים ועשבי תיבול, בלא פחות מ-29 מיליון דולר. "הנזק הוא עצום", אמר ראש המועצה האזורית בקעת הירדן, דוד אלחייני. "למעשה הגענו למצב שבו אנחנו כמעט לא מוכרים בכלל לשוק המערב אירופי".
עיקר הנזק כתוצאה מהחרם מגיע מבריטניה וממדינות סקנדינביה, שם החליטו רשתות שיווק רבות לסמן מוצרים שמקורם בהתנחלויות. בחלק מרשתות השיווק הוחלט להפסיק לחלוטין מכירה של מוצרים אלו.
החשש: כישלון במו"מ יאיץ את החרם
ניבה בן ציון, תושבת היישוב נתיב הגדוד, סיפרה לסוכנות הידיעות AP כי בעבר נהגה למכור כ-80% מהתוצרת החקלאית שלה לרשתות שיווק במערב אירופה ובייחוד בבריטניה. לדבריה, בשנתיים האחרונות חלה צניחה במכירות וכיום היא מוכרת בעיקר לשווקים במזרח אירופה וברוסיה, בהפסד של כ-40%.
ראש ועדת החקלאות בבקעת הירדן, צבי אבנר, אישר כי מכירות הפלפלים והענבים למערב אירופה צנחו בכ-50% וכי מכירת עשבי תיבול ירדה ב-30%-40%.
כיום תומכות כמחצית מ-28 המדינות החברות באיחוד האירופי בסימון מוצרים שמקורם בהתנחלויות. החשש בישראל הוא כי כישלון בתהליך המדיני עם הפלסטינים עלול להאיץ את החרם האירופי ולגרום להפסדים כלכליים גדולים עוד יותר.
הניסיון להטיל חרם על סחורה המגיעה מההתנחלויות החל לתפוס תאוצה, בלחצם של ארגונים פלסטינים, בשנת 2005. במשך מספר שנים הצליחה הדיפלומטיה הישראלית להדוף את הלחצים מאירופה, אך ב-2011 החלו שווקים רבים בבריטניה, סקנדינביה ומדינות נוספות במערב אירופה להחרים מוצרים שמקורם בהתנחלויות.