ירדן הודיעה היום (ראשון) שהחליטה לא להאריך את אחד הנספחים בהסכם השלום בין שתי המדינות. הנספח קבע שירדן תחכיר לישראל קרקעות חקלאיות באזור נהריים בבקעת הירדן ומובלעת צופר בערבה. כעת, השטחים יידרשו לחזור לריבונות ירדנית בשנה הבאה. לפי הודעת לשכת המלך, ישראל קיבלה על כך הודעה מראש.
לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים – הצטרפו לפייסבוק שלנו
"אזורי באקורה (נהריים) וחאמר (צופר) תמיד היו בראש סדרי העדיפויות שלנו", צוטט עבדאללה מלך ירדן בתקשורת הירדנית. "ההחלטה שלנו היא לסיים את ההחכרה נובעת מתוך הרצון שלנו לעשות מה שנדרש למען ירדן והירדנים".
רה"מ נתניהו הגיב לדברים במהלך טקס האזכרה הממלכתי לזכר יצחק רבין ז"ל ואמר: "הסכם השלום בינינו לבין ירדן הוא הסכם של שלום אמת. הקשרים ארוכי השנים עם הממלכה ההאשמית הביאו להסכם מדריד. בימים אלה נכנס השלום לשנתו ה-25. בהסכם השלום ירדן שמרה לעצמה את האופציה לקבל את נהריים וצופר. נמסר לנו שהיא מבקשת לממש את האופציה הזו, ניכנס איתם למשא ומתן על אפשרות הארכה של ההסדר הקיים, אבל ההסכם כולו בראייה כוללת הוא חשוב ויקר לשתי המדינות".
בהתאם להסכם השלום שנחתם ב-1994 בין ישראל לירדן, אזורים אלה מוחזקים בשליטה ישראלית במשך 25 שנים. לפי ההסכם, לאחר תקופת החכירה, כול צד רשאי לדרוש לבטל את הנספח. במועצה האזורית עמק הירדן (שבשטחה "אי השלום" של נהריים) מסרו שראש המועצה עידן גרינבאום עומד בקשר עם גורמים בכירים במשרד החוץ בעקבות ההתפתחויות האחרונות. "המועצה הגיבה בהפתעה על הידיעות בנוגע להחלטה של הממלכה השכנה שעימה יש לנו קשרים יומיומיים מצויינים", מסרו במועצה.
בעקבות הודעת הממלכה הירדנית, חברת ועדת החוץ והביטחון של הכנסת ח"כ איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני), קראה לראש הממשלה לנסוע לעמאן לאלתר ולדון עם המלך עבדאללה בנושא. "זהו כישלון למדיניות החוץ של ראש הממשלה נתניהו", אמרה ח"כ נחמיאס ורבין. "לצערי נראה שהדבר הוא תוצר של מאבק כוחות במקום הידברות בין שתי המדינות והמשך התעלמותו מהסוגיה הפלסטינית".
"השטחים החקלאיים במובלעת צופר הינם משמעותיים מאוד מבחינת ביטחון האזור, המדינה, הפרנסה וענף החקלאות בערבה התיכונה", הדגיש ראש מועצה אזורית הערבה אייל בלום. "המשמעות הינה קריסה של 30 משקים חקלאיים בשטח של כ1400 דונם. לא מתקבל על הדעת כי לאחר שנים רבות, ישתנו סדרי עולם. אני קורא לראש ממשלת ישראל לפתור את המשבר הזה באופן מיידי, שכן מלבד חשיבות השטחים לחקלאות הם מהווים חייץ בין האזורים המיושבים בערבה, לבין מדינת ירדן והינם קריטיים בשל מיקומם לביטחון האזור והמדינה". עוד הוסיף בלום: "מדינת ישראל נמצאת בקשרים של מסחר, ותעשייה עם ירדן ואף מעבירה אליה מליוני קוב מים לתושביה. אנו מצפים מממשלת ישראל לפעול על מנת שהמצב הקיים יישמר ובוודאי שלא נשקוט עד שנעביר החלטה לא הגיונית זו מעל סדר היום".
בשנה שעברה אישר הפרלמנט הירדני, שמורכב ברובו מנבחרים בעלי השקפות אנטי-ישראליות, הצעה להקים ועדה שתבחן מחדש את היחסים הפורמליים עם ישראל, לרבות הסכם השלום. עם זאת, משמעות ההחלטה אינה שהסכם השלום מבוטל שהרי מהלך כזה דורש אישור הממשלה הירדנית, הארמון המלכותי והמועצה המייעצת למלך עבדאללה.