הסכמי אוסלו, שבימים אלו מציינים חצי יובל לחתימתם, מהווים עד עצם היום הזה מחלוקת חוצת מחנות בחברה הישראלית. נדמה שזהו יום שאף אחד לא רוצה לציין, ובטח שלא לחגוג. בוויכוח המר אודות אוסלו יש קונצנזוס אחד בלבד: אוסלו נכשל. הוויכוח אם כן, נסוב בעיקר על השאלה מדוע כך הם פני הדברים.
לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים – הצטרפו לפייסבוק שלנו
כשהתפרסמו הדיווחים הראשונים על ההסכמים, לפני עשרים וחמש שנה, זה היה בבחינת שוק טוטאלי בכל העולם. מדינת ישראל הכירה באש"ף - ארגון הטרור הרצחני, ונתנה לגיטימציה ליאסר ערפאת, מי שהיה הטרוריסט שעמד מאחורי טבח הספורטאים במינכן וחטיפות המטוסים.
ההלם רק הלך והעמיק כשהתברר שמי שנתן את הלגיטימציה הזאת היה לא אחר מראש הממשלה יצחק רבין, שהבטיח לא ינהל איתם משא ומתן. ההסכם, שגובש בחשאי בטירות באוסלו בין אקדמאים ישראלים לנציגי אש"ף, נחתם בטקס מרשים בבית הלבן. בשני הצדדים היתה בתחילה אופוריה: החרם הערבי הוסר, חברות ענק החלו להגיע לארץ והלכה והתגבשה התחושה שהסכסוך הישראלי-פלסטיני העקוב מדם - תם.
העקרונות בבסיס ההסכם קבעו הכרה הדדית בין ישראל לבין אש"ף. לפי התכנון, ישראל תיסוג מעזה ויריחו ותעניק לפלסטינים אוטונומיה באזורים הללו בשלב הראשון. בשלב השני, תוך שנה מרגע החתימה, היו אמורים הפלסטינים לקבל גם את רוב הגדה המערבית ולהגיע להסכם קבע לאחר 5 שנים.
אלא שאז החלו פיגועי ההתאבדות. יש מי שטענו כי הטריגר לתחילת הגל הזה היה הטבח שביצע ברוך גולדשטיין במערת המכפלה, ויש מי שטוענים כי ערפאת לא עצר את הטרור. הוא אף הוביל פיגועים עם הפתח באינתיפאדה השנייה. תמיכת דעת הקהל בהסכמים ירדה בישראל, וגם בצד הפלסטיני הרגישו מרומים.
בסדרה "יומני אוסלו" מזכירים ששני הצדדים הפרו את ההסכם: אם באוסלו התחייבה ישראל לסגת מ-98% משטחי הגדה המערבית תוך שנה, בפועל ממשלת רבין נסוגה רק 2% מהשטחים. ערפאת מצידו לא פעל נגד החמאס, בניגוד להבטחות חוזרות ונשנות.
"אני חושב שאילו רבין היה נשאר ראש ממשלה ולא נרצח, הסכם אוסלו היה הופך להיות הסכם קבע. היינו נמצאים היום בשלום עם הפלסטינים לפחות כמו שאנחנו נמצאים בשלום עם הירדנים והמצרים", אומר יושב ראש מרצ לשעבר, יוסי ביילין. "לא סמכתי על ערפאת אלא על עצמי ועל הצבא. נתנו שטח גדול פי שלושה משטח מדינת ישראל למצרים ולנשיא סאדאת שהיה פרו נאצי בצעירותו".
זה הנרטיב של השמאל, שרצח רבין קטע את התהליך. אפשר להתווכח עם זה. רצח רבין היה כמובן אסון לחברה הישראלית, לדמוקרטיה הישראלית, אסון לאומי. אבל מבחינת תהליך אוסלו, כלל לא בטוח שרבין היה מנצח את מנהיג הליכוד הצעיר והכריזמטי בנימין נתניהו באווירה של הימים ההם.
"אוסלו היה אסון ולא היה לו סיכוי להצליח. כל הניסיון הזה נכון בהנחה ששלום הוא יעד בר השגה", מבהיר חבר הכנסת לשעבר אריה אלדד. "לא מדובר כאן בסכסוך טריטוריאלי; זו מלחמת דת או התנגשות בין אידיאולוגיות סותרות ולאלה אין פתרון - זה נמשך אלף שנה".
"אף אחד לא מבטיח עוד שהמציאות הולכת להשתנות"
אלדד מדגיש כי בתקופה שלפני אוסלו ישראל היתה באמצע בניה של קיר ברזל, אך אוסלו החריב אותו: "אוסלו יצר שוב את התקווה שתהיה להם מדינה בארץ ישראל ושהם יוכלו לנצח את היהודים. כתוצאה מהיכולות שהם רכשו באוסלו היו לנו יותר מאלף הרוגים".
תקופת הפיגועים העלתה את נתניהו לשלטון. אבל אז, בלב הגל הנורא, היתה עדיין אמונה בשלום. נתניהו הבטיח בקמפיין הבחירות שלו כי ימשיך לנהל משא ומתן, ורבים הצביעו לו מאחר שחשבו כי הוא ישיג דיל טוב יותר עם הפלסטינים.
"היום, נתניהו לא כבר לא נבחר בגלל סיסמאות השלום שלו", אומר יוצר הסרט "יומני אוסלו" דניאל סיון. "לא רק הוא לא נבחר בגלל זה, אלא גם המחנה הציוני כבר לא מוכר שלום וגם יאיר לפיד, ובנט בטח לא מוכר שלום. למעשה, כל המפלגות הגדולות כבר לא מבטיחות שהחיים עתידים להשתנות".
"לא בטוח שהסכם אוסלו נכשל", אומר ד"ר מיכה גודמן, מחבר הספר "מלכוד 67". "הצלחה וכישלון זה תלוי באיזה קנה מידה אתה מודד את זה. מרבית הישראלים, נמצאים במצב המביך והמעניין -"אני לא רוצה לשלוט על עם אחר, אבל אני גם לא סומך על אותו עם אחר. חצי יובל אחרי אוסלו המציאות שהוא יצר היא שמצד אחד ישראל לא שולטת באופן ישיר בערים הפלסטיניות ומצד שני בגלל כל מה שהיה בחומת מגן יש יציבות ביטחונית יחסית והישראלים די מוגנים".
"המצב הקיים הזה זה מצב שהרבה ישראלים היו רוצים להמשיך", מוסיף גודמן. מצב הביניים הזה שהוא תוצאה לא מתוכננת של אוסלו וזהו מצב שמרבית מהישראלים מאוד אוהבים. הבעיה היא שהמצב הזה לא בר תחזוק, הוא שברירי, והוא מאיים להתפרק".
בלי להתכוון, אומר גודמן, יצרו תוצאות הסכם אוסלו בעשור האחרון מצב די נוח לציבור הישראלי - "ללכת עם ולהרגיש בלי". מצד אחד כבר לא אחראים על חיי היומיום של הפלסטינים, ומצד שני הסכנה של מדינה פלסטינית לא קיימת, והצבא שולט בשטח.
25 שנה אחרי אוסלו מדינת ישראל וממשלת ישראל טרם החליטה מה היא רוצה - היפרדות מהפלסטינים או אולי דווקא סיפוח?. "אני לא רואה תכיפות בתכנית השלום של טראמפ", אמר רק השבוע ראש הממשלה. מצד שני, נתניהו חוסם כל הצעה להחלת ריבונות. כך, בהיפוך מעניין, דווקא האיש שנלחם כל כך הרבה בהסכם - משמר את מצב הביניים שיצר אוסלו.
צמרת מערכת הביטחון, בכירי מערכת אכיפת החוק, אומנים מובילים וגיבורים מעוררי השראה – וכולם Live על במות בנייני האומה. ועידת המשפיעים של חברת החדשות ב-3 בספטמבר 2018 בבנייני האומה בירושלים | הבטיחו את מקומכם והירשמו: https://newsevent.co.il/