האיום הגדול: חמאס בעזה. ארכיון (צילום: רויטרס)
האיום הגדול: חמאס בעזה. ארכיון|צילום: רויטרס

כשברקע זליגות הירי המתמשכות מהלחימה הפנימית בסוריה ובמלאות שלוש שנים למבצע "צוק איתן", רוב הציבור הישראלי סבור כי המלחמה הבאה של ישראל תפרוץ ברצועת עזה מול ארגון חמאס - כך עולה ממדד השלום החודשי של המכון הישראלי לדמוקרטיה ואוניברסיטת תל אביב שמתפרסם היום (רביעי).

לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים – הצטרפו לפייסבוק שלנו

56% מהציבור סבור שיש סיכוי גבוה לכך שבשנה הקרובה תפרוץ מלחמה בין ישראל לחמאס בעזה, וזאת מול 35% שסבורים שהסיכוי לכך נמוך. עוד עולה מהמדד כי שאר תרחישי המלחמה נתפסים כפחות סבירים בהשוואה לסבב לחימה נוסף מול חמאס: 35% סבורים שהמלחמה הבאה תהיה עם חיזבאללה או סוריה, ו-9% בלבד סבורים שהמלחמה הבאה תהיה עם אירן.

לא משנה מהיכן תיפתח הרעה, הציבור הישראלי מאמין בצה"ל שידע להתמודד עם האיומים הביטחוניים ומביע אמון גם ביכולתה של הממשלה לעמוד במשימתה. 82% סומכים על צה"ל שיצליח לנצח את המלחמה הבאה אם תפרוץ. רוב הציבור היהודי (57%) גם סומך על הממשלה הנוכחית שתדע לקבל החלטות נכונות במקרה של מלחמה, לעומת כשליש (36%) מהאזרחים הערבים בלבד.

למרות האיומים השונים, שני שליש מהציבור מגדירים את מצבה הביטחוני של ישראל כיום כטוב. בנוסף, רק שליש מהציבור (36.5%) סבור כי קיים סיכוי גבוה להתפרצות של אינתיפאדה שלישית ו-76% סומך על כוחות הביטחון שיצליחו להתמודד ולבלום אותה במידה ותפרוץ.

הלחימה בסוריה מהצד הישראלי. ארכיון (צילום: Flash90 /Basel Awidat, חדשות)
לא מתרגשים. תקיפת צה"ל בסוריה, ארכיון|צילום: Flash90 /Basel Awidat, חדשות

המדד בחן גם את הגישה בציבור ביחס להנעה מחודשת של תהליך השלום בין ישראל והרשות הפלסטינית. 61.5% מהישראלים סבורים שניסיונותיו של הנשיא האמריקני דונלד טראמפ לחדש את המשא ומתן בין הישראלים לפלסטינים יעלו חרס והצדדים לא יחזרו לשולחן הדיונים בקרוב.

אבל מי מהצדדים מקשה על תהליך המשא ומתן? בעוד שמחצית מהציבור היהודי סבור כי ממשלת ישראל לא מעוניינת להגיע להסכם שלום, 60% מהציבור הערבי סבור כך; לעומת זאת, בעוד שרק מיעוט מכובד מהציבור הערבי (47%) מאמין כי גם ברשות הפלסטינית לא מעוניינים בהסכם שכזה, בעוד שרוב גדול (80%) מהציבור היהודי מחזיק בדעה זו.  

הסקר נערך על ידי פרופ' אפרים יער מאוניברסיטת תל-אביב ופרופ' תמר הרמן מהמכון הישראלי לדמוקרטיה, והתבצע בין התאריכים 27 ביוני ל-2 ביולי 2017 בקרב 600 מרואיינים המהווים מדגם ארצי מייצג של כלל האוכלוסיה הבוגרת בישראל.