יחסי ישראל וטורקיה - הכל כלול: טורקיה הייתה המדינה המוסלמית הראשונה שהכירה בזכות קיומה של מדינת ישראל וטיפחה עמה קשרים ענפים לאורך השנים. הישראלים מצידם נהרו לערי הנופש בטורקיה לבלות את חופשות הקיץ והרגישו שם כמו בבית. אלא שלאורך השנים הדרך היו גם משברים, כשהאחרון שבהם היה הקשה מכולם והוביל לנתק ממושך שפגם אנושות ביחסים. האם הסכם הפיוס עם טורקיה עליו אמורים להכריז הערב (ראשון) יחזיר עטרה ליושנה? 70 שנה של רגעי משבר - וגם של אידיליה שנראית כיום כמו חלום רחוק.
לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לחדשות 2 בפייסבוק
בנובמבר 1947, התקבלה ההחלטה ההיסטורית בעצרת האומות המאוחדות בה אושרה תכנית החלוקה של ארץ ישראל למדינה ערבית ומדינה יהודית. המדינות המוסלמיות הצביעו נגד ההחלטה באופן גורף - ובהן גם טורקיה. שנתיים לאחר מכן, אחרי שמצרים ולבנון חתמו על הסכם שביתת נשק עם ישראל - הכירה טורקיה בקיומה של המדינה היהודית החדשה, ולמעשה הפכה למדינה המוסלמית הראשונה שהכירה בישראל.
עקב כך, כוננו שתי המדינות יחסים דיפלומטיים ביניהן, החליפו נציגים והודיעו על כוונתן לשתף פעולה בשלל תחומים - בהן גם התחום הצבאי, זאת לאחר שנספח צבאי ישראלי נשלח לבירה אנקרה. ב-1956 מתגלע המשבר הראשון בין המדינות, בעקבות מבצע קדש. אנקרה מחזירה בחזרה את נציגה מתל אביב וקוראת לפתרון הבעיה הפלסטינית.
שנתיים לאחר מכן, לאחר שנפתר המשבר, מפרט ראש הממשלה דוד בן גוריון באיגרת סודית לנשיא האמריקני אייזנהאואר, את התכניות שלו לקשירת קשרים עם מדינות האזור, בהן גם טורקיה: "הצעדים הראשונים שנעשו בכיוון זה זכו להצלחה ובזמן האחרון הולכים ומתהדקים הקשרים בערוצים סודיים עם ממשלת טורקיה". משבר נוסף ביחסים התפתח לאחר מלחמת ששת הימים ביוני 1967, אז הפגינה טורקיה סולידריות עם העולם הערבי - ומיד לאחר המלחמה קראה לנסיגה ישראלית כוללת מהשטחים הרבים שכבשה.
מלחמה נוספת פורצת כעבור 7 שנים - מלחמת יום הכיפורים - והיחסים בין ישראל וטורקיה הופכים מתוחים אפילו יותר. דרג הנציגים השוהים בשתי המדינות "שונמך", כשברקע ממשיכות שתי המדינות לשמור על יחסיהן.
תור הזהב של היחסים: "מצוינים בכל היבט שהוא"
בשנות ה-80 חל שדרוג משמעותי ביחסי ירושלים ואנקרה: בלחץ אמריקני וכתוצאה מהצורך בשיתוף פעולה בין הצבאות החזקים באזור, מממנות ישראל וטורקיה דיפלומטים רמי דרג במטרה לשיפור הקשר בין המדינות. בעצרת האו"ם ב-1987, מצהירים שרי החוץ של שתי המדינות על הידוק היחסים הכלכליים והרחבת שיתוף הפעולה באקדמיה, במסחר ובחקלאות. ב-1992, דרג היחסים עולה מדרגה נוספת - והמדינות משתפות פעולה במישור המדיני, הצבאי, הכלכלי והתיירותי.
שדרוג היחסים עם טורקיה הוביל לביקור רשמי של נשיא המדינה דאז, עזר ויצמן, ושר החוץ, שמעון פרס במדינה - ולביקור מקביל של ראש הממשלה הטורקי בישראל. ב-1996 אף הגיע הנשיא הטורקי לארץ לביקור רשמי ראשון. סגן שר החוץ הטורקי דאז אף הגדיר את היחסים בין המדינות כ"מצוינים בכל היבט שהוא". בזמן רעידת האדמה העזה שפקדה את טורקיה ב-1999, שלחה ישראל משלחת סיוע גדולה למדינה, שזכתה להערכה רבה על פועלה.
עליית ארדואן - והמהפך: "ישראל פושעת"
המהפך ביחסים החמים עד מאוד בין טורקיה לישראל חל עם עלייתה לשלטון של מפלגת הצדק והפיתוח האסלאמית ותחילת שלטונו של ארדואן בשלהי 2002. המהפך הפוליטי בטורקיה גרם להתרחקות של אישים מרכזיים שתחזקו את הקשרים הטובים של טורקיה וישראל אל מחוץ למוקדי קבלת ההחלטות.
ראש הממשלה ארדואן החל לתקוף את ישראל על בסיס קבוע על רקע יחסה לפלסטינים והאינתיפאדה השנייה שהובילה לגלי פיגועים, פעולות תגמול של ישראל - וירי רקטות מרצועת עזה לעבר שטח ישראל. עוד תקף ארדואן את ישראל על כך שפעלה למכור נשק לכורדים.
במקביל לביקורת על ישראל, פועלת טורקיה של ארדואן להדק את קשריה עם סוריה ומדינות נוספות באזור. ב-2005 נעשה ניסיון ראשון לשקם את היחסים שנפגעו, שבשיאו אף הגיע לראשונה ארדואן לביקור רשמי בישראל.
בשנים שבאו לאחר מכן, שוב חלה הידרדרות ביחסים - עד לשפל שלאחר מבצע עופרת יצוקה ברצועת עזה, אליו יצאה ישראל בשלהי שנת 2008. ארדואן תקף בחריפות את ישראל ואמר כי היא מבצעת "פשעים נגד האנושות". במהלך כינוס הפורום הכלכלי העולמי בדאבוס בינואר 2009, קם ארדואן ועזב את הבמה במחאה במהלך דבריו של הנשיא שמעון פרס.
התקרית בלב ים שהובילה לנתק
טורקיה ממשיכה להיאבק בישראל בשלל מישורים - וצעדים כאלו נעשים גם מצדה של ישראל: שלטון ארדואן פעל לדחוק את ישראל מקיום תרגיל צבאי אווירי רב לאומי שנערך בשטח המדינה, ואילו ישראל הגישה תלונה רשמית על שידורן של סדרות טלוויזיה אנטישמיות ומסרים אנטי-ישראליים בוטים במדינה. הגדיל לעשות סגן שר החוץ דני אילון, שהשפיל במכוון את שגריר טורקיה בישראל לעיני המצלמות והושיב אותו על כיסא נמוך.
שיא השפל ביחסים בין שתי המדינות, שהוביל עד כדי נתק כמעט מוחלט שנמשך 6 שנים, אירע בעקבות משט המרמרה לעזה, אותו הוביל ארגון IHH הטורקי בתמיכת ממשלת טורקיה. בעקבות הרג תשעה אזרחים טורקים שהיו על הספינה במהלך השתלטות חיילי צה"ל עליה, משכה טורקיה את שגרירה מתל אביב - והוביל את ארדואן לאיים: "אם ישראל רואה בטורקיה אויב, היא תהיה אויב חזק וקשה".
בדצמבר 2010 חל איתות ראשון לרצון, אולי, לשיקום היחסים, עם פרוץ שריפת הענק בכרמל. טורקיה שלחה לאזור שני מטוסי כיבוי על מנת לסייע לכיבויה - אלא שבפועל, טורקיה לא ויתרה על דרישותיה מישראל להתנצל בפניה רשמית על תקרית המרמרה, לשלם פיצויים למשפחות הקורבנות - ולהסיר את הסגר על רצועת עזה.
כשנה לאחר מכן, פורסמו מסקנות דו"ח פאלמר של ועדת האו"ם לבדיקת אירועי המשט לעזה ושוב החריף המשבר בין המדינות. שגריר ישראל גורש מטורקיה - וראש הממשלה הטורקי הודיע על ניתוק כל קשרי המסחר והקשרים הצבאיים עם ישראל. במאי 2012 הוגשו בטורקיה כתבי אישום, ובהם תביעה לגזור תשעה מאסרי עולם נגד ארבעה קציני צה"ל בכירים, עקב מעורבותם בהשתלטות על המרמרה.
במרס 2013, נדמה היה שהמשבר בין ישראל לטורקיה הגיע לסיומו - זאת לאחר לחץ שהפעיל נשיא ארה"ב, ברק אובמה, על ראש הממשלה נתניהו לאחר ביקורו בישראל. נתניהו מתקשר למקבילו הטורקי ארדואן, והתנצל בשיחת טלפון על תקרית המרמרה. בשיחה זו, החליטו השניים על נרמול היחסים והחזרת השגרירים לתל אביב ולאנקרה.
האמירות החריפו, המגעים להסכם נמשכו
הצדדים המשיכו להטיח זה בזה אמירות קשות - בהן מתקפה מצדו של מי שמכהן כיום כשר הביטחון, אביגדור ליברמן, על ארדואן בטענה שהוא "ממשיך דרכו של גבלס" ואמירה של ארדואן לפיה שרת המשפטים דהיום, איילת שקד, "מזכירה את היטלר". בקיץ 2014 יצאה ישראל למבצע "צוק איתן" ברצועת עזה - מה שהוביל להפגנות סוערות ואלימות ברחבי טורקיה נגד ישראל ואף לפינוי משפחות של נציגים ישראליים רשמיים במדינה מחשש לשלומם.
בזמן שחלף מאז, נמשכו מאחורי הקלעים המגעים עם טורקיה לקראת הסכם שיוביל לחידוש היחסים. בדצמבר האחרון, הכריזה ישראל על העברת פיצויים לנפגעי המרמרה בתמורה לביטול התביעות של טורקיה כנגד קציני צה"ל. אלא שבמקביל להתקדמות המגעים, לא שככו האמירות הקשות מצד בכירים בשלטון הטורקי נגד ישראל, בהן האמירה של אירם אקטאש, חברת מפלגתו של ארדואן, לאחר הפיגוע באיסטנבול בו נרצחו 3 תיירים ישראלים, לפיה היא מייחלת לכך ש"כל הפצועים הישראלים בפיגוע ימותו".
ביוני 2016 נודע כי המשבר החריף שפרץ בין ישראל לטורקיה הגיע לסיומו באופן רשמי - זאת לאחר שצוותי המו"מ של ישראל וטורקיה הגיעו להבנות, לפיהן ישראל תשלם פיצויים למשפחות קורבנות המרמרה, וטורקיה מצדה תפעל לחידוש היחסים באופן מלא - ולביטול התביעות נגד חיילי צה"ל שהיו מעורבים בתקרית.