בעוד שנתיים נציין 50 שנה למלחמת ששת הימים, המלחמה שבה תפסה ישראל את שטחי יהודה, שומרון ועזה. כשיישום רעיון שתי המדינות הולך ומתרחק, כשהחרם על ישראל והלחץ עליה הולך וגדל, יש מי שחושב על מדינה אחת שבה כולם - יהודים ופלסטינים - הם אזרחיה.
רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לחדשות 2 בפייסבוק
על מדינה אחת דיברו הנשיא ראובן ריבלין וסגנית שר החוץ ציפי חוטובלי, אבל הם לא מוכנים להתייחס היום לדברים שאמרו פעם. יש כאלו שמוכנים לדבר גם עכשיו. שמעון ריקלין הוא ממקימי מגרון. היום הוא מתגורר במעלה מכמש, עשר דקות מרמאללה.
"זה שלנו", הוא אומר על השטח המשתרע לנגד עיניו. "על מה ממשלות ישראל הקימו פה כל כך הרבה התנחלויות? כי אנחנו משחקים משחקים? מי שרוצה שדאע"ש יהיה חמש דקות מירושלים, אני לא מבין את זה. זו הדילמה: דאע"ש ליד ירושלים או שמדינת ישראל שולטת פה עם אתגרים קשים ולא פשוטים?".
"בסוף נלך למשטר אחר"
מה שמפתיע הוא שרעיון המדינה האחת בין הים לירדן מתפשט בקצוות של הימין אבל גם בקצה השני, אצל הפלסטינים. "אנחנו נבקש שישראל יותר תתן לנו", אמר עובר אורח לחדשות 2. "ישראל תהיה שולטת, יותר טוב מהמצב הזה".
גם בשמאל בישראל יש כאלו שקוראים לפתרון דומה. "הפרדה היא בלתי אפשרית", יו"ר הכנסת לשעבר אברהם בורג. "ואז מתקיים הדיון: האם נמשיך להפריח באוויר סיסמאות ריקות של שתי מדינות ונמשיך לעשות מדינה אחת עם ממשל של אפליה? או שנלך למשטר אחר? אני חושב שבסוף נלך למשטר אחר".
האם מדינה דו לאומית הוא סופה של ישראל היהודית ציונית כפי שהכרנו, או שמא הדבר שיציל אותה? מה שחשוב הוא שבין חזון אמיתי וברור של ממשלת ישראל למדינה המאוחדת הזו אנחנו צועדים כרגע.