"פצועים קשים מאוד נשארו בחיים": המלחמה של צה"ל על כל לוחם שנפגע בשדה הקרב

מעל 500 חיילים נפצעו בינוני וקשה במהלך הקרבות ברצועה. הטיפול והפינוי המהיר של הלוחמים שנפגעו בזמן הלוחמה - מצילים חיים. במקרים כאלה הטיפול הראשוני הוא קריטי, והוא מתבצע בידי רופאים ופרמדיקים שנמצאים עם הכוחות בשטח. הטיפול הראשוני מתבצע בנגמ"שים שהפכו לאמבולנסים צבאיים, עם מערכות רפואיות שהותקנו בהם. כשמצב הפצוע מצריך פינוי מוטס, חוברים הכוחות בשטח ליחידה 669 שמבצעת פינוי במסוקים של יחידת מסוקי החילוץ. כשהפינוי מתבצע בשטח אויב מאפשרים פגזי מיסוך את הנחיתה.

בנוסף, בשטח יש גם אמצעים טכנולוגיים חדשניים, שמאפשרים לנתח ניתוחי שדה, לבצע בדיקות באמצעות מכשיר אולטרסאונד נייד ומתן מנות 'דם מלא'. "בזכות הטיפולים והאמצעים האלה, הצלחנו להביא לכך שפצועים מאוד קשים נשארו בחיים", מסביר קצין הרפואה המבצעית סא"ל ד"ר עופר אלמוג.

התותחנים יורים פגזי מיסוך כדי להסוות את נחיתת החילוץ

"הטיפול מתחיל תוך דקות מרגע הפציעה", מספר ל-N12 קצין הרפואה של גדוד 890 של חטיבת הצנחנים, סגן ד"ר אור. ומתאר את המסלול שעובר הפצוע מרגע הפציעה. "הפרמדיקים והרופאים נמצאים עם הכוחות בשטח ולכן הגורם הרפואי שמקבל את הפצוע בשטח עושה לו הערכה ראשונית ומחליט אם יש צורך בפינוי מוסק".

"במידה ויש צורך בפינוי כזה, הוא ממשיך לטפל בו, ואחד המפקדים בשטח מנהל את החבירה ועולה בקשר אל מול 669 ומסוק הקרב", אומר סגן ד"ר אור. "בשלב זה מחליטים האם המנחת יהיה בשטחנו או בשטח האויב. כשהמסוק מיועד לנחיתה בשטח הרצועה, מלווים את נחיתתו פגזי מיסוך שיורים התותחנים כדי להסוות את הנחיתה. הפינוי הרכוב מתבצע בנגמ"שים שהפכו לאמבולנסים צבאיים עם מערכות רפואיות שהותקנו בהם. משם, מגיעים הפצועים לבתי החולים להמשך הטיפול", מוסיף סגן ד"ר אור.

"ההחלטות על פינוי מוסק הן תמיד מורכבות מאוד, ולכן אנחנו מעדיפים להחמיר בהחלטות שלנו כדי לא לפספס שום דבר באבחנה הרפואית. לדוגמה, היה פצוע שנפגע מרסיסים באזור הצוואר והתלבטנו אם קיימת סכנה לנתיב אוויר, החלטנו להחמיר ולהנחית מטוס ולפנות אותו", מסביר סגן ד"ר אור.

העיקרון המנחה:  מה שהורג קודם, יטופל קודם

במלחמה הזו, יש בידי הרופאים בשטח פתרונות שלא היו בעבר - כמו אפשרות לבצע טיפולים מצילי חיים ולנתח ניתוחי שדה. "העיקרון המנחה לטיפול בפצועים בשטח, הוא מה שהורג קודם, יטופל קודם, והדבר העיקרי שהורג פצועים בשדה הקרב הוא דימום", מסביר קצין הרפואה המבצעית, סא"ל ד"ר אלמוג.

"כדי להתמודד עם הדימום, יש שתי פעולות עיקריות שנדרש לבצע", מפרט סא"ל ד"ר אלמוג. "הראשונה, היא לעצור את הדימום בלחיצה, אם ניתן בעזרת חוסמי עורקים ותחבושות, והשנייה היא החזר נפח הדם שאבד. החזר הנפח נעשה באמצעות שני נוזלי החייאה מתקדמים. הראשון הוא פלזמה מיובשת - נוזל דם המכיל גורמי קרישה לעצירת הדימום. והשני הוא ומנות 'דם מלא', שהוא נוזל ההחייאה המתקדם ביותר לטיפול בפציעות טראומה. עד עכשיו מנות 'דם מלא' היו רק לכוחות המיוחדים, היום הוא נמצא בתפוצה רחבה הרבה יותר, בכלל היחידות והחטיבות", הוא מוסיף.

גם ניהול הנתונים של הפציעה השתדרג, מה שמאפשר מעקב מיטבי אחר מצבו של הפצוע גם לאחר הפינוי. "אם בעבר היו ממלאים את טופס הטיפול בפצוע בדף נייר, אשר היה נאבד ונתון למזג האוויר", מסביר סא"ל ד"ר אלמוג, "בלחימה היום יש בידי הפרמדיקים בשטח טאבלטים עם אפליקציה שמאפשרת מילוי מדדים של הנפגע. חידוש נוסף הוא מכשיר אולטרסאונד נייד, שמאפשר לאבחן פציעות רבות יותר בזמן אמת, כמו פגיעות ריאה ודימומים שונים".

לדבריו, יש מקרים שבהם קיים קושי במציאת וריד בשטח: "יש לפרמדיקים בשטח אמצעי חדשני שמאפשר להזרים את נוזל ההחייאה ישר למח העצם. מדובר במקדחה שאליה מחוברת המחט והיא מכניסה את המחט לתוך העצם".