מרגע שהחלה הכניסה הקרקעית לעזה, לוחמי ההנדסה הם הראשונים בחזית. הם נכנסים לפני שאר הכוחות, כשהם מפעילים את דחפורי ה-D9 ומשטחים את הקרקע, לא משנה מה המכשול שבדרך - החל בכבישים ממולכדים וכלה בתשתיות טרור מורכבות - הם יעשו הכול כדי לאפשר לכוחות החי"ר והשריון להתקדם בבטחה. "ה-D9 הוא הכלי הכי מטורף שיש לצבא היום, אין משהו שיכול לעצור אותו", מספר רס"ר (במיל') ניב, המפקד על 20 מפעילי הנדסה במילואים.
הכוחות הקרקעיים שנכנסים לשטח הרצועה הם כוחות המשלבים כוחות חי"ר, שריון והנדסה כשלוחמי ההנדסה הם הראשונים. הם אלה פותחים את הציר שבו נעים הכוחות, שוללים הימצאות של מטענים ופירי מנהרות, ותוך כדי הורסים כבישים ובתים ממולכדים ותשתיות טרור כדי להביא את הכוחות בצורה כמה שיותר בטוחה לעבר היעד הבא.
"תוך כדי הלחימה, אנחנו ביחד עם השריון והחי"ר ונותנים לכוחות את כל המענה והמעטפת כדי שיוכלו לבצע את המשימה שלהם. המטרה שלנו היא להעביר את לוחמי השריון והחי"ר בבטחה ליעד כמה שיותר מהר עם כמה שפחות אבדות. גם אם מדובר בבית שיש לנו מודיעין שהוא ממולכד או מדובר במחבלים שיורים ללא הפסקה - אנחנו נגיע עם הדחפורים ונפרק את המבנה, גם אם זה אומר להפיל את הבית עליהם", מסביר רס"ר ניב.
"גם אם נכנס מטען לכף הדחפור, הוא מתפוצץ בתוך הכף"
מחירו של כל דחפור D9 הוא יותר ממיליון דולר. הדחפורים הכבדים נישאים לגובה של ארבעה מטר ושוקלים כ-56 טונות. המסיביות שלהם מאפשרת להם להתמודד עם מכשולים. הם גם ממוגנים ומשוריינים מה שנותן פתרון לאיום הנ"ט והפצמ"רים. גם אם בזמן שהדחפור מפלס דרך נכנס לכף הדחפור מטען, הוא מתפוצץ בתוכה ולא גורם נזק נוסף. ביכולת לוחמי הצמ"ה (ציוד מכני הנדסי) גם להרוס מבנים שנחשדים כממולכדים ולחשוף תשתיות טרור באמצעות הרס שלהם. "אני יכול לעבור עם הדחפור בכל מקום, בכל זמן, לא משנה מה יהיה מולי, לא משנה מה הקרקע או סוג המכשול, אני עובר את זה כי אין משהו שיכול לעצור את הדחפור", ממשיך רס"ר ניב להסביר.
הוא מספר שאת תוכנית הפעולה והדרישות לביצוע הוא מקבל מהמג"ד ובמקביל הוא עומד בקשר ישיר עם חיל האוויר ושאר הכוחות. "אני יודע שחיל האוויר מגבה אותי מלמעלה ויכול להפציץ גם 20 מטר ממני אם אני צריך, באותו זמן לוחמי השריון והטנקים מגבים אותי מאחור ויורים מהגב. מהצדדים שלי נמצאים לוחמי החי"ר שעוברים בית-בית כדי 'לזכות' (לטהר ממטענים ואמל"ח) את מה שהרסנו ולראות שלא יוצא מחבל. השיתוף פעולה הוא מטורף, מרגיש כאילו אין מישהו שיכול נגדנו".
"סופר את הדקות עד שאני אחזור להיות עם הלוחמים"
השיחה עם ניב נערכת בזמן שהוא נמצא בבית, הוא יצא לרענון של פחות מ-24 שעות לאחר שבוע וחצי של לחימה בתוך עזה, והוא מספק לנו נקודת מבט בלעדית למה שקורה בפנים מעיני הלוחמים. "בימים הראשונים היינו אחראים לפתיחת צירים. מי שמוביל את הכוחות זה אני ועוד מפעיל שנמצא מאחוריי, וביחד אנחנו פותחים ומפנים את הדרך. אף כוח לא יתקדם בלי D9 לפניו", הוא מסביר. "חמאס טומן מטענים בצירים וממלכד בתים כדי להקשות עלינו - ואנחנו צריכים לפרוץ ולנטרל אותם כדי שטנק או לוחם לא ייפגעו. בניגוד לטנק שנוסע עם הזחל על הקרקע, אני נוסע עם כף הפלדה של הדחפור על הקרקע, וגם אם יש מטען, הוא מתפוצץ לי בכף".
למרות שהוא פוגש בבית את אשתו שנמצאת בחודש התשיעי להיריון, רס"ר ניב מרגיש שהוא חייב לחזור ולהילחם. "עכשיו אני בבית ויש אנשים שנלחמים, אז אני סופר את הדקות עד שאני אחזור להיות איתם. הלוחמים שם הם האנשים שגדלתי איתם והמטרה שלנו היא לנצח במשימה הזאת ואנחנו נצליח וננצח".
