ארז קלדרון בן ה-12 ואחותו הגדולה סהר קלדרון חזרו לחיק משפחתם לאחר 52 ימים בשבי חמאס. אולם אביהם, עופר קלדרון - נותר מאחור בשבי. אחותם, גאיה קלדרון, תיעדה את רגעי חזרתם, תוך ניסיון להבין מה עבר עליהם מאז 7 באוקטובר.

בתיעוד של גאיה, היא נראית מנסה להבין מה עבר על אביה, אחותה ואחיה לפני חטיפתם. היא מספרת שעוד כשהיו בני משפחתה בניר עוז, אביה של סהר אמר לה להוריד את החולצה הלבנה, כדי שלא יבחינו בהם. סהר משחזרת את הרגעים האחרונים בקיבוץ, רגע לפני שנחטפה לעזה: "היו מלא חורים בשיח. אני לא יודעת איך שעתיים הם לא קלטו אותנו. ראינו את כל הבלגן. המחבלים נכנסו באטרף מטורף, כאילו היו שיכורים. הגיוני שחלק לקחו סמים". היא הוסיפה: "הייתי בתוך סרט".

סהר וגאיה קלדרון (צילום: חדשות 12)
סהר וגאיה קלדרון|צילום: חדשות 12

בתיעוד, מסבירה גאיה כי עופר, סהר וארז התחבאו מול הגדר, סמוך למקום שממנו נכנסו המחבלים. "הם ראו את כולם", היא מספרת. סהר מוסיפה לספר על רגעי האימה בשיח: "היה כביש שכל מי שעובר רואה אותנו, אז נכנסנו ממש לתוך השיח והתכופפנו והיינו בשקט ולא יכולתי לזוז. לא היה לי נוח, הרגליים שלי נרדמו". 

"כשהגענו לשיח, אבא אמר לנו: 'אם מישהו קולט אותנו או תופס אותנו, אנחנו רצים לשם', הוא הראה לנו לאן. קבענו מקום. ארז ואבא רצו לשם כמו שקבענו, ואני, בגלל הרגליים, לא יכולתי לזוז - וראו לי את כפות הרגליים", מתארת סהר. אלא שאז הדבר המפחיד ביותר קרה: "מישהו עמד מולי. ראיתי רק את הרגליים שלו וראיתי שהוא עם נשק והוא ירה ממש לכיוון שלי, אז יצאתי מהשיח. ראיתי שלוקחים את ארז - איזה מישהו אחד או שניים לקחו אותו - והוא הלך איתם".

בסרטון שפורסם ברשתות נראים המחבלים מנחים אחד את השני לא לפגוע בארז: "את אלה, את הילדים, תניח אותם, ותשאיר אותם כאן בלי לפגוע בהם".

ארז קלדרון (צילום: חדשות 12)
ארז קלדרון, חוגג את חג החנוכה עם חזרתו מהשבי|צילום: חדשות 12

 "לפני שלקחו אותו, ארז ניסה לטפס לגג על כוך של שני קירות, עם הרגליים והידיים. הוא עוד שנייה הגיע לגג, אבל איזה מחבל בא עם אקדח, הביט על האקדח וסימן לו: 'רד'. אני רק זוכרת שהוא אמר 'די'", היא משחזרת. "איזה ילד חכם הוא היה". 

במשך הזמן הזה סהר לא ראתה מה קורה עם אביה. "את אבא לא ראיתי בכלל. גם כשברחתי, לא ראיתי אותו. הוא רץ מהר כנראה, אז לא ראיתי לאן הוא הלך בכלל. ארז ראה שמרביצים לאבא ממש ושגוררים אותו על הרצפה". בהמשך ראתה את הג'יפ של אביה עולה באש, ותוך כמה דקות כבר הקיבוץ עלה באש והתמלא במחבלים. "זה כאילו הייתי בתוך עזה. ככה זה הרגיש. רק בחצר של הבית. במקום המוגן שלי".

בהמשך החלה סהר לשמוע יריות וצעקות. "הייתי בלחץ... מה זה לחץ? חשבתי שהולכים להרוג אותי. אמרתי, טוב, אני הולכת למות", היא משתפת. "רצתי לצד השני כי לא ידעתי מה לעשות וחשבתי שמשם אצליח לברוח, אבל כשהגעתי לשם עשרה מחבלים, הסתכלו עליי ואז הם התקרבו אליי - אז התיישבתי על הרצפה. פשוט פחדתי". ההמשך כבר ידוע - המחבלים הרימו את סהר והעלו אותה על אופנוע לתוך עזה.

עופר קלדרון
עופר קלדרון שעדיין נמצא בשבי חמאס

גאיה משתפת שהדאגה כלפי אביה רק מתעצמת בימים הללו, שכן אחרי שסהר וארז חזרו - המשפחה יודעת מה קורה בעזה וכמה נוראיים התנאים בשבי. "עכשיו אחרי שסהר חזרה משם אנחנו יודעים בדיוק מה קורה שם ושאי אפשר לשרוד דבר כזה כל כך הרבה זמן. במיוחד שהדבר היחידי שאנחנו יודעות זה שהרביצו לו בטירוף ופצעו אותו כנראה".

"המצב שם לא טוב. גם מבחינה פיזית - האוכל, המים, התנאים. אבא בסכנה. ארז ראה שהוא במצב לא טוב", מציינת סהר. שבויים לא מקבלים אפילו את הצרכים הבסיסיים שהם צריכים כדי להצליח לחיות".

 "אנחנו ממש דואגות לאבא שלנו, ואנחנו רוצות שהוא יחזור. מגיע לו לפגוש את המשפחה שלו. כל האנשים שעדיין שם, מגיע להם לחזור הביתה", אומרת סהר. "זה לא רק אבא שלנו, זה אבא של המון משפחות", מדגישה גאיה את הכאב העז של כלל משפחות החטופים.

"אלה אותם ילדים, האחים הקטנים שלי, שחיכיתי להם - פשוט עם הפחדים שנוספו", אומרת גאיה על השינוי שהיא מרגישה שחל בשני אחיה. "הם לא מרגישים בנוח, לא מרגישים בטוחים בשום מקום, זה הפחד לצאת החוצה, זה הפחד לישון לבד בחושך, זה לא לסמוך על אף אחד. זו טראומה גדולה שהם חוו, שלפי דעתי לא תעבור אף פעם, וכל אחד ימצא את דרך ההתמודדות שלו".