שחרור חלק מהחטופים שהוחזקו במשך למעלה מ-50 יום בידי חמאס ברצועת עזה גרם לאנחת רווחה אצל משפחות רבות, אך לצד ההקלה ישנם קשיים לא מועטים, גם עם החזרה הביתה. פרופ' דרור מנדל, מנהל בית החולים לילדים דנה בתל אביב, סיפר: "ראינו את חלק מהילדים שהגיעו עם פגיעות אורתופדיות, יש ילדה שנצרכה לניתוח. פגיעות ברגליים, פגיעות בידיים, צלקות שהיו על ילדים, כוויה על רגל של ילד, שהוא תיאר ככוויה מאופנוע".

מנדל הבהיר כי תנאי ההיגיינה שמהם הגיעו המשוחררים היו נמוכים במיוחד: "זה ברמה שאני לא זוכר שנתקלתי בדברים כאלה על ילדים". הוא הוסיף: "אנחנו נצטרך להמשיך ולתמוך בהם ולתת להם את הכול, גם עכשיו וגם בהמשך הדרך שלהם. אבל הם מדהימים, חבורה של ילדים שקיבלנו פה שהם מעוררי השראה". 

"חלקם ירדו במשקל בצורה מאוד-מאוד משמעותית, עד כדי 10 ק"ג. אצל ילדים זה המון", תיארה מנהלת מחלקת הילדים ומנהלת מרפאת התזונה בבית החולים, פרופ' רונית לובצקי. "הם הגיעו ואחרי המפגש הראשון עם המשפחה נתנו להם לאכול. באיזשהו שלב מצאנו את עצמנו לוקחים מזון אל תוך החדרים של הילדים, בשביל שלא יאכלו יותר מדי כשהם הגיעו", היא הסבירה.

 

פרופ' רונית לובצקי, פרופ' דרור מנדל
"לא שונה מעדויות של אנשים שחזרו מהגטו או ממחנה ריכוז". פרופ' רונית לובצקי ופרופ' דרור מנדל

"אימא שלי הוחזקה בדירת חדר וחצי", סיפר דמיאן רויטמן, בנה של אופליה שהוחזקה בידי חמאס ושוחררה בשבוע שעבר. "היא הייתה בחדר אחד קטן, סגור, והזוג גרו בחדר השני. בחדר היה חלון קטן שהם סגרו אותו, והיא לא יכלה לראות אם זה יום או אם זה לילה", תיאר. "ברגע שהיא הבינה שהיא לבד, היא פשוט אמרה לנו 'תקשיבו, אני החלטתי, אני קראתי, אני למדתי את כל סיפורי השואה, אני אעשה יומן. קראתי שגלעד שליט היה עושה קצת ספורט', וזה מה שהחזיק אותה".

"היא הבינה מהר מאוד שהם מתפללים חמש פעמים ביום, והיא פשוט הייתה סופרת תפילות - ותיעדה את זה ביומן", המשיך רויטמן. "התפילות ורעש המואזין והדברים האלה נתנו לה להבין אם זה יום או לילה, איזו שעה. והכול סביב זה", הסביר.

אופליה רויטמן
"היא לא יכלה לדעת אם זה יום או לילה". דמיאן רויטמן עם אמו אופליה, שהוחזקה בידי חמאס

"כשאני בא אליהם, רואים את המצוקה", אמר גלעד קורנגולד, סבם של יהל ונווה שוהם, שהוחזקו יחד עם אמם עדי בידי חמאס ושוחררו אחרי 50 ימים בשבי. טל האבא עדיין בעזה. "יולה, יהל, כל הזמן ליד האימא, היא לא עוזבת את עדי. עד לפני יומיים היא לחשה, לא דיברה בכלל, לא בקול רם", הוסיף.

הסב המשיך לתאר את מה שעבר על הילדים מאז שחזרו לביתם. "נווה מודע היטב, מהרגע שהם נחטפו, מה שקרה. הוא ראה הכול", הבהיר. "הוא לא מדבר בכלל. לא שואל, לא על האבא, לא על הסבא. עד כמה שאנחנו יודעים, הם כל השישה היו במקום אחד - טל לא היה איתם", הבהיר.

גלעד קורנגולד
"רואים את המצוקה שלהם". גלעד קורנגולד, סבם של יהל ונווה שוהם, שהוחזקו יחד עם אמם עדי בידי חמאס

"היא מספרת שהשפילו אותה מאוד, שהיא חוותה חוויה מאוד קשה, שהתנהגו אליה לא יפה וזה שרוט לה עכשיו בלב", תיארה אלה בן עמי, בתה של רז שוחררה אחרי 54 ימים שבהם הוחזקה בידי חמאס ברצועת עזה. בעלה אוהד עדיין שם. "כל דבר שהיא עושה היא נזכרת בחוויה משם. היא מאוד מפוחדת לגבי החטופים שכן נשארו שם. היא ממש עברה שם שטיפת מוח. היא לא חיה בעולם שלנו כרגע, היא עדיין שם".

"זכינו לטפל ב-29 שבים, עכשיו בשבה ה-30, כולם כמעט בלי יוצא מן הכלל, הדבר הראשון שרצו לעשות כשהם פגשו את משפחותיהם זה לדבר", סיפר פרופ' איתי פסח, מנהל בית החולים לילדים ספרא בתל השומר. "שמענו הרבה מהם על המשחק הפסיכולוגי ששיחקו מולם, שכחלק מההתעללות הפסיכולוגית שהם עברו, אז הוא היה גם קשור לידיעות ולמידע שכן משתפים ולא משתפים. כחלק מהפסיכולוגיה של שובה ושבוי, של יצירה של תלות בשובים. אבל התחושה שלי, ממה שאני שומע מהאנשים שזה שוכלל ברמות מאוד גבוהות".

למה אתה מתכוון במונח "טרור פסיכולוגי משוכלל"?

"התחושה היא שהיה שם אירוע פסיכולוגי מתוחכם, מתוכנן, מתוזמר. לא מערכת יחסים שנוצרה במקרה בין שובה מסוים לחטוף מסוים, אלא לייצר את התשתית הפסיכולוגית כדי לשחק להם בראש באופן שישיג את המטרות שלהם".

פרופ' איתי פסח
"התחושה היא שהיה שם אירוע פסיכולוגי מתוחכם". פרופ' איתי פסח, מנהל ביה"ח לילדים ספרא בתל השומר

היו גם עדויות על התעללויות?

"כן. אבל אני לא אפרט. אני כן יכול להגיד שזה על כל טווח ההתעללות שהאדם יכול לחלום עליו, וכשאני שמעתי חלק מהשבים שפשוט רצו לספר ומצאתי את עצמי יושב ליד המיטה שלהם שעות ושומע את הסיפור - זה לא שונה מעדויות של אנשים שחזרו מהגטו או ממחנה ריכוז, זה מרגיש ונשמע אותו הדבר".