"שום דבר עדיין לא סגור", אומרים גורמים בכירים על עסקת שחרור החטופים המסתמנת. ולמרות זאת, במערכת הביטחון סבורים כי לאור ההתקדמות, העסקה תוכל לצאת לדרך בזמן קרוב. סימני השאלה רבים – ובצה"ל ממעטים לדבר. האם הכוחות יצליחו לחזור במלוא הכוח אחרי ההפוגה, מה יעלה בגורל מעבר רפיח וציר פילדלפי – ומדוע חשוב דווקא עכשיו "להניח סכין" על צווארו של סינוואר? N12 עושים סדר.

מלחמת "חרבות ברזל" - סיקור נרחב ב-N12 

כשירות פיזית ומנטלית

אם אומנם ישהו הכוחות את פעילותם ל-5 ימים, ייאלץ הצבא להתמודד עם אתגר לא פשוט. ועדיין – צה"ל הוכיח את היותו צבא שיודע לזוז ולהשתנות; לגלות גמישות ולשנות את תוכניותיו המבצעיות בהתאם לאתגרי השעה. בהיבט הפיזי, צה"ל יודע לתת מהלומות אש עוצמתיות ולהפתיע את האויב בזירות שבהן לא פעל עד כה.

כוחות צה״ל בלחימה ברצועת עזה (צילום: דובר צה
כוחות צה״ל בלחימה ברצועת עזה|צילום: דובר צה"ל

אולם יש מורכבת גם בהיבט המנטלי: כוחות המילואים נכנסו למלחמה בסערה, בצל הטבח המזעזע שפקד את ישראל ב-7 באוקטובר. עם היציאה להפוגה המסתמנת, בצבא יידרשו להבין איך דורכים את הלוחמים מחדש וחוזרים ללחימה ביתר נחישות, ערנות ומקצועיות. בצה"ל מבינים את המורכבות ומדגישים כי זה מחיר ראוי למען החזרת החטופים. זה יהיה אתגר גדול למפקדים, אך כזה שניתן לעמוד בו.

השליטה על ציר פילדלפי

שאלה שחוזרת שוב ושוב בימים אלה היא איך תיראה עזה ביום שאחרי המלחמה. במערכת הביטחון נשמעות אמירות רבות בנושא, שמתמקדות בציר פילדלפי – 14 הק"מ המפרידים בין עזה למצרים. בשנים האחרונות ארגוני הטרור ניסו לחפור שם מנהרות ולהבריח אמל"ח, אולם צבא מצרים סיכל את רובן המכריע. ניסיונות הברחה דומים נרשמו גם במעבר רפיח, באמצעות משאיות שנכנסו לרצועה.

גשם בעזה (צילום: רויטרס)
גורמים במערכת הביטחון: הלחץ הצבאי הוא שאפשר את העסקה|צילום: רויטרס
משאיות סיוע במעבר רפיח בדרכן לעזה (צילום: רויטרס)
משאיות סיוע במעבר רפיח בדרכן לעזה|צילום: רויטרס

ישראל צפויה להתעקש על שהייה בציר פילדלפי, למרות המורכבות העצומה הכרוכה בכך. כמו כן, במערכת הביטחון יידרשו להבין איך בונים מחדש את מעבר רפיח ולמצוא דרך לפקח על המתרחש בו – הן בשיתוף פעולה עם מצרים והן בסיוע של גופים נוספים, שיוכלו לעזור להבטיח את היציבות הביטחונית באזור.

דילמת "הדלתות הירוקות"

חרכּי הירי, חלונות ההדף והדלתות הממוגנות שנמצאו מתחת לבית החולים שיפא הוכיחו כי בית החולים אינו מתקן אזרחי, אלא שטח צבאי לכל דבר. ועדיין, הפעילות מתחת לבית החולים תוסיף להיות מורכבת, אך לא כזו שלא ניתן לבצע. לאורך שנים צה"ל הכשיר יחידות מיוחדות שמתמחות בלוחמה בשטח בנוי וכוחות שיודעים לפרוץ דלתות ממולכדות ולנטרל מוקשים. כך עשו לאחרונה, כאשר פתחו פיר מנהרה באורך 150 מטר – שהוסתר בדלת הדף.

פתיחת הדלתות הממולכדות היא המפתח למציאת רוב מפקדות ומנהרות חמאס, ובהמשך גם להשמדת אחת הנקודות החשובות והמרכזיות של ארגון הטרור. נדגיש כי בצה"ל יודעים כבר שנים רבות כי זו ההתנהלות בבית החולים שיפא, אולם גם בעולם מבינים את תמונת המצב והלגיטימציה לפעילות גוברת.

חשיבות הלחץ הצבאי

לצד העסקה המסתמנת, במערכת הביטחון סבורים כי לחץ צבאי הוא המפתח לשחרור החטופים. בצבא עוקבים בדריכות אחר המקומות שבהם יכולים להיות השבויים והחטופים ונלחמים במשנה זהירות. בצה"ל מדגישים כי הלחץ הצבאי לא נוגד את ההפוגה, אלא הוא למעשה זה שאפשר את התרחשותה. משמע, אם ישראל תפעיל לחץ צבאי נוסף ותניח סכין על צווארו של סינוואר, הדבר יכול לשפר את תנאיי העסקה הנוכחית ואף לסלול דרך לעסקאות נוספות.