אחרי חודש של לחימה, בלי שידע מה שלום אחיו ג' שנלחם בעזה, הצליח סרן ר', טייס מסוק קרב בטייסת 190, לדבר עם אחיו - בקשר. "אנחנו שלושה אחים לוחמים, אחי ג', הוא מילואימניק ולוחם חי"ר שנמצא כבר חודש בח'אן יונס. הייתי בטיסה ופתאום בקשר הפנו אותנו לאירוע בחטיבה שלו - מחבלים ירו RPG על מבנה שהיו בו לוחמים. ידעתי שאחי נמצא באזור והתכווץ לי הלב. עלו לי מחשבות על איפה הוא נמצא, אבל ניסיתי שלא לחשוב על זה כדי לא לצאת מריכוז. אחרי שהאירוע נגמר, עליתי בקשר מול הגדוד שלו. "אני מחפש את ג'", אמרתי. המפקד שלו שמע את זה והביא לו את מכשיר הקשר. הצלחנו לדבר 40 שניות, אבל אז קראו לי למשהו אחר. זה היה אחרי חודש שלא ידעתי מה איתו".

ר' הטייס ואחיו גיא (צילום: דובר צה
הטייס סרן ר' ואחיו הלוחם ג'|צילום: דובר צה"ל

כך נשמעים קולות הקשר בין ר' לאחיו: "רציתי למסור שאני פה עכשיו באוויר עושה פה סיוע. שומר עלייך ואוהב אותך", אמר הטייס לאחיו. "תעדכן את אימא שהכול בסדר", ענה לו האח. "בכל פעם שאני שולח טיל או תותח אני מקדיש אותו לך ולחברים שלך", סיכם הטייס.

"בקשר תמיד מדברים בשפה מבצעית ורשמית של צה"ל וכל מה שאומרים זה בשמות קוד. אחי שמע אותי ואמר: "ר*** שומע? זה ג'!", פתאום לשמוע את השם הפרטי שלי בקשר, בקול של אחי הקטן, אחרי שלא דיברנו חודש - זה היה מרגש ומדהים. אני רגיל לשמוע שלושה חודשים רק שפה מבצעית ופתאום אחי הקטן שדאגתי לו. רק לשמוע את הקול שלו היה עולם ומלואו, כל הגדוד שמע אותו ושמח איתנו. ההורים שלי אמרו לי שכשהם שמעו את ההקלטה הם התחילו לבכות באמצע הרחוב", מספר הטייס ר' בהתרגשות.

"חזרה, חמוד - חיבוק"

לסרן נ', טייס מסוק קרב בטייסת 113, קרה מקרה דומה עם אחיו. האח י' הוא מילואימניק ביחידה מובחרת, שנמצא בעזה. גם סרן נ' הצליח לדבר עם אחיו בקשר כשהוא מעל עזה, אחרי חודש שבו לא דיברו. "אחי היה בדרום הרצועה", משחזר סרן נ'. "ביררתי מה ערוץ הקשר שלו וניסיתי לתפוס אותו עד שענה. זה היה ממש קצר, דקה וחצי אבל בכל זאת זה היה מרגש לדבר איתו בקשר אחרי חודש שלא דיברנו. ידעתי שחשוב גם להורים שלי לשמוע שהוא בסדר וזה ממש שימח אותי שהוא העביר דרכי שהוא בטוב. ההורים שלי לא שמעו ממנו הרבה זמן והם ממש התרגשו לשמוע את קולות הקשר שלנו".

מסוקי האפאצ'י שהגיעו ראשונים לזירת הקרבות
מסוק אפאצ'י של חייל האוויר

כך נשמעים קולות הקשר בין נ' לאחיו: "כיף לשמוע אותך, אתם נהנים?", שאל האח הטייס נ'. "אנחנו בסדר גמור, ד"ש לכולם אה?" ענה אחיו י'. "חזרה, חמוד - חיבוק", סיכם נ' בשיחתם הקצרה.

עשרות שעות בשבוע בשמי עזה

מתחילת המלחמה, נמצאים מסוקי הקרב מעל שמי הרצועה בכל רגע נתון, לילות כימים. סרן ר' וסרן נ' טסים עשרות שעות בשבוע בשמי עזה ומסייעים לכוחות קרקעיים אל מול איומי ירי הנ"ט והמחבלים. "אנחנו מסייעים לכוחות הקרקעיים בכל מה שהם צריכים", מוסיף סרן נ'. "בין אם זה התקפה ובין אם זה הגנה - אם זה אירועים רבים שבהם יורים נ"ט על הכוחות, או מחבלים שאנחנו מזהים ומאיימים על הלוחמים. אנחנו עולים בקשר מול המ"פ או המג"ד שצריכים אותנו ויורים לפי דרישה".

רס״ן נ׳ וסרן י׳ (צילום: דובר צה
סרן נ׳ וסרן י׳|צילום: דובר צה"ל

למסוקי הקרב יש שני סוגי חימושים - תותחים - שהם מדויקים פחות ומטרתם להפחיד מחבלים שלא יצאו לשטח פתוח - וטילים מדויקים, המשמשים לחיסול מחבלים ומסייעים לכוחות.

מכיוון שהיקף החימוש של מסוקי הקרב קטן יותר מאשר זה של מטוסי הקרב, שהם עוצמתיים יותר, פעמים רבות המסוקים תוקפים קרוב מאוד לכוחותינו - מה שעלול להוביל גם לירי דו-צדדי (הכינוי בצה"ל לתאונת ירי מאש כוחותינו על כוחותינו). סרן ר' מתאר את הזהירות ואת הפחד מפני סיטואציה כזו: "כל הזמן אתה חייב להיות בשיא הריכוז, אין מקום לטעויות. עדיף להחטיא מחבלים ולתפוס אותם מחר, מאשר לפגוע בכוחותינו. אני מעדיף לפספס את המחבלים ולא לקחת את הסיכון ולפגוע בחייל שלנו".

מבצע עלות השחר: מסוק אפאצ'י של חיל האוויר מעל רצוע (צילום: רויטרס)
מסוק אפאצ'י של חיל האוויר מעל רצועת עזה|צילום: רויטרס

הסיטואציה מסתבכת כאשר הכוחות בשטח מדווחים בקשר כשהם נמצאים בעיצומו של קרב, ואינם מוסרים דיווח מדויק. במקרה כזה על הטייסים להבין את המצב בעצמם. "אנחנו בקשר עם המג"ד או המ"פ שמדווחים לנו מה קורה. לפעמים יש צעקות בקשר ובלגן, ואנחנו צריכים להתחבר אוטומטית לתמונה, גם אם אין מי שידבר איתנו, כי הלוחמים בעיצומה של הלחימה", מסביר סרן נ', טייס מסוק קרב בטייסת 113.

 

מסוק קרב יורה מעל ג'נין
מסוק קרב יורה

"לטוס מעל הכוחות בידיעה שאחי בשטח מחזק לי עוד יותר את הסיבה למה אני שם", מדגיש סרן נ'. "החיסרון הוא שאני יודע מה זה קרב ומבין את הסכנות שהוא לפעמים נמצא בהן. יצא לי לחשוב אם הייתי רוצה להיות זה שנמצא מעליו ועוזר לו בהיתקלות עם מחבלים ואני לא יודע להגיד אם הייתי שמח או לא. מה שבטוח זה שאני מרגיש שכל השנים של ההכנה הכינו אותי טוב להיות חד ולדעת לטוס, לתקוף ולסייע לכוחות בצורה הכי טובה".

"יצא לי לחשוב איפה הוא ביחס למה שאני עושה עכשיו. זה שהוא שם עוזר לי להתחבר למשימה, לדעת שאם הוא היה צריך אותי, אני יכול להיות שם בשבילו", מסכם סרן נ'.