הטרגדיה שקרתה ביום שישי בבוקר, שבה לוחמי צה"ל ירו למוות בשלושה חטופים שהצליחו להתחמק משוביהם, לא הייתה צריכה להתרחש. התחקיר הראשוני של צה"ל חשף שורה של תקלות של הצבא שאילולא הן - האירוע יכול היה להימנע. גם בצה"ל מודים בכך. נראה שאפשר לפרוט את הכשל לשלוש תקלות מרכזיות, שאת הלקחים שלהן מפיקים בימים אלה בצבא.
- המידע שלא הועבר ללוחמים
מנהלת החטופים ידעה ששלושת החטופים נמצאים בבית מסוים באזור מסוים. היא גם ידעה שהם שוהים במבנה. זאת, בזכות העדות של ויצ'יאן טמטונג, התאילנדי ששוחרר מהשבי, שהעיד בריאיון לחדשות 12 כי שהה עם שלושת החטופים במשך זמן רב.
למרות המידע שהעביר, הכוחות לא עודכנו שייתכן ששלושה חטופים נמצאים בקרבת מקום, למרות שהמידע היה ברשות מנהלת החטופים. האם המידע לא הועבר לצבא? ואם הועבר - למה לא הגיע לדרגי השטח?
הצבא פועל כעת יחד עם מנהלת החטופים כדי לשפר את הקשר ביניהם, ולוודא שהמידע הרלוונטי שבידיהם יעבור לדרגי השטח. כך, יוכל הצבא להיערך לא רק באופן כללי לאפשרות שהכוחות יראו חטופים, אלא יוכל גם להנחות כוחות במקומות ספציפיים להיות ערניים. - הלוחמים לא תודרכו
ועדיין, למרות שהמידע ממנהלת החטופים לא הגיע לכוחות בשטח - היו לצה"ל מספיק סיבות לכל הפחות להיערך לתרחיש כזה. כפי שפורסם בתחקיר הראשוני, כ-200 מטרים מאזור התקרית ויומיים לפני שהתרחשה, אותר מבנה שעליו נכתבה הכתובת "SOS, חטופים, הצילו". הכוחות בשטח חשבו שמדובר בניסיון פיגוע משיכה, וחששו שהבית ממולכד - ולכן לא בדקו אותו.
נזכיר גם את המקרה הידוע של החטוף ששוחרר רון קריבוי. קריבוי סיפר שהצליח לברוח משוביו, ושהה מחוץ לשבי ברצועה ארבעה ימים עד שנתפס שוב. למרות צבר הפרטים הזה, המפקדים לא הנחו את החיילים בשטח להיות מוכנים גם למקרה שיראו חטופים, ועל כן עליהם להיות זהירים במקרים מסוימים.
כעת, בעקבות המקרה, הלוחמים בשטח הונחו להכיר באפשרות שיפגשו בזירות לחימה בחטופים שנמלטו או ננטשו, ויש לשים לב לסימנים מעידים כמו שיח בעברית או הרמת ידיים. במקרה כזה, הונחו החיילים, יש לנקוט משנה זהירות ולא לירות לפני ששוללים אפשרות שמדובר בחטופים. - הכישלון המבצעי
בסופו של דבר, גם אם הכוחות בשטח לא נערכו לתרחיש של הגעת חטופים ולא עודכנו בפרטי המודיעין הרלוונטי, במצב שבו אנשים ללא חולצה מניפים דגל לבן, הלוחם בשטח צריך להטיל ספק, ולא לבצע ירי מיד. גם בצה"ל הודו שהירי ברגעים הללו בוצע בניגוד להוראות הפתיחה באש.
מצד שני, וחשוב לומר גם את זה, העובדה שמדובר בלוחמים שנמצאים באזור רווי איומים עם ניסיונות ומניפולציות של חמאס למשוך אותם ולפגוע בהם, היוותה כנראה חלק משמעותי בשיקול הדעת שלהם ברגע הזה. החשש ממחבלים מתאבדים וניסיונות משיכת לוחמים לאזורים ממולכדים הפך את סף הרגישות של הלוחמים ברצועה להיות נמוך מאוד.
פעילות כוחות צה"ל ברצועת עזה | ארכיון|צילום: דובר צה"ל
הלוחמים שירו מטופלים בתוך היחידה - מפקדיהם משוחחים איתם, והצבא דואג להם. מעבר לכך, הועברו דגשים והוראות לכוחות בשטח. בעקבות התקרית, כלל הלוחמים שברצועה עברו ריענון וחידוד של הוראות הפתיחה באש.