שמונה ימים אחרי הטבח במסיבה ברעים שבו נרצחו לפחות 260 ישראלים, התדפק מלאך המוות גם על דלתה של משפחת דראושה שמתגוררת במועצה המקומית איכסאל, ליד נצרת. לאחר יותר משבוע שבן המשפחה הצעיר עווד נחשב נעדר, לאחר שנראה לאחרונה בפסטיבל נובה - הם קיבלו את הבשורה על מותו.
עווד, נהג אמבולנס ופרדמיק מגן דוד אדום בהכשרתו נכח במסיבה ברעים עם שאר צוותי ההצלה שהגיעו לאבטח את האירוע. כשהחלה מתקפת הטרור של מרצחי החמאס עווד עסק עם צוותי רפואה בהצלת חיי הפצועים, עד שמחבלי חמאס רצחו גם אותו.
עווד רק בן 23, עבד בחברת אמבולנסים והיה בצוות פרמדיקים ברעים. עם התברר היקף הפיגוע של החמאס, הורה בעליה של החברה לחובשים להתפנות. עווד סירב לעזוב. הוא נורה למוות בזמן שחבש את אחד הפצועים.
עלי, בן דודו של עווד, הוא שוטר במשטרת ישראל. בימים שבשגרה הוא מדריך חקירות בבית הספר לשוטרים בבית שמש, קיבל את בשורת איוב בדבר זיהוי גופתו של בן דודו בזמן שהוא מתנדב במחנה שורה ליד רמלה, שם נמשך גם בימים אלה זיהוי גופותיהם של הנרצחים במתקפת הטרור. עלי כמו מאות שוטרים אחרים לוקחים חלק בהליך הרגיש והקשה לצד אנשי הרבנות הצבאית, זק"א, אנשי זיהוי פלילי ואלפי מתנדבים.
"לא אשכח את הבוקר של מתקפת הטרור"
בשיחה עם N12 משחזר עלי כיצד נזרק לסיוט: "העברתי את הלילה שלפני מתקפת הטרור עם בת משפחה בבית החולים, אבל את הבוקר של מתקפת הטרור לא אשכח, התעוררתי בבוקר עם עשרות התראות וטלפונים. אני רץ לטלוויזיה, רואה את רצף השידורים ולא מאמין - שואל את עצמך אם זה סיוט או מציאות, ואז מגיע הטלפון 'כולם מוקפצים למכללה (מכללת השוטרים בבית שמש)', מתחילים לעבור שורה של הערכות מצב שבסיומה מחליטים להציב אותנו ככוח תגבור בתר"ח (תחנת ריכוז חללים).
"במקביל בני המשפחה שלי מאיכסאל מתחילים להפיץ לציבור את המידע אודות בן הדוד שלי עווד, שנכח במסיבה ברעים ונעדר מאז. לא ידענו מה עלה בגורלו", הוא משחזר בכאב. רק שמונה ימים לאחר הטבח התבשרה המשפחה שעווד נרצח במסיבה.
"נחשפתי בעבר לרצח, ראיתי גופות של קרובות, אבל מעולם לא נחשפתי לזוועה ולמראות הקשים שראינו במחנה שורה כמות הגופות - זה מראות שלא שוכחים", מתאר עלי את המראות המצמררים שאליהם הוא נחשף במחנה. "למרות הבשורות הקשות, הרגשתי שאני חייב להמשיך לעשות את זה. גם בגלל המשימה החשובה הזאת וגם כי חשבתי שאולי אני אצליח לסייע למשפחה שלי במצב הכל כך קשה הזה".
"במחנה אני פוגש את משפחות הקורבנות ומעביר להם פריטים שאותרו על גופות היקרים שלהם", הוא מספר על תפקידו במחנה שורה, "זאת לאחר שהמחלקה לזיהוי פלילי סיימה לסרוק אותם. מדובר בפעולה מאוד רגישה ולא פשוטה. לא תיארתי לעצמי שאעמוד במשימה כזאת. היו לי חששות מהמעמד הזה, המפגש עם בני המשפחה, לתת להם את החפצים של היקרים שלהם שנרצחו, לחבק אותם ולנחם אותם".
בקושי רב הוא ממשיך לספר על המראות שראה במחנה: "אלה מראות שהעם הישראלי לא חווה מאז ימי השואה, כל שק, כל גופה שנחשפנו אליה מתאר את הזוועה שעברו האנשים האלה רק בגלל שהם חיים בישראל, יהודים וערבים, ללא הבדל דת, גזע ומין. מי שעשה את זה לא הבדיל בין יהודי לערבי, ונוצרי. הטבח שהם ביצעו זאת לא המהות של האיסלאם. גם אני מוסלמי, שוטר במשטרת ישראל וחלק מהעם בישראל".
עד כה זוהו 823 חללים במחנה שורה
עד היום (30.10.23) זוהו בתחנת ריכוז החללים במחנה שורה 823 חללים שהם מעל 85% מהאזרחים (שאינם חיילים) אשר נרצחו במערכה וגופותיהם הובאו לזיהוי במחנה. עד כה הועברו לקבורה 715 חללים. תחנת ריכוז החללים הוקמה שעות לאחר פרוץ המלחמה, והועברו אליה מאות גופות של אזרחים שנרצחו בפיגוע.
בתחנת ריכוז החללים במחנה שורה נמשך מאמץ הזיהוי של קורבנות הרצח ההמוני מתחילת הלחימה. אלפי שוטרים פועלים בעבודה במשמרות מפרוץ המלחמה, 24 שעות ביממה,7 ימים בשבוע, ונוטלים חלק במלאכת הזיהוי הקשה, תוך שימוש באמצעים טכנולוגיים מתקדמים, בכדי לבצע תהליך זיהוי מלא. עם השלמת תהליך הזיהוי מועבר המידע לצוותי הבשורה המרה המודיעים לבני המשפחות על השלמת הזיהוי וההכנה לקראת הבאת היקירים לקבר ישראל.