בשבוע שעבר ישראל נכנסה לחודש השלישי למלחמה ובארה"ב מאותתים לישראל כי שעון החול הולך ואוזל. נשיא ארה"ב ג'ו ביידן אפילו שלח את יועצו לביטחון לאומי, ג'ייק סאליבן, לישראל כדי לוודא שהמסר עבר ושתוכניותיה של ישראל מתכתבות עם לוח הזמנים האמריקני. כך זה ייראה:
עד סוף ינואר– ישראל צפויה לסיים את שלב "הלחימה העצימה". האמריקנים כיוונו תחילה לסיים זאת עד חג מולד (כלומר תחילת ינואר), אך נוכח תמונת המצב הנוכחית - בישראל לא רואים היתכנות לכך. בישראל יידרשו לכמה שבועות נוספים לאחר סיום הלחימה, כדי להשלים את הסגת הכוחות מלב עזה ולפרוס אותם בקווי ההגנה - חלקם בתוך הרצועה וחלק מחוצה לה.
השלב הבא, והוא צפוי להיות גם הארוך ביותר, הוא השלמת מיטוט חמאס. בישראל מעריכים כי שלב זה עתיד להתפרס על רוב 2024, ולכלול את השמדת היכלות הצבאית של חמאס באמצעות פעולות נקודתיות ופשיטות ממוקדות של כוחות צה"ל. השורה התחתונה, והחשובה ביותר, היא שבישראל מכוונים לשליטה ביטחונית רציפה בטווח הנראה לעין.
נראה כי מדובר בלוח זמנים ריאלי, שעליו יכולים להתפשר גם בישראל וגם בארה"ב. אולם, לצד זאת האמריקנים רואים חשיבות רבה גם בנושא ההומניטרי. כמחווה לאמריקנים, בישראל מתכננים לאשר במשאל טלפוני את פתיחת מעבר כרם שלום להכנסת ציוד.
הבעיה המסתמנת היא שראש הממשלה נתניהו החליט ללכת לעימות מחושב עם ממשל ביידן. אחת הסוגיות המרכזיות על הפרק היא עזה ביום שאחרי המלחמה. בשונה מישראל, בארה"ב רואים חזון של נורמליזציה. בארה"ב מוטרדים גם מהמצב של הרשות הפלסטינית, אולם גם במקרה זה נתניהו מחליט שלא להתעקש בינתיים על העברת הכספים לרשות או לאשר את הכנסת הפועלים הפלסטינים לישראל - בניגוד לעמדת מערכת הביטחון.