"שוחררתי רק לפני כמה ימים ביום שבת, אחרי 498 ימים בשבי. בעוד שאני מאושפז בבית החולים איכילוב בתל אביב הלב שלי והנשמה שלי נשארו בעזה", כתב הורן בטור מיוחד שפורסם היום (שישי) בפוקס ניוז. "כל עוד אחי איתן ושאר החטופים עדיין בשבי גם אני נשאר חטוף. את מעט הכוחות שיש לי אני מקדיש עבור המאבק להשבתם לפני שיהיה מאוחר מדי".
"בזמן שאני כותב את המילים הללו ארבעה חטופים מהקיבוץ שלנו מוחזרים לישראל בארונות. הם נלקחו בחיים ב-7 באוקטובר ועכשיו המשפחות שלהם צריכות לקבור אותם. איזה מין עולם זה שבו מחבלים רוצחים תינוק, את אחיו הצעיר, את אימו ואדם מבוגר? בזמן שמשפחותיהם ילוו אותם למנוחות, בראשי מהדהדת מחשבה אחת – האם איתן אחי יהיה הבא? האם עוד משפחות יקבלו את יקיריהן בארון? אסור לנו לתת לזה לקרות. אסור שחטוף נוסף יחזור כך".
"7 באוקטובר החל כמו כל יום שבת אחר בקיבוץ בניר עוז, שם בניתי את ביתי, בקהילה קטנה ומלוכדת. אחי הצעיר איתן הגיע לבלות איתי את סוף השבוע בקיבוץ. אף אחד מאיתנו לא יכול היה לדמיין את הזוועה שתתחולל – ביום שבו הקהילה הקטנה שלנו תושמד, כשרבע מאנשיה ירצחו או יחטפו בידי מחבלי חמאס", כתב הורן. "לקחו אותי על אופנוע באלימות קשה, נותרתי חבול ומדמם. בחודש שלאחר מכן לא ידעתי אם אחי איתן חי או מת. כשסוף-סוף הפגישו בינינו נשארנו זה לצד זה עד יום השחרור שלי – רגע שקורע את ליבי מאז בכל שנייה בכל יום".
הורן תיאר את הימים שעברו בשבי בעזה יחד: "תנאי השבי שלנו היו קשים יותר משאף אדם אמור לסבול. העינויים הפיזיים היו בלתי נסבלים, בייחוד בחודשים הראשונים. אבל הטרור הפסיכולוגי הוא זה שכמעט שבר אותנו – הפחד המתמשך שכל נשימה עשויה להיות האחרונה, שכל מילה או תנועה עלולה לגרום לשובים שלנו להיות אלימים. הורעבנו, חקרו אותנו, והתעללו בנו. שרדתי רק בזכות המחשבה שבכל יום אני צריך לשרוד עוד יום אחד".
"אני יודע שלאלה שעדיין מוחזקים בשבי אין הרבה זמן", הדגיש החטוף המשוחרר את הבהילות לפעול להשבת החטופים כולם. "ראיתי בעיניי את מצבם הרפואי הקשה של חלקם – הם לא ישרדו עוד הרבה ימים בלי טיפול רפואי. אחי איתן חולה מאוד וזקוק לטיפול רפואי שהוא לא מקבל, יש לו זיהומים קשים וחום גבוה ומסוכן. בכל שעה שחולפת הסכנה לחייהם גדלה. למרבה הטרגדיה, איתן ועשרות אחרים לא נכללים בשלב הנוכחי של פעימות השחרור".
בסיום, הורן פנה ישירות לנשיא ארה"ב: "טראמפ, הבטחת את שחרורי – ולמרות שמעולם לא נפגשנו לנצח אהיה חייב לך את חיי. ההיסטוריה תזכור אותך כמנהיג שנקט פעולות כשזה היה הכי חשוב, שהגן על ערך קדושת החיים. כל מה שאני עושה מנקודה זו והלאה הוא הודות למאמציך. אבל יש עוד עבודה דחופה שצריך לעשות. אני מתחנן בפניך – תשתמש בהשפעתך שוב כדי להחזיר הביתה את אלה שנשארו בשבי. אנחנו זקוקים לעזרתך יותר מתמיד".
הורן סיפר כיצד הבטיח לאלה שנשארו בעזה לעשות כל שביכולתו כדי שישובו הביתה. "העולם חייב להבין – אנשים מתים במנהרות האלו עכשיו. אחי גוסס במנהרות האלה עכשיו. אנחנו זקוקים לפעולה היום, לא מחר. תחזירו את אלה שחיים לפני שיהיה מאוחר מדי. תחזירו את אלה שמתו כדי שמשפחותיהם יוכלו להתמודד ולהתאבל".
לבסוף פנה לאחיו שעדיין בשבי: "איתן – תחזיק מעמד. כפי שנתת לי כוח בימים האפלים בשבי, לא אנוח עד שאתה וכל שאר החטופים תחזרו הביתה. כל עוד יש חטופים בעזה – אף אחד מאיתנו לא באמת חופשי".