בימים שאחרי טבח 7 באוקטובר ועד היום מערך בריאות הנפש נדרשת להתמודד עם אתגרים מורכבים, אולם נשאלת השאלה - האם בפועל הוא הצליח להתאושש מאירועי השבת השחורה שהכתה במדינה כולה ולתת מענה מספק לציבור? דוח נוקב של מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן, שפורסם היום (שלישי) מציג נתונים עגומים בנוגע לטיפול הרשויות בתחום בריאות הנפש - לפיו כ-3 מיליון אנשים סובלים מתסמינים של פוסט טראומה, דיכאון או חרדה מאז תחילת המלחמה, אך פחות מאחוז מהם פנו לטיפול.
מדובר בדוח הביקורת הראשון שמפרסם מבקר המדינה לציבור על המלחמה. הוא עומד על הכשלים במתן טיפול לאוכלוסייה הכללית, למפונים - ולכל מי שנפגע במלחמה באופן ישיר או עקיף. N12 עם הטיעונים המרכזיים.
על שר הבריאות ומנכ"ל המשרד
- אנגלמן ביקר את שר הבריאות, ח"כ אוריאל בוסו ואת מנכ"ל המשרד משה בר סימן טוב על כך שלא עדכנו את תוכניות ההיערכות של מערכת בריאות הנפש למצבים של מלחמה ופינוי אוכלוסייה עוד לפני השבת השחורה.
- הדבר הוביל לדבריו, בסופו של דבר, לקריסה של מערך בריאות הנפש בימים הראשונים למלחמה, ולכשלים מתמשכים בתפקודה.
- עוד טען: שר הבריאות ומנכ"ל משרדו לא וידאו מראש שמשרד הבריאות ערוך לתת סיוע נפשי למאות אלפי מפונים - אף על פי שהיה תרחיש לפינוי נרחב של אוכלוסייה.
חצי שנה המתנה לפסיכיאטר
- עוד הוא טען כי מערך בריאות הנפש התקשה לתפקד עוד לפני שבעה באוקטובר - וקרס בימים הראשונים למלחמה.
- "כשלושה מיליון ישראלים עלולים לסבול מתסמיני פוסט טראומה, דיכאון או חרדה מאז שבעה באוקטובר. הם אינם מקבלים את הטיפול הנפשי שהם כל כך זקוקים לו", מסר המבקר
- "לא יעלה על הדעת שצריך להמתין בתור כחצי שנה כדי לקבל טיפול מפסיכיאטר בקופת החולים", מסר.
הדו"ח חושף תמונת מצב קודרת באשר להתנהלות מערכת בריאות הנפש במהלך המלחמה. עבודת הביקורת בוצעה בין החודשים נובמבר 2023 – יוני 2024, והתבססה על סקר שערך המשרד באפריל 2024, בהשתתפות 1,010 בני אדם שמהווים מדגם מייצג של האוכלוסייה הבוגרת בישראל וכן על נתונים מקופות החולים, מביטוח הלאומי וגורמים נוספים.
המצב העגום - במספרים
מהנתונים עלה כי 38% ממשתפי הסקר דיווחו על תסמינים של פוסט טראומה, דיכאון או חרדה ברמה בינונית או חמורה, אך שרק 0.6% מהאוכלוסייה במדינה פנתה לקבל טיפול בקופות החולים ובמרכזי החוסן. "היעדר טיפול בהיקף כה נרחב של אנשים המדווחים על תסמינים, מבלי שנשלל לגביהם הצורך בטיפול, מעמיד אנשים רבים בסיכון להתקבעות התסמינים אצלם לאורך זמן ולפגיעה בתפקודם", כתב ביחס לכך אנגלמן.
לפי הערכות משרד מבקר המדינה ומשרד הבריאות מספר הנזקקים לטיפול ממערכת בריאות הנפש למניעת פוסט טראומה בעקבות המלחמה יוגדל משמעותית, במאות אלפים. לפי הערכות המבקר מדובר ב-900 אלף אנשים, ולפי משרד הבריאות, מדובר ב-680 אלף. לכן ציין אנגלמן: "מדובר בהיקף רחב ביותר, שאף אם יתממש רק בחלקו עשוי להגביר מאוד את שיעור הנזקקים לקבלת שירותי בריאות הנפש".
למה לא פונים לטיפול?
- המבקר מצא כי הסיבה העיקרית לכך: הזמן הארוך שנדרש להמתין כדי לקבל אותו בקופות החולים – 6.5 חודשים בממוצע.
- "העיכוב בטיפול במקרים שמחייבים טיפול עלול להוביל להתקבעות התסמינים הנפשיים, להמשך המצוקה הנפשית ואף לפגיעה מתמשכת וקשה בתפקוד החברתי, המשפחתי והתעסוקתי", כתב.
- על טיפול קופות החולים והחוסן באוכלוסיות ספציפיות: "רק 24% מניצולי הנובה שחוו טראומה נפשית קשה, קיבלו טיפול במרכז החוסן ובקופות החולים. כך גם 11% מתושבי היישובים המפונים - ורק 13% ממתנדבי זק"א.
- עוד טען: משרד הבריאות לא ניהל מאגרי מתנדבים לטיפול במפונים, וכך נוצר מצב שמתנדבים, שלא הייתה ידועה הכשרתם המקצועית, טיפלו במפונים בשבועות הראשונים למלחמה.
"רק 24% מניצולי הנובה שחוו טראומה נפשית קשה, קיבלו טיפול במרכז החוסן"
מתוך: דוח מבקר המדינה
המעגל השני נשכח מאחור
על מנת לשפר את מערך בריאות הנפש, הציע אנגלמן לאשר בממשלה תוכנית לאומית למערך בריאות הנפש, שתותאם לעלייה בהזדקקות לשירותיה. אנגלמן נתן את הדעת בדו"ח שלו למציאות החדשה שנוצרה מאז המלחמה, לפיה הדין הקיים אינו נותן מענה לנפגעי המעגל השני של השבת השחורה – מי שלמשל נחשפו בזמן אמת דרך הרשתות החברתיות או הטלפון לקרוביהם שהם בני המעגל הראשון.
לטענתו, הנסיבות החריגות של טבח 7 באוקטובר "מעלות את הצורך בחשיבה מחודשת לגבי האפשרות להתאים את הדין הקיים למציאות החריגה שנוצרה, כדי לתת לאנשים נוספים שנפגעו מענה הולם". עוד הדגיש כי פוטנציאל נפגעי המעגל השני באירועי 7 באוקטובר עלול להיות של עשרות אלפי אזרחים - ואף יותר מכך.
המבקר הצביע גם על כשלים בהתנהלות הרשויות בנוגע לצוותי החירום היישובים, שהיו הראשונים ביישובי העוטף לתת הנחיות לתושבים. במקרים מסוימים, הם גם פעלו עם כיתות הכוננות עד הגעת הכוחות. אנגלמן מתח ביקורת על כך שמעמדם בחוק טרם הוסדר ועל כך שאין על זכויותיהם הגנה בחוק.
מצב זה, כך הוא כותב, "עלול לפגוע בכשירותם של צוותי החירום היישובים ולהוות חסם לאפשרות להיעזר בהם למרות חיוניותם הרבה במיוחד באירועי חירום". אנגלמן ציין שהתקציב שמשרד הרווחה מקצה לכל יישוב לצח"י (צוות חירום וחוסן יישובי) הוא פעוט – 8,250, ללא הבחנה לפי רמת הסיכון של היישוב.
"התקציב המצומצם הוא אחת הסיבות לכך שלמועצות האזוריות אין תמריץ להקמה ולהפעלה של צוותי צח"י ביישוביהן" כתב אנגלמן, ומסר כי "יש לראות בחומרה את העובדה שהממשלה טרם הסדירה בחוק את מעמדם".
אנגלמן גם מזהיר מפני רמת המוכנות של צוותי החירום היישוביים. לפי נתונים שהציג המבקר, 37% מהיישובים דיווחו כי צוות הצ"חי ביישובם לא השתתף בשום תרגיל שיזמו המועצה האזורית, המשק לשעת חירום וגורמים נוספים.
הוא כתב כי במועצת האזורית שער הנגב –שבה קיבוצים שנפגעו קשה במלחמה כמו כפר עזה, נחל עוז, ניר עם ומפלסים – צוותי הצח"י לא הונחו על ידי פיקוד העורף לגבי התפקידים שלהם בעת פינוי דחק של תושבים, ולא תרגלו את הממשק מול צה"ל, שהוא זה שמבצע בפועל את הפינוי במקרים כאלה.
כמו כן התייחס המבקר לכך ששליש מצוותי החירום ביישובים העידו על עצמם כי רמת המוכנות שלהם בכל הנוגע לתרגול אירועי משבר או חירום טעונה שיפור. אנגלמן כתב כי מתנדבי הצח"י "אינם מקבלים את מלוא ההכשרות באופן מקצועי ושיטתי, אך בעת הצורך עליהם לסייע ולתמוך בתושבים הרבים בצפון הארץ שלא פונו ושנמצאים תחת מתקפות אויב יומיות וכן בתושבים הדרום ששבו לבתיהם".
עיקרי התגובה של משרד הבריאות: "החל מהימים הראשונים למלחמה פרסה מערכת הבריאות מענים נרחבים בריכוזי המפונים במלונות, בבתי החולים ובכל מקום בו שהו אלה שחוו את אירועי הזוועות במעגלים הקרובים. היתה פנייה אקטיבית אל האוכלוסיה שחוותה את מאורעות ה-7.10 על מנת להציע להם טיפול. המענים היו חסרי תקדים בישראל וביחס לכל אירוע רב נפגעי נפש אחר בעולם הן בהיקפם והן במהירות בה נפרסו".
"משרד הבריאות והמומחים הרבים בארץ ובעולם איתם התייעץ סבורים כי השימוש בכלי סקר דיווח עצמי כבסיס לליקויים לפיהם נכתב הדו"ח הוא שגוי מיסודו וחסר יכולת לנבא את היקף הפונים לטיפול נפשי וכשלעצמו עשוי גם לגרום לנזק של ממש ולגרום לפתולוגיזציה ותחושת חוסר אונים נפשי בציבור הרחב".
"עמדת גורמי המקצוע כפי שהובאה גם לידי המבקר היא כי מדובר במסמך החוטא לאמת המקצועית ומנתח באופן שגוי את ההשלכות הנפשיות של האירוע, וכתוצאה מכך – מגיע למסקנות שגויות בנוגע לאופן פעילות המשרד בנושא. מעבר לכך – המסקנות העולות מן הדוח בנוגע להיקף האוכלוסייה הנדרשת לטיפול נפשי עלול לייצר תחושת חוסר אונים כרונית ולפגוע בחוסן של תושבי ישראל ובשל כך לא רק שגוי אלא מזיק לציבור".
אנו מודעים לכך כי המערכת אינה מושלמת וכי יש עוד צעדים רבים שנדרש ליישם, חלקם בשליטת משרד הבריאות וחלקם תלויים בגורמי ממשלה אחרים. עם זאת – אנו מאמינים שתפיסת הפתרון אותה אנו מובילים במסגרת התכנית הלאומית היא הכיוון הנכון ויש להימנע מקביעות מדיניות לא מבוססות, ושאינן מקובלות על גורמי המקצוע המובילים במדינה, המייצרות תפיסה ציבורית שגויה בנוגע להיקף המענים הנדרש וזאת בהתבסס על סקר עמדות חד פעמי בנקודת זמן ספציפית, שהינו כלי תקף ולא רלוונטי לביסוס מדיניות ארוכת טווח".