למרות טענות נתניהו שמנופי הלחץ שלו ושל טראמפ הם שהובילו לקיצור הפעימות, גורמי ביטחון אומרים במפורש כי האפשרות להחזיר את החטופים החיים ביום ה-35 ולא ב-42 עלתה מארגון הטרור חמאס. האפשרות הגיעה כבר לפני שלושה שבועות סביב המשא ומתן בעניין שחרור ארבל יהוד. ההערכה בישראל היא שחמאס לא רצה להסתכן בקריסת העסקה ופעל מלחץ.
כחלק מהשיקולים עולה האפשרות כי חמאס רצה את שחרור המחבלים והאסירים שנמצאים בישראל - בעיקר את 47 משוחררי עסקת שליט שנכלאו פעם נוספת ועתידים להשתחרר כשאברה מנגיסטו והישאם א סייד ישתחררו. אפשרות נוספת שעלתה היא כי חמאס השתכנע שלא יהיה שלב ב' בעסקת החטופים, ישראל תחזור ללחום בעזה ולא רצה לקחת סיכון והיה מעוניין לקדם את החלק הראשון.
ישראל הצליחה לנהל משא ומתן מושכל ומוצלח ותצליח להביא בסוף השבוע הקרוב את כל החטופים החיים. גורמים שהיו מעורים במשא ומתן אומרים כי זה לא מובן מאליו והיה חשש כי העסקה תקרוס בדרך. הצוות הצליח לעמוד בכל המטרות שהוא הציב לעצמו וחתם על הסכם שעומד בכל האינטרסים של מדינת ישראל.
עם זאת, אפשר לראות שכעת צוות המשא ומתן מקבל ביקורת רבה. יכול להיות שזה בשל היום הקשה שצפוי מחר ואולי בגלל העובדה שישנו רצון למנות את רון דרמר לאחראי על המשלחת. אולי בשל העובדה שראש הממשלה נתניהו מבין שבמהלך חודש מרץ לא תהיה התקדמות והוא מעוניין להבטיח רוב קואליציוני להעברת התקציב.
סיבה נוספת היא כי ראש השב"כ רצה לפתוח בבדיקה במטרה לבדוק את התנהלות יועצי ראש הממשלה עם קטאר. בכל מקרה עולה השאלה מדוע כשיש עסקה משמעותית כל כך למדינת ישראל - במקום לחלק קרדיט, מתנגחים במי שהיה שותף לה.