ב-7 באוקטובר אורי מרדכי שני ז"ל מקריית ארבע היה בן 22, נשוי ואב לילד, ופיקד על מחלקה בגדוד 51 בחטיבת גולני במוצב כיסופים. הוריו חיכו במשך שנה וארבעה חודשים לקבל את הקלטות הקשר האחרונות שלו, כשהוא מזעיק עזרה בזמן שנלחם עם 5 חיילים מול עשרות מחבלים.
אביו של אורי, יהושע שני, נאבק במשך כ-16 חודשים לשמוע את רגעי הגבורה האחרונים של בנו, אבל התאכזב קשות כשהמשפחה קיבלה מצה"ל הקלטה ערוכה של שעה וחצי, מתוך יום שלם של קרבות. "אנחנו דורשים לקבל את כל שעות ההקלטה", אמר היום (שני) ל-N12. "כשמסרו לנו את ההקלטות, אמרו שזה ערוך, אבל לא תיארנו שעד כדי כך. העברתי פנייה דרך קצין נפגעים שמלווה אותנו שאנחנו דורשים לקבל את כל ההקלטות".
"אנחנו יודעים הרי שאורי לחם כל היום ושהוא נפל מירי פצמ"ר בסביבות 16:00, אבל במקבץ שערכו לנו שומעים הקלטות עד 08:30 בסך הכול", טען יהושע, שמשמש גם יו"ר "פורום גבורה".
בהקלטות נשמע אורי קורא בקשר לעזרה בזמן שהוא והלוחמים שלו מנהלים קרב מול עשרות מחבלים. "אורי נשמע בהקלטות שהוא מראה ניהול ושליטה ותפס מאוד מהר את גודל האירוע. אנחנו יודעים שהמשך הקרב היה עוד יותר מורכב, בשלב שכבר נגמרה להם התחמושת ושהוא קרא לעזרה, ואת זה מונעים מאיתנו ואנחנו דורשים את זה", סיפר האב.
בהקלטות שנמסרו להוריו שומעים רק את הצד של אורי - קולות האנשים שמולם עלה בקשר צונזרו. "זו דרישה לגיטימית לקבל את כל החומרים", אמר יהושע. "ההסבר שקיבלתי הוא שבגלל 'צנעת הפרט' לא מוסרים את קולות הצד השני, ואני טענתי מולם שנקבל אישור מכל מי שהוא עלה מולו".
יהושע משוכנע שזו אינה הסיבה האמיתית, וכי ישנם מניעים אחרים. "לדעתי, התמונה המלאה של אותו היום מצביעה על גבורה מדהימה של הלוחמים ושל המפקדים בשטח, והפער בין מה שרואים ושומעים לבין החידלון שהיה בצמרת הצבא מי שהיה צריך לתפקד ולא תפקד. הפער בלתי נתפס".
בצה"ל אומרים כי ההקלטות שנמסרו הן ההקלטות היחידות שבהן שומעים את קולו של סרן אורי שני, וכי בשאר ההקלטות שומעים חיילים אחרים ומפאת פרטיות הלוחמים והמשפחות שלהם לא ניתן לשלוח אותם.
"אפשר לשמוע בהקלטות שיש כמה פעמים בהקלטות שהוא לא מקבל מענה, ואנחנו מבינים ומתרשמים שהוא מבין שהוא לבד באירוע הזה", הסביר יהושע.
"מ"מ צעיר עם 5 חיילים לוחמים בתא שטח גדול שורץ במחבלים - והם היו צריכים לנהל את האירוע הזה לבד. זה באמת מדהים לשמוע את קור הרוח שהוא מנהל את האירוע, וזה מחזק אותנו ומרגש אותנו. שומעים בהקלטות שהוא מדווח שהוא על מחבלים שהם חיסלו, ומבקש מתצפיתניות במערכות שלא עובדות שידווחו על פגיעת אויב ומבקש עזרה, וגם שם הוא לא מקבל מענה", אמר האב.
"ב-13:00 הוא ניסה להרים טלפון למשטרת שדרות, זה עד כמה הוא היה מתוסכל שאין לו עזרה", תיאר יהושע, "הוא רק לא ידע שהיא לא קיימת".
אחרי כשלוש שעות וחצי שבהן אורי וחייליו נלחמו מול המחבלים, אזלה להם התחמושת. בזמן הזה הוא מכלכל את צעדיו ומכנס את החיילים במקום מסתור, כשהשטח שורץ מחבלים, לשיחת מוטיבציה. "יש לנו תמונת סלפי שהוא צילם. הם היו מותשים אבל הוא אמר להם לחייך ושהוא ישלח לאימהות את התמונה שיראו כמה גיבורים הם היו", סיפר האב. אחרי התמונה הזו אורי וחייליו לחמו עוד כמה שעות.
בשלב מסוים, הקצין אורי חדל את חייליו מהלחימה, והתמקד בלהחזיר אותם בחיים למוצב. הם הגיעו אליו בשעה 16:17, התחמשו מחדש והתארגנו לצאת מחדש להילחם. רק שאז פצמ"ר שנפל בכניסה למוצב הרג את אורי ואת אחד החיילים שלו, ראם מאיר בטיטו.
משפחת שני, יחד עם משפחות שכולות נוספות, דורשות שתקום ועדת חקירה שתחקור את המחדלים שקרו לילדיהם בשבעה באוקטובר אך בהרכב שונה מהמבנה שמוכר לנו מוועדות חקירה ממלכתיות בעבר. "אנחנו מבקשים שיחוקק חוק מיוחד לחקירת 7 באוקטובר ודורשים ייצוג בוועדה", הסביר יהושע.
"לדעתנו היא צריכה לקום בהסכמה של רוב חברי כנסת, עם משפטן בכיר בעל שם - אבל שלא היה שופט בבית המשפט העליון". את חוסר האמון בבית המשפט העליון תלה יהושע ב"עובדה שהגשנו עתירה אחרי חצי שנה נגד מינויו של שלומי בינדר לראש אמ"ן, בגלל המידע שהיה לנו על חלקו במחדל, ובית המשפט העליון לא ראה לנכון אפילו לקיים דיון בעתירה הזו".
"אנחנו חושבים שראשי הצבא ומערכת הביטחון וראש השב"כ צריכים להיחקר על החידלון וחוסר המוכנות", אמר יהושע. "אנחנו לא פוטרים את הדרג המדיני מאחריות - אבל לא רוצים ועדה שתתמקד רק בו ותחפה על קצינים וגורמים שבאים מהמיליה החברתי שלהם".