רבים הגיעו אמש (שני) לכיכר החטופים בתל אביב לעצרת לציון 500 יום למלחמה. עדויות חדשות של חטופים משוחררים מוסיפות לשרטט את התמונה על התנאים הנוראיים שבהם מוחזקים החטופים, שעדיין כלואים במנהרות חמאס בעזה. אחד החטופים סיפר כי יש חטופים שכלל לא יכולים לזוז, ואמר: "בהתחלה חשבנו שזה מפחד שננסה לברוח – אחר כך אתה מבין שהכול זה כדי להשפיל אותך ולהתעלל בך". קרובי משפחתם של החטופים אישרו לפרסם את העדויות.
חטופים שחזרו בפעימות האחרונות דיברו עם משפחות שהיקירים שלהם עדיין בשבי - וסיפרו להם על מצבם של קרוביהם שהוחזקו עמם. בין היתר סיפרו: "יש חטופים שלא יכולים לזוז. הם כבולים בשרשראות ברגליים, חודשים ארוכים, בחושך". אחד החטופים תיאר: "בהתחלה חשבנו שזה מפחד שנעשה משהו, שננסה לברוח או להתקומם, ולכן כבלו אותנו. ואז אתה מבין שהכול זה כדי להשפיל אותך ולהתעלל בך פיזית ונפשית".
חטוף אחד גם סיפר: "החטופים שהיו איתנו ונשארו שם לא נחשפים לתקשורת. רק מדי פעם המחבלים אמרו לנו אם הם ראו קרובי משפחה שלנו מדברים. זה הדבר היחיד שנותן לאנשים שם תקווה. זה אוויר לנשימה במקום שאין בו אוויר".
הם גם סיפרו כי "הרעב שם קיצוני, כולנו ירדנו עשרות קילוגרמים במשקל הגוף. את מי שהבינו שמשחררים בקרוב התחילו להאביס פתאום באוכל, על השאר נאסר לאכול". אחד השבים אמר לבני משפחתו של חטוף שהיה עמו: "היו איתנו חטופים שהשתחררו בפעימה הראשונה, ואז עברה שנה. ועכשיו אנחנו השתחררנו. הפחד הגדול הוא שהוא יאבד תקווה לחלוטין".
ברקע העדויות הקשות שהביאו עמם החוזרים בשבועות האחרונים, לא מעט משפחות שעד אתמול כמעט שלא השתתפו במחאות ונמנעו מלצאת מהבית, יוצאים ומוחים. החשיפה למה שעוברים בני משפחותיהם בשבי, והעדויות החדשות שהתקבלו, גרמו להם להחליט שאי אפשר לשתוק.
עדויות נוספות שפורסמו לאחרונה תיארו גם כן תמונה מזעזעת על מצב החטופים במנהרות חמאס. יאיר הורן שחזר מהשבי בשבת הוחזק במנהרות צרות ונמוכות, והעיד כי פגש את אחיו איתן בשבי - אך נאסר עליהם לדבר זה עם זה בהוראת המחבלים. לפי עדויות נוספות, החטופים שאיתם שהה התקשו ללכת ולעמוד במנהרות הצפופות.
חטוף נוסף ששוחרר סיפר על מצבו של החטוף אלקנה בוחבוט, שהוחזק רוב הזמן בשבי כשהוא פצוע, במנהרה בעומק 30 מטר מתחת לאדמה. למרות היותו חולה אסתמה נאלץ בוחבוט לשהות במנהרה מלאת עובש עם בעיות נשימה קשות. הוא ביקש להעביר לאשתו ובנו בשמו את השיר "לוחמת" כדי שישמעו אותו כל יום, וניסה לשמור על שגרה יהודית בשבי - כולל קידוש בימי שישי וצום ביום כיפור. בנוסף, אלקנה נחשף לתמונתו מונפת בכיכר החטופים - והתיעוד חיזק את רוחו מאוד.
עדות מטלטלת נוספת הגיעה מאלי שרעבי שחזר מהשבי יחד עם אוהד בן עמי ואור לוי. הוא סיפר על מצבם של אלון אהל ואליה כהן, שהוחזקו במנהרה חשוכה כשהם אזוקים, סבלו מהרעבה מכוונת בזמן שהמחבלים אכלו ארוחות מלאות מולם. שרעבי שימש להם כדמות אב ותמך בהם ככל שהצליח, ותקשר עם השובים בערבית.
אחד החטופים ששוחררו העיד על תנאים קשים במיוחד, כולל חקירות ועינויים. הוא סיפר כי היה פצוע והועבר בין בתי חולים למנהרות ומקומות מסתור. באחד המקרים, בניין קרס עליו ועל חטופים נוספים בעקבות הפצצות צה"ל, והוא הצליח להימלט בנס. המחבלים איימו על החטופים כי יירו בהם במקרה של ניסיון חילוץ של צה"ל.