מרגע שהפסקת האש החלה, אנשי המשטרה הכחולה של חמאס כבר נפרסו ברחבי רצועת עזה. לראשונה לאחר 15 חודשים, הם הופיעו בפומבי, עם מדים ולא על אזרחי, ואותתו לרשות הפלסטינית - קחו אותנו בחשבון בכל פתרון עתידי.

הפגנת הכוח של חמאס

במקביל, מחבלי חמאס יצאו מהמחבוא וסיירו עם טנדרים לבנים ברצועה וקיימו מפגני כוח עם נשקים שלופים, בניסיון להפגין עוצמה ולהראות שיש בעל בית אחד בעזה, חמאס, שלא מתכוון לעזוב ולוותר על המושכות.

שוטרי חמאס בעזה  (צילום: רויטרס)
שוטרי חמאס בעמדת תצפית בעזה|צילום: רויטרס

בכיר חמאס ח'ליל אל-חיה אמר: "אנחנו כעת בפני שלב חדש, שהוא שלב הבנייה, הנחמה, שיקום וסולידריות. נשקם את מה שנהרס". בכך הוא התכוון להפנות את תשומת הלב של העזתים שפניהם לשיקום הרצועה, כאשר בפועל - חמאס כמו חמאס, יפנה תחילה את המשאבים ל"בנייה מחדש" של יכולותיו הצבאיות וארגון של שורותיו, לצד מאמצים שישקיע כדי להתחמש מחדש בצל המכשולים שניצבים לפתחו.

ח'ליל אל-חיה (צילום: ap)
ח׳ליל אל-חיה|צילום: ap

על פי נתוני משרד הבריאות של חמאס, עזה שילמה מחיר כבד בעקבות האסון שחמאס המיט על תושביה. מתחילת המלחמה, נהרגו 47,035 פלסטינים ו-111,091 נפצעו.

גם ההגנה האזרחית בעזה פרסמה נתונים על פעילותה מתחילת המלחמה והצביעה על כך שיש יותר מ-10,000 נעדרים מתחת להריסות בעזה.

לפי משרד האו"ם לעניינים הומניטריים (OCHA), 436 אלף מבנים המהווים 92% מהבתים ברצועת עזה, נהרסו או ניזוקו במלחמה. לפי הסוכנות של האו"ם, 160 אלף מבנים נהרסו ו-276 אלף ניזוקו באופן חמור או חלקי ו-90% מתושבי הרצועה נעקרו מבתיהם.

פעולות שיקום ראשוניות

בינתיים, ועדות החירום של עיריות ח'אן יונס, עזה, דיר אל-בלח ואחרות החלו לפנות את ההריסות, לפתוח את הרחובות החסומים ולתחזק את קווי המים. במקביל, תועדו משאיות עם קרוואנים שעושות את דרכן לעזה כדי לספק פתרון של מגורים זמני לתושבים.

שוטרי חמאס בעזה  (צילום: רויטרס)
שוטרי חמאס בפנים גלויות מסיירים בעזה|צילום: רויטרס

ובזמן הזה, תושבי הרצועה עסוקים בדבר אחד - שיבה לבתיהם או למה שהיה פעם בית והפך לעיי חורבות. כעת, הם נחשפים למה שנותר שם ומבינים את ממדי ההרס שחוו בעקבות המלחמה. אולם, העקורים שנמלטו לדרום הרצועה, יוכלו לשוב לבתיהם רק ביום השביעי להפסקת האש, בתחילת שבוע הבא.

אזהרות דובר צה"ל לתושבים

דובר צה"ל בערבית אל"ם אביחי אדרעי פנה הבוקר לתושבי הרצועה: "בהתאם להסכם, כוחות צה"ל ממשיכים לשהות במקומות שונים ברצועה. יש להימנע מלהתקרב לכוחות באזור. התקרבות אליהם מסכנת אתכם. התנועה מדרום אל צפון רצועת עזה או לכיוון ציר נצרים עודנה מסוכנת נוכח פעילות צה"ל באזור. לכשהיא תתאפשר, יימסרו הנחיות לגבי הצירים הבטוחים לתנועה".

"הינכם מוזהרים כי בדרום הרצועה מסוכן ביותר להתקרב לאזור מעבר רפיח, לאזור ציר פילדלפי, ולכל ריכוזי הכוחות. אם חמאס יקפידו על כל פרטי ההסכם, משבוע הבא תושבים יוכלו לחזור לצפון הרצועה ויפורסמו הנחיות בהתאם לאוכלוסייה", הוא הוסיף.

בעזה יש מי שמבקר את חמאס

"לא נותרו לנו בתים או משפחות לחבק, רק היינו רוצים שיהיה חומה להישען עליה. יש רק דיכוי ושברון לב חסר תקדים!", סיפר אחד העזתים. "ראיתי את מה שקורה בג’באליה, האם יש בית שעומד שם? איפה אנחנו רוצים לגור ולמה אנחנו רוצים לחזור? נלך לצלם את המזבלה ושוב נעקור!", הוא המשיך.

"יש תמונות של שמחה מלאכותית של חמאס והתקשורת שמקדמת את הנרטיב שלו, וחגיגת הניצחון על ההריסות שמתחתיהן מסתתרות עשרות אלפי גופות מתפרקות, אמר תושב אחר ברצועה שמתח ביקורת על התנהלות חמאס".

שוטרי חמאס בעזה  (צילום: רויטרס)
שוטרי חמאס חמושים ברחובות עזה|צילום: רויטרס

"כל העזתים מרגישים אבודים ללא עתיד, תקווה או יד שדואגת להם", הוא הוסיף. "הם חרדים, מבולבלים וחוששים מהעתיד. הם עם תחושה עמוקה של ייאוש ודיכאון ומספרים לך על האובדן שלהם ועל ההלם שלהם כשהם רואים את בתיהם הרוסים".

לדבריו, יותר מ-70% מהתשובות של העזתים היו: "אין לנו יותר בית". עוד הוסיף כי "השאר ענו שפגז פגע בגג שלהם או שמצאו אותו שרוף. "תארו לעצמכם שקיומו של הבית הזה הפך לנושא לשאלה, כאילו אתם שואלים על עט אבוד", טען.

עלי ג'בראווי, פרופ' למדעי המדינה מאוניברסיטת ביר-זית אמר אמר כי "מפגן הכוח של חמאס הוא יותר מרק מסר לקהילה הבין-לאומיות על יכולותיו השלטוניות. המפגן הזה משקף את המציאות בשטח. חמאס היה שם לפני המלחמה והוא שם עכשיו".

בינתיים, בקבוצה של תושבי ח'אן יונס פורסמו סוגי המוצרים שאליהם זקוקים, בנוסף למזון, שתייה וציוד רפואי. ברשימה שפרסמו ניתן למצוא: סוללות, תאים סולאריים ידניים ופנסים לתאורה, כלי בישול וכלי מטבח מכל הסוגים, שמיכות ובגדים. ריהוט ביתי ושקי שינה, אופניים בגדלים שונים. לוחות עץ ופלסטיק מכל הסוגים, "בתים זמניים" ואוהלים, כלי בנייה פשוטים ועוד.

הפרשן הפלסטיני עמר עסאף טען: "תחילת הפסקת האש קבעה כמה משוואות, כאשר הראשונה שבהן היא שידן של ההתנגדות הפלסטינית (ארגוני הטרור הפלסטינית) על העליונה לפני ואחרי 7 באוקטובר".

החוקר סולימאן בשאראת ציין כי "הופעתם הפומבית של חמאס וההכנות הנלוות במהלך מסירת שלוש החטופות הישראליות, העידו כי לארגון יש עדיין את היכולת המבנית, האדמיניסטרטיבית והארגונית לניהול תיקים רגישים".

פאיז אבו שמאלה, פרשן שמזוהה עם חמאס, חיזק את הטענות האלו שלפיהן חמאס לא תוותר על השליטה, במאמר שכתב בביטאון "פלסטין" של חמאס: "19.1.25 הוא היום שאחרי המלחמה בעזה, אז קבעו המוני העם הפלסטיני בעזה את האחריות ליום שאחרי המלחמה בעזה באמצעות הפזמון שחזר על עצמו שאומר: "תחי גדודי עז א-דין, ברוח ובדם נפדה אותך, יא פלסטין. היום שאחרי התוקפנות שייך לעם הפלסטיני, שלא יאפשר לאויב הישראלי להכריע ביום שאחרי המלחמה, וכן לא יאפשר לכל מי שעמד והתבונן למלא תפקיד".