מאות מחבלים פשטו על הקיבוץ, רצחו וחטפו רבע מהתושבים שנותרו לבדם ומתחננים לעזרה - והחייל הראשון הגיע רק בצהריים, אחרי שהמחבל האחרון כבר עזב: שנה ו-5 חודשים מאז שבת השחורה, צה"ל מפרסם הבוקר (שישי) את התחקיר המבצעי על מה שהתרחש ב-7 באוקטובר בניר עוז. אלה עיקרי התחקיר
השבת השחורה של ניר עוז
- מה קרה בכל בית ובית בקיבוץ | פרויקט מיוחד
- "ירו בנו, אני פצועה אנוש": הודעות המצוקה בקבוצת הוואטסאפ של האימהות
- 600 לוחמים באופקים, 600 בשדרות ו-0 בניר עוז: לאן הגיע התגבור ב-7 באוקטובר?
- חברי ניר עוז הכריעו: להקים מחדש את הקיבוץ
בטבח בקיבוץ, שמנה עד אותו בוקר 420 תושבים, פסחו המחבלים על שישה בתים בלבד מתוך 100 המבנים בקיבוץ. רבע מתושבי הקיבוץ נחטפו או נרצחו, ושליש מכמות החטופים ב-7 באוקטובר - הייתה משם. המתקפה הייתה מתוכננת היטב: המחבלים היו מצוידים במפות וחילקו את הגזרה. בצה"ל מודים שלא הייתה שם כלל לחימה, למעט זו של אנשי כיתת הכוננות שהתמודדו בגבורה לבדם עם המחבלים במשך שעתיים, עד שהוכרעו. אנשי הקיבוץ עשו כל מה שיכלו, אבל לא היה להם סיכוי ללא הגעת כוח מגן שיושיע אותם.
התחקיר נשען, בין היתר על ניתוח הקלטות קשר, עדויות של תושבים, הודעות וואטסאפ של הקיבוץ והודעות שהתקבלו מאזרחים. את ניהול התחקיר קיים במקור קצין בדרגת אלוף-משנה, אך בעקבות ריבוי האירועים שהתרחשו בקיבוץ, ניהולו עבר לקצין בדרגת אלוף, ערן ניב, שפרש מהצבא לפני שלושה חודשים.
הלילה ושעות הבוקר המוקדמות
בצבא לא התקבלה התרעה מקדימה. הכוח שהחזיק את הגזרה באותו בוקר היה גדוד 51 של גולני, וסגן מפקד הגדוד אמר שאין צפי להפגנות. באותה שבת של שמחת תורה נשארו בגזרה 182 לוחמים ו-57 תומכי לחימה. שלושה רכבי סיור היו על הגדר לצד "משמיד", טיל גיל שממוקם בגזרת הפלוגה לטובת סיוע לסיור. בנוסף, בצוות הקרב היו שני צוותי טנק ונמ"ר (נגמ"ש מרכבה).
הפשיטה על ניר עוז
דקה אחר דקה
06:29 - מתקפת הפתע מעזה מתחילה: 450 שיגורים זוהו לגזרה, הלוחמים רותקו למוצבים. צוות הקרב המשולב יורד לפי נוהל לגדר הגבול - ולא מתקרב ליישובים הישראליים.
06:42 - אל"מ אסף חממי ז"ל, מפקד החטיבה הדרומית באוגדת עזה, מגיע אל מחוץ לקיבוץ נירים הסמוך לניר עוז. הוא מורה על הקפצת כל כיתות הכוננות בגזרה ויחידות מיוחדות. בקשר הוא מכריז: "אנחנו במלחמה!". אל"מ חממי ז"ל והחפ"ק שלו מנהלים חילופי אש בכניסה לנירים. אחרי שנכנס לקיבוץ הוא נפל וגופתו נחטפה. ב-06:46 הקשר שלו, סמ"ר תומר אחימס ז"ל, מדווח בקשר - "אנחנו בהיתקלות", ומאז נותק הקשר עם החפ"ק.
06:43 - הכרזה בפיקוד דרום על פקודת "פרש פלשת". בקבוצת הוואטסאפ של כיתות הכוננות בניר עוז מודיעים על הקפצה: "להיות מוכנים".
06:49 - מתחילה המתקפה על ניר עוז: 4 מחלקות של מחבלי נוח'בה וחוליה של הג'יהאד האסלאמי נכנסת לקיבוץ. תוך דקות נכנסו לקיבוץ 100-130 מחבלים, ובהמשך הבוקר יצטרפו אליהם עוד 200-400 מחבלים שלא זוהו עם ארגון מסוים - שהגיעו למקום אחרי שככל הנראה הבינו שהצבא לא נמצא שם. 10 שניות לפני המחבלים הראשונים, הגיעו אל השער הצפוני של הקיבוץ שני רכבים שנמלטו ממסיבת ה"פסיידאק" והם ניצלו. זמן קצר לאחר מכן יגיעו לשם שלושה רכבים נוספים שנמלטו מהמסיבה, והם ייפגעו מאש המחבלים.
06:54 - תושב הקיבוץ שגיא דקל חן, שנחטף ושוחרר בעסקה השנייה, מקים קבוצת ווטסאפ ייעודית ומדווח על מחבלים בקיבוץ. הוא מבקש מכולם לנעול דלתות. 3 דקות אחרי זה המחבלים רוצחים את ברכה לוינסון ז"ל, ומשדרים את זה בחשבון הפייסבוק שלה.
08:41 - הקרב האחרון של כיתת הכוננות. במשך שעתיים ניהלו אנשי הכיתה קרבות גבורה לבדם מול המחבלים שהיו בעליונות מספרית ובסוף הכריעו אותם.
09:22 - מסוק קרב מקבל פקודה לתקוף מחבלים מקצין סיוע האש החטיבתי. במסוק אומרים לקצין: "אתה שולח אותי לירות בשטחנו? אתה בטוח?". אל המסוק הזה מצטרפים מסוקים נוספים שתוקפים בניר עוז ובציר דאלאס, שמוביל ממערב הקיבוץ ועד הגבול. בסך הכול יבצעו המסוקים חמש תקיפות, אך חרף זאת בצה"ל לא הצליחו לגבש תמונת מצב על מה שמתרחש על הקרקע.
09:45 - בוואטסאפ בקיבוץ מתחילים לדווח: המחבלים מתחילים לשרוף בתים.
10:08 - אפרת כץ נהרגת מאש מסוק קרב, שתקף את הרכב שבו הייתה עם המחבלים שחטפו אותה.
12:30 - אחרוני המחבלים יוצאים מהשער הדרומי של הקיבוץ.
13:10 - רק 40 דקות אחר כך, נכנסים לקיבוץ הכוחות הראשונים. לוחמי ימ"ס שנכנסים מחלצים תושבים ולא מדווחים על מחבלים במרחב. ב-14:50 מגיעים גם לוחמי שייטת 13.
השאלות הקשות
למה הגיעו כל כך הרבה מחבלים לניר עוז?
- אל הקיבוץ הגיעו יותר מחבלים מכל הסביבה. מדובר בפשיטה המונית של מחבלים מארגוני טרור מאורגנים, שהיו בידיהם מפות של הקיבוץ, והם חילקו 10 יעדים בתוכו בין המחלקות. חלק מהמחבלים הגיעו לשם "בטעות" אחרי שהותקלו ונמלטו ממקומות אחרים.
- חלק מהמחבלים לא היו שייכים לאף ארגון. מדובר על מבוגרים וילדים, ויש גם עדויות על קולות נשים שהיו שם). מדובר ב"פשיטה עממית", היעדר תחושת סכנה על גבול הפורקן בשלבים הראשונים של אותו בוקר.
- הטנק השרוף ליד נירים, שממנו נחטפו נמרוד כהן ועומר נאוטרה, וגם גופותיהם של שקד דהן ועוז דניאל, הפך לאטרקציה. המוני עזתים הגיעו להצטלם עם הטנק, וכשראו את התנועה החופשית לניר עוז – הצטרפו.
איך לא הצליחו לבלום את המחבלים?
- לא הייתה התרעה, ועל כן הצבא לא היה ערוך באופן מיוחד.
- בגזרת גדוד 51 היו 14 חדירות. היו הרבה מוקדי לחימה, והצבא לא הצליח ליצור תמונת מצב.
- היעדר שיח בין הגדוד לבין רבש"ץ ניר עוז וגורמים אחרים בקיבוץ הוביל לחוסר מודעות למתרחש בתוכו.
- כוחות העתודה הגיעו באיחור, והפיקוד קרס בכל הרמות.
- האויב תקף באופן מהיר ובמקביל - פשט על יישובים וניתק את דרכי ההגעה אליהם, בזמן שריתק באש את הלוחמים שהיו במוצבים.
- ניר עוז "נפל בין הכיסאות". כוחות מאוגמ"ר 80 הגיעו עד למרחב סופה וכרם שלום, ולא היו להם די כוחות להמשיך לניר עוז. כוחות שהגיעו מצאלים, מאופקים ומנתיבות נתקלו בצמתים מעון, רעים וגמא – ומרבית הכוחות שהגיעו מצפון נתקלו בציר 232.
- גדוד ביסל"ח 450 שהופעל, הגיע בשעה 09:45 לצומת מעון וקיבל הנחיה להתפצל ולהגיע לכיסופים ולכרם שלום.
- אף דרג צבאי לא הבין מה קורה בקיבוץ. היה נדרש מהפיקוד והמטכ"ל, שלא היו תחת מתקפה, לפעול לגיבוש תמונת מצב ולא להסתמך על דיווחים.
- היו יישובים נוספים שבהם המצב היה קשה מאוד, והיו גם כאלה שהכוחות לא הגיעו אליהם בזמן – אך באף יישוב לא היה אותו צירוף קטלני של מצב כה חמור מצד אחד והיעדר כוח צבאי ביישוב מצד שני.
המסקנות וההמלצות
- הקמת מוצב מערבית לניר עוז שיחצוץ בין הקיבוץ לגדר הגבול.
- חיזוק מערך אוחזי הנשק בקיבוץ.
- הסדרת הפיקוד והשליטה במערך העורף.