דובר הזרוע הצבאית של חמאס, אבו עובידה, הודיע היום (שני) על דחיית שחרור החטופים המתוכנן לשבת הקרובה. הארגון מציג שלוש טענות מרכזיות להפרות מצד ישראל: מניעת חזרת עקורים לצפון הרצועה, ירי באזורים שונים ואי אספקת סיוע הומניטרי בהיקף שסוכם. בדיקת המציאות בשטח מעלה תמונה מורכבת ושונה.
הערכה: מה שגרם לחמאס לפרסם את האיום?
מאחורי הצהרת חמאס על דחיית שחרור החטופים מסתתר חשש עמוק של הארגון מכוונותיה של ישראל בנוגע לעתיד העסקה. בעוד השלב הראשון של הפסקת האש מתקדם כמתוכנן, ישראל טרם החלה במשא ומתן על השלב השני - שלב שחמאס רואה בו מרכיב קריטי להשגת מטרתו העיקרית: הפסקת אש קבועה. בתוך כך, בצה"ל הודיעו כי לאחר הערכת מצב שהתבצעה הכריזו על עוצר יציאות באוגדת עזה.
התזמון של הודעת חמאס אינו מקרי. הארגון כבר השיג את מרבית דרישותיו המשמעותיות במסגרת השלב הראשון של העסקה. מעבר לשחרור האסירים הפלסטינים וכניסת הסיוע ההומניטרי בהיקפים נרחבים, ההישג המשמעותי ביותר הגיע אתמול עם הנסיגה המלאה של צה"ל מציר נצרים. צעד זה ביטל את החיץ שביתר את הרצועה והיווה את אחד הפיתויים המרכזיים שישראל הציעה במהלך המשא ומתן.
כעת, כשהפיתויים המרכזיים כבר מומשו, מלבד ציר פילדלפי שנותר כקלף מיקוח, חמאס מנסה להבטיח את המשך התהליך באמצעות לחץ על ישראל. ההערכה בקרב גורמי הביטחון בישראל היא שמדובר בניסיון של הארגון לקשור את גורל שני השלבים זה בזה ולמנוע מצב בו ישראל תסתפק בהישגי השלב הראשון בלבד. עם זאת, גורמים רשמיים מעריכים כי מדובר במשבר בר-פתרון שניתן ליישבו עד למועד השחרור המתוכנן בשבת, וכי ישראל נערכת לכל התפתחות אפשרית.
חמאס הבהיר: "דחיית שחרור החטופים היא מסר אזהרה לישראל ולחצים ליישום קפדני של סעיפי ההסכם. הודעה זו של חמאס פורסמה במכוון חמישה ימים לפני מועד מסירת החטופים, על מנת לתת למתווכות הזדמנות מספקת כדי ללחוץ על ישראל לממש את התחייבויותיה, ולהשאיר דלת פתוחה ליישום החליפין בזמן - אם ישראל תעמוד בהתחייבויותיה".
בין טענות חמאס למציאות בשטח
המעבר צפונה
במוקד הטענות עומד עיכוב בחזרת העקורים צפונה, אולם בשטח המצב שונה: עם השלמת פינוי ציר נצרים, שנמשך שנה ושלושה חודשים, למעלה מחצי מיליון פלסטינים כבר שבו מדרום הרצועה צפונה. הציר, שהפך לסמל השליטה הישראלית כשיצר חיץ שחצה את הרצועה, פונה אתמול בבוקר באופן מלא מכוחות צה"ל.
במקום הנוכחות הצבאית פועלת כעת חברת אבטחה אמריקנית המפעילה מערך בידוק לכלי רכב והולכי רגל. הנוכחות הצבאית הישראלית ברצועה מצטמצמת כעת לשני אזורים: רצועת החיץ בגבול הצפוני, שם ממשיכים לפעול כוחות אוגדה 162, וציר פילדלפי בדרום.
ראש לשכת ההסברה של חמאס בעזה מאשר זאת עצמו: "ציר נצרים גרם לניתוק התנועה בין המחוזות ברצועה, נסיגת צה"ל ממנו תחזיר את התנועה והיא אחד ההישגים החשובים ביותר של עמנו. המוסדות הבין-לאומיים חוזרים בהדרגה לצפון הרצועה".
הסיוע ההומניטרי
מתחילת הפסקת האש חל גידול משמעותי בהיקף הסיוע: כ-13,800 משאיות סיוע נכנסו לרצועה - ממוצע של כ-4,200 משאיות בשבוע, או 600 משאיות ביום. מחצית מהמשאיות מועברות לצפון הרצועה. במקביל, 50 מיכליות דלק וגז נכנסות מדי יום, לצד כ-300 אלף אוהלים (מתוכם כ-120 אלף גדולים) המגיעים מירדן, ממצרים ומהאו"ם.
לצורך פינוי ההריסות הוכנסו כארבעה שופלים. הפער היחיד שקיים, והוא אינו תלוי בישראל, הוא סוגיית הקרוואנים: המתווכות - מצרים, קטאר והאו"ם - אמורות לספק אותם, וישראל התחייבה להעבירם לבידוק ביטחוני בכרם שלום ובניצנה לפני הכנסתם לרצועה.
הירי לעבר אזרחים
אתמול בבוקר התרחש אירוע חריג: עשרות עזתים תועדו מתקרבים לגדר הגבול ליד נחל עוז, במרחק 300 מטר. בתגובה, צה"ל ביצע ירי הרחקה. לפי הדיווחים, שלושה עזתים נהרגו. מצה"ל נמסר כי "מדובר באירוע מאוד חריג שנובע מהיציאה מציר נצרים".
לפי הצבא, העזתים, שלא היו חמושים, התעסקו בהריסות סמוך לציר. נעשה שימוש ברחפנים וירי להרחקתם, ולאחר הירי הם התרחקו ולא נראו כמתכוונים לרוץ לעבר הגדר. "כל יום יש עשרות מקרים של ירי לעבר כל מי שרק מתקרב לפרימטר", הוסיפו בצה"ל.
שר הביטחון ישראל כ"ץ הגדיר את המדיניות בבירור: "כל מי שיכנס למרחב החיץ דמו בראשו. אפס סובלנות לכל מי שיאיים על כוחות צה"ל או על מרחב הגדר והיישובים. לא נאפשר חזרה למציאות של ה-7 באוקטובר. צה"ל ערוך לכל אפשרות ויגיב בעוצמה מול כל איום".