שופטי בג"ץ דנו הבוקר (רביעי) בעתירה של האגודה לזכויות האזרח בישראל נגד שר הביטחון לגבי מתקן הכליאה בשדה תימן שבו מוחזקים אסירים ביטחוניים, ובה דרישה לפנותו בשל הטענה להפרות זכויות אדם ואתיקה רפואית שמתקיימות בו. מהומה פרצה באולם כשבקהל פרצו בצעקות "בושה" והדיון נעצר.
האגודה לזכויות האזרח טוענת כי יש לפנות את מתקן שדה תימן ולהשיב אותו לייעודו המקורי כבסיס צבאי. בתגובה, המדינה הודיעה לשופטי בג"ץ שפעילות שדה תימן תצומצם, כך שהמתקן ישמש למעצר לטווח קצר בלבד. בהתאם, מאות כלואים הועברו לאחרונה לבית הסוהר קציעות, אך המתקן הזמני בשדה תימן עדיין מתפקד וחיילי צה"ל נדרשים להמשיך לאבטח בו את האסירים הביטחוניים מעזה.
נציג המדינה עו"ד ענר הלמן מסר בפתח הדיון לשופטים (ממלא מקום נשיא בית המשפט העליון, השופט עוזי פוגלמן, השופטת דפנה ברק-ארז והשופט עופר גרוסקופף) נתונים לפיהם נכון להיום בבוקר מוחזקים במתקן שדה תימן 28 כלואים ובבית חולים הזמני הצמוד מוחזקים 3 בלבד. יתר הכלואים הועברו בשבועות האחרונים למתקני מעצר של שירות בתי הסוהר.
עו"ד הלמן ממחלקת הבג"צים הוסיף: "בימים הקרובים יועברו עצורים נוספים משדה תימן לכלא עופר כך שהמספר יצטמצם אף יותר. יחד עם זאת, המקום חייב להמשיך לפעול כדי לקלוט עצירים מרצועת עזה למדינת ישראל".
מהומה פרצה בבית המשפט העליון בזמן שעורך הדין של האגודה לזכויות האזרח דיבר על התנאים של האסירים המוחזקים בשדה תימן, ואמר ש"הם מוחזקים במכלאות כשהם אזוקים ומכוסי עיניים, בתוך גדרות". בקהל היו מי שפרצו בצעקות: "ואיפה החטופים שלנו מוחזקים? על מה אתם דנים? מדינת חלם!" מספר אנשים החלו לקרוא "בושה" ו"העם הוא הריבון", השופטים הזכירו כי מדובר במדינת חוק ובהמשך נאלצו להפסיק את הדיון.
סימה חסון, יו"ר ארגון צעדת האמהות שהוצאה מהדיון אמרה ל-N12: "לא דנים בזמן מלחמה בתנאים של מחבלי הנוח'בה. צריך להוציא אותם להורג. מישהו בדק מה קורה עם החטופים שלנו? מה קורה עם משפחת ביבס? זאת מדינת חלם".
רות, שהוצאה בכוח מהדיון לאחר שניסתה לצלם באולם בניגוד להנחיות אמרה ל-N12: "אני לא יכולה לסבול שמגבים את המחבלים כשלנו יש שבויים בעזה. העם הוא הריבון ואנחנו נגיד את הדעה שלנו".
גם יולנדה, אימו של חנן חנניה עמר ז"ל שנרצח ב-7 באוקטובר הוצאה החוצה מהדיון. היא סיפרה בדמעות ל-N12: "הוציאו אותי מהדיון בבית המשפט העליון, הם מגנים על הרוצחים. הדיון היחיד שצריך להתקיים פה הוא דיון גזר דין מוות למחבלים. בית המשפט שלנו היה צריך לדחות על הסף דיון על תנאי הכליאה של הרוצחים הארורים. לנו נהרסו החיים אבל בית המשפט דן בתנאים של המחבלים, לא בתנאים של המשפחות, החטופים והנרצחים".
עם חידוש הדיון אמר השופט פוגלמן כי בית המשפט נוקט במדיניות הכלה מקסימלית, אבל אמר גם שאי אפשר לפוצץ דיון משפטי, והזהיר שכל מי שינסה לשבש את הדיון יצטרך לצאת החוצה. הדיון חודש לפרק זמן קצר ואז עבר להתקיים בדלתיים סגורות במעמד צד אחד, וכל הקהל הוצא מהאולם. השופטים הודיעו שיפרסמו את החלטתם בהמשך.
בחודש שעבר מסר ראש הממשלה את עמדתו לבג"ץ, בתגובה לעתירה זו, ובה הודיע כי הוא סבור שיש לנקוט בכל האמצעים כדי ששדה תימן יישאר מתקן שהייה זמני, לצורכי חקירה ומיון לפני שיועברו למתקני כליאה.
נזכיר כי בשגרה האחריות על אסירים ביטחוניים מוטלת על שירות בתי הסוהר, אך מתחילת המלחמה חל גידול דרמטי במספר האסירים המוחזקים בישראל. בשל הגידול והצורך לשמור על כמות עצורים גדולה, משימת השמירה הפכה גם למשימה של חיילי צה"ל.
בעוד שבשגרה מחזיק שב"ס כ-5,000 אסירים ביטחוניים, במהלך המלחמה זינק המספר פי ארבעה והוא עומד על כ-23,000 אסירים ביטחוניים. בתי הסוהר בישראל לא היו ערוכים לקלוט מספר רב כל כך של אסירים ביטחוניים ומצוקת הכליאה הובילה להקמה של 4 אגפים במתקן הצבאי שדה תימן, שבהם היו כלואים בכל רגע נתון עד לאחרונה מאות אסירים ועצורים, אך כיום נמצאים בו כ-30 עצורים בלבד.
משרד הבריאות הקים בבסיס בית חולים שדה המספק מענה לצרכים רפואיים דחופים של הכלואים בבסיס.
במשך חודשים ארוכים התפרסמו בכלי התקשורת ובארגונים זכויות אדם שונים עדויות ותחקירים על התעללויות שמתבצעות במתקן. המשטרה הצבאית חוקרת 48 מקרי מוות של עזתים במלחמה, 36 מהם היו עצורים במתקן כליאה שדה תימן לפני מותם.