שבוע וחצי לאחר שצה"ל קבע בין היתר בתחקיר הראשון על הקרבות בבארי ב-7 באוקטובר כי החלטתו של מפקד כוח שלדג לעזוב את קו הלחימה העיקרי בקיבוץ היה שיקול דעת לא נכון, גורם ביטחוני טוען: "להיכנס לשיקול הטקטי של מפקד כוח שלדג בשטח - לא במקום".

הגורם הביטחוני, שהתייחס לתפקודו של מפקד כוח שלדג שעמד במרכז הביקורת והואשם בחוסר מקצועיות, האשים כי "היה נכון להתחיל את התחקירים על 7 באוקטובר לא מהדרג הטקטי אלא מהבכירים ולמטה". לדבריו, קשה להבין אירוע טקטי בלי שמסתכלים ובוחנים אותו באופן רחב.

בארי באוקטובר (צילום: חיים גולדברג, פלאש 90)
לוחמים בקיבוץ בארי אחרי 7 באוקטובר|צילום: חיים גולדברג, פלאש 90

התחקיר שפורסם כ-9 חודשים אחרי השבת השחורה, עסק בהיערכות השגויה של צה"ל, בכיבוש המלא של הקיבוץ למשך 4 שעות ובתחזית השליטה המלאה ביום שלמוחרת. התחקיר קבע כי הקיבוץ נכבש מהשעה 09:00 עד לשעה 13:30.

לפי התחקיר, כוח של שלדג הגיע ראשון לקיבוץ ב-09:00. לאחר שלוחם משורותיו של הכוח נהרג וכמה נפצעו בחילופי האש - מפקד הכוח א' החליט לעזוב את קו הלחימה העיקרי. הכוח פינה פצועים והתמקם בכניסה לקיבוץ, שם נלחם במחבלים נוספים שהגיעו לשער.

בתחקיר נקבע כי החלטתו של א' - הינה שיקול דעת לא נכון ושגיאה מקצועית חמורה בכך שלא נשארו להילחם לצד חברי כיתת הכוננות והאזרחים.

בנוסף, בתחקיר עלה כי עשרות לוחמים המתינו למשימת פינוי תושבים. כ-40 לוחמים יצאו מהקיבוץ בשגיאה פיקודית של מפקדי הכוחות, וכ-60 לוחמים לא נכנסו לקיבוץ כי המתינו למפקד.

"הלוחמים לא כשלו. ההפך מזה, הלוחמים צלחו"

ב"מהדורה המרכזית" פרסמנו בשבוע שעבר שיחה שניהלנו עם ק', סגן מפקד פלגה שהוקפץ לקיבוץ בארי ב-7 באוקטובר, ועם חבריו ליחידה ימים אחרי הטבח. בשיחה שמענו את הצד שלהם ולמעשה את גרסת שלדג.

"אני רוצה להעביר מסר של אלה שהיו בשטח, בלי להיכנס עכשיו לפוליטיקה ולדרגים הגבוהים - הלוחמים לא כשלו. ההפך מזה, הלוחמים צלחו", הבהיר ק', סגן מפקד הפלגה.

הוא הוסיף: "אני לא מדבר בתור גנרל גדול, אלא אני מדבר בתור מישהו שבעל כורחו היה צריך לפקד על האנשים האלה והם נלחמו בעוז ובמקצועיות שאין כדוגמתה והרבה מזה זה מה שהביא את התוצאה לבארי, למה שהיא ולא גרוע מכך".

סרן ק', מפקד צוות כוננות שלדג (צילום: חדשות 12)
סרן ק', מפקד צוות כוננות שלדג|צילום: חדשות 12

סמ"ר י', לוחם בשלדג, שחזר את מה שעבר יחד עם צוותו ב-7 באוקטובר: "בעצם קמנו ליום שבת רגיל, רגוע. התחילו האזעקות. אנחנו יחסית קרובים לאזור אז חטפנו את זה חזק. התאספנו מסביב לחדר כוננות שלנו באזור השעה 7:30, כשאנחנו כבר יודעים שאנחנו יורדים דרומה ומה שנקרא, זורמים. לא בדיוק ידענו מה מחכה לנו".

תחקיר קיבוץ ניר עוז

לאחר התחקיר על הקרבות בבארי והביקורת, בצה"ל החליטו לדחות בשלב זה את פרסום מסקנות התחקיר על קיבוץ ניר עוז, אחד מסמלי ההפקרה ב-7 באוקטובר, שם אחד מכל ארבעה תושבים נרצח או נחטף. ב"חדשות סוף השבוע" חשפנו את עיקרי התחקיר הצה"לי על מה שהתרחש שם.

מהתחקיר שעליו אמון אל"ם יותם בורשטיין, מח"ט 454, עולה כי המידע לגבי מה שקורה בתוך הקיבוץ לא עבר, והפיקוד הבכיר כשל בהבנת תמונת המצב וניהול הכוחות לקיבוץ. המח"ט נהרג והסמח"ט נפצע, וזו גם סיבה למצב הכאוטי שנוצר.

קיבוץ ניר עוז אחרי מתקפת 7 באוקטובר (צילום: חיים גולדברג, Flash90)
קיבוץ ניר עוז אחרי מתקפת 7 באוקטובר|צילום: חיים גולדברג, Flash90

בנוסף, בחמ"ל של פיקוד הדרום לא ידעו עד כמה חמור המצב בניר עוז. לכן, לא נשלחו כוחות לקיבוץ וגם לא ליישובים מסביב.

התחקיר העלה גם שלא הייתה העברת מידע מסודרת בין אגף המבצעים לפיקוד הדרום ואוגדת עזה. כל אחד חשב שנשלחו כוחות בעוד שבפועל אף אחד לא היה שם. בפיקוד הדרום לא דיווחו לאגף המבצעים שהם לא הגיעו ולא שלחו במקומם כוח אחר.

מדובר צה"ל נמסר: "הטענות העולות בשם גורם ביטחוני בכיר, שאינו מוכן להיחשף בזהותו, משוללות כל יסוד. הרמטכ"ל התייחס לדברים בקולו בהצהרה שנשא לאחר ביקור ביחידת שלדג ושיח עם הלוחמים שלחמו באותו היום בקיבוץ ואמר 'ללוחמים שנלחמו בשבעה באוקטובר אין לי מלבד הערכה עצומה. אני מצדיע להם ולגבורה שהפגינו לאורך שעות ארוכות של לחימה, בתנאים קשים מאוד ואל מול מורכבויות גדולות'. כמו כן, התייחס לבחירה להתחיל בהצגת תחקיר בארי ראשית ואמר 'היו סיבות בגינן הצגנו ראשית תחקיר זה - אירועים שנויים במחלוקת בקרב הזה, הדירו שינה מעיני רבים. זהו צעד הכרחי בבניית האמון המחודש בין צה"ל לקהילות יישובי הדרום, והוא עובר דרך תחקיר אמת, נוקב ומקצועי כפי שעשינו'".