ליל 6 באוקטובר, 12 בלילה. קצין המודיעין של פיקוד הדרום לא רגוע, אפילו נסער. לפני שעתיים וחצי נדלקו כרטיסי הסים ברצועה, ועכשיו כבר מגיע סימן דרמטי הרבה יותר, שבמגבלות הצנזורה הצבאית ניתן רק לומר שהוא אמור להדליק את כל הנורות האדומות. אמש (שבת) חשפנו ב"חדשות סוף השבוע" את השיחות הליליות שממחישות היטב את העיוורון, שלא לומר השאננות, של הבכירים בלילה הגורלי ההוא.
קצין המודיעין א' מתחיל להציף את החששות מהתמונה שהולכת ומתגבשת. הוא מנסה להעיר את המערכת, ואת שיחת הטלפון הראשונה הוא מקיים עם עוזרו של ראש אמ"ן האלוף אהרון חליוה. זה לא גורם לחליוה לקטוע את חופשתו באילת באותו סוף שבוע. הטלפון השני הוא למפקדו, אלוף פיקוד הדרום ירון פינקלמן, שבעקבות השיחה יוצא מביתו שבצפון, מגיע לפיקוד ומעדכן את הרמטכ"ל הרצי הלוי.
מעט אחרי שלוש לפנות בוקר. עכשיו מתחילה התכתבות וואטסאפ עם האיש שמחזיק בידיו את תמונת המודיעין של מדינת ישראל: מפקד יחידה 8200 תא"ל יוסי שריאל. א' אומר לו: "יש פה אירוע חריג מאוד, יש העלאת כוננות בצד השני, השאלה היא למה?". הוא מפציר בשריאל לקבל מידע מודיעיני ממערכת טכנולוגית חשובה במיוחד שמספקת כבר כמה שנים מידע חשוב על חמאס. שריאל בודק ומגלה שהמערכת הקריטית הזאת לא פועלת כבר כמה שעות. א' ממשיך להתעקש - תקפיץ את מי שצריך מהבית, אני חייב להבין מה קורה. שריאל משיב לו: "ייקח כמה שעות, אבל בסוף נצליח להביא". רק ארבע שעות לאחר שהמערכת הפסיקה לעבוד, ב-8200 מקפיצים את החיילים. זה כבר מאוחר מדי. כשהיא חוזרת לפעול, השעה 6:30 בבוקר.
גם חיילים ב-8200 זיהו אירועים חריגים ברצועה, אבל הם לא מתקשרים לאיש, אלא שולחים במהלך הלילה שישה מיילים שונים ליוזר לא רלוונטי. גם זה לא משנה את הערכת המצב. בכלל, לאורך הלילה כולו אין אפילו הערכת מצב אחת, לא ב-8200 ולא באמ"ן.
עכשיו השעה כבר חמש בבוקר, וקמ"ן א' לא מוותר. הוא מקיים עוד שיחה, כאשר הפעם על הקו ראש חטיבת המחקר באמ"ן, עמית סער. א' מעדכן אותו על הסימנים המעידים מעזה, מביע דאגה רבה ממה שעלול להתרחש, אלא שסער מרגיע אותו: "זה לא מלמד על התרעה".
העיוורון והשאננות לא החלו ב-6 באוקטובר. הקונספציה שדחקה ידיעות מודיעיניות חשובות הצידה מלווה את גופי המודיעין כבר שנים אחורה, בעידוד נמרץ של הדרג המדיני. "חומת יריחו", תוכנית חמאס לכבוש יישובים ישראליים ובסיסי צה"ל, נכתבה באוקטובר 2021. חצי שנה לאחר מכן, אנשי 8200 הצליחו לשים את ידיהם עליה. "זו פקודת מבצע שסינוואר גיבש אותה", מסביר אלוף (במיל') אהרון זאבי פרקש, לשעבר ראש אמ"ן. "כוחות, משימות, יעדים, מי יעשה מה ובאילו לוחות זמנים". למרות שזו תוכנית מפורטת של חמאס לפלישה המונית לישראל, באמ"ן לא הבינו את גודל האירוע. "מגיעה ידיעה שמערערת על קונספציה בסיסית שאומרת 'חמאס מורתע'. אז אני לא אבדוק אותה לעומק? אתה חייב", מוסיף פרקש.
מי הכיר את התוכנית - ובעיקר מי לא
במסגרת התחקיר אנחנו חושפים מי הכיר את התוכנית, אבל בעיקר מי שמע עליה לראשונה רק שבועות לאחר מתקפת 7 באוקטובר. חליוה ובכירי אמ"ן הכירו אותה היטב. כך גם מפקד פיקוד הדרום הקודם אליעזר טולדנו, מפקד אוגדת עזה היוצא אבי רוזנפלד, ומפקד יחידה 8200 יוסי שריאל.
מי לא? הרמטכ"ל הלוי וסגנו אמיר ברעם, וכך גם ראש אגף המבצעים עודד בסיוק וראש חטיבת המבצעים שלומי בינדר. האנשים שהיו אמורים להכין את הכוחות למלחמה שבפתח. ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר הביטחון יואב גלנט לא הכירו גם הם, וכך גם יו"ר ועדת החוץ והביטחון יולי אדלשטיין. ראש חטיבת המחקר באמ"ן עמית סער וראש חטיבת ההפעלה ג' טוענים בתוקף שמעולם לא שמעו על התוכנית. זאת למרות שתפקידו של ראש חטיבת המחקר הוא לנתח את התוכנית ולקבוע על פיה את סכנת המלחמה, ובסמכותו של ראש חטיבת ההפעלה להפיץ ולהטמיע אותה ליחידות השונות. כלומר, ראש אמ"ן חליוה לא עדכן אותם, וכך גם מפקד 8200 לא העלה בדעתו לשתף אותם. סער וג', מנגד, לא התעניינו או הגדילו ראש להכיר אירוע גדול כך כך שמתרחש מתחת לאף שלהם.
"אין לי מה לומר, נראה לי מוזר ביותר", אומר תא"ל (במיל') יוסי קופרווסר, בעבר ראש חטיבת המחקר באמ"ן. "אין לי הסבר סביר למה לא להפיץ תוכנית כזו. צריך להעביר את התוכנית ואפשר לכתוב עליה אילו הערות שרוצים". פרקש מוסיף: "אני חושב שזה חמור מאוד. מגיע אליך מידע שאתה לא יכול להתעלם ממנו, ברמת אמינות גבוהה. אתה צריך לפעול".
גם בכירי חיל האוויר, ובראשם מפקד הזרוע תומר בר, לא קיבלו את תוכנית "חומת יריחו". "אנחנו מגיעים ל-7 באוקטובר כשאין באמת תוכנית כוננות ותוכנית מבצעית שנותנת מענה לתוכנית מבצעית של הצד השני – בדמות 'יריחו' או כל שם שנתנו לה. זה המקום שבו מתחיל הכישלון", מסביר תא"ל (במיל') ירון רוזן, ראש להק השתתפות ומסוקים בחיל האוויר. "זה נובע ממודיעין והערכת מודיעין".
"אנחנו יודעים לעבור טוב מאוד למצב צבירה של מלחמה", ממשיך רוזן. "זה חיל שיודע להפעיל כוח מהר. הוא יודע להטיל את הכוח של והכי טוב בתוכניות מוכנות מראש כי הוא פשוט מכונה אדירה. אבל כדי להפעיל אותו, צריך להפעיל אותו נכון. אם אין מודיעין, אז אתה לא יודע איפה לשים את האש ואתה נתקל בסיטואציה שאין אליה מוכנות".
"אנחנו מגיעים ל-7 באוקטובר כשאין באמת תוכנית מבצעית שנותנת מענה לתוכנית מבצעית של הצד השני. זה המקום שבו מתחיל הכישלון"
עכשיו מתברר שבחיל האוויר לא ישבו בחיבוק ידיים. כמה חודשים לפני מתקפת הפתע, מפקד החיל וקציני המודיעין הרגישו שתמונת המודיעין שהם מקבלים חסרה. בכיר בחיל האוויר אמר לאנשי אמ"ן: "8200 הפכה לאפסנאות, שומרת לעצמה את המודיעין, את הניתוחים והמחשבות". בעקבות התלונה החריפה מתקיימות כמה פגישות בין בכירים, ובמהלכן מגבשים תוכנית לשיתוף פעולה מודיעיני. הפגישה האחרונה נערכה כשבוע לפני מתקפת חמאס. "זה לא אירוע הגנת גבולות אלא 60 אירועי הגנת גבולות כשאין כוח יבשתי שמפעיל את הכוח האווירי", אומר ירון רוזן.
הפלישה תופסת את חיל האוויר בהפתעה מוחלטת. כוחותיו מעולם לא התכוננו לתרחיש כזה. "הדברים שאני ראיתי שם ב-7.10 היו מסמרי שיער", מספר רוזן. "אנשים היו יצירתיים ככל שהם היו יכולים; מהפעלת מטוסי קרב בצורה מטורפת עם חימושים בשטחנו, הכי טוב שיכלו לעשות, ועד סיוע קרוב עם מסוקי קרב עם תמונות וואטסאפ". כשמפקד החיל תומר בר, שכלל לא היה שותף בשיחות הליליות מה-6 באוקטובר, מגלה שבידי אמ"ן הייתה התוכנית המפורטת של חמאס - הוא זועם. גם אחרי סדרת הפגישות עם בכירים באגף המודיעין, אף אחד לא חשב לחשוף בפניו את "חומת יריחו".
איך 7 באוקטובר היה נראה אילו הכיר חיל האוויר מכיר התוכנית והתכונן אליה?
ירון רוזן: "מה שהיה קורה בשטח, בתקווה, שהאויב לא היה מצליח לחצות קו. החימושים היו מוטלים בזמן ובמקום, והפרצות לא היו נפרצות".
איך זה נראה שונה, למשל, כשיש לחיל האוויר תוכנית סדורה או תרחיש ייחוס שבו כוח רדואן, יחידת העילית של חיזבאללה, מנסה לפלוש לישראל?
רוזן: "אנחנו שנים מחזיקים פקודות מהסוג הזה לכל החזיתות, כולל רדואן ואחרים. אנחנו מאוד מוכנים לדברים האלה. איפה שיש פקודה, חיל האוויר יודע בקבועי זמן קצרים להחזיק את הכוננויות והחימושים על המטוסים, ועצירה של ההתנפלות מהצד של האויב בצורה יעילה. בעזה יש פקודות כאלה, אבל לא לתרחיש הזה. יש חדירה ליישוב, אולי עם הטעיה אחת או שתיים. דברים מהסוג הזה. משהו של 60 נקודות חדירה, פחות או יותר? אין תרחיש כזה ולכן אין פקודה כזו".
מטרות יחידה 8200 שהשתנו - והביקורת
לא רק חיל האוויר מגיע להישגים מרשימים במהלך המלחמה. המודיעין האיכותי והמדויק שמספקת 8200 הוא כמעט בלתי נתפס, והחיסולים האחרונים של הבכירים, ובהם מפקד הזרוע הצבאית של חמאס מוחמד דף, הם רק חלק קטן מההצלחות האלה. לצד ההצלחות, ב-8200 כבר מצויים בעיצומו של בדק בית עמוק. איך מי שנחשבת לאחת מיחידות המודיעין הטכנולוגי הטובות בעולם, כשלה בתפקיד הכי בסיסי שלה? במשך שנים חיו ביחידה את טראומת מלחמת יום הכיפורים, על כל לוח נכתבה בענק מטרת העל: לספק התרעה למלחמה. השנים חלפו, ומהפכת הטכנולוגיה שינתה את עולם המודיעין. ב-2011 ההתרעה למלחמה פינתה את מקומה לעליונות מודיעינית.
בכיר לשעבר ב-8200 טוען: "הדרישות מהיחידה הלכו וגדלו. לא רק להתריע, אלא להביא מודיעין לתקיפה, למטרות, לחיסולים. כמות המידע שהגיעה הפכה למטורפת. התחילו להשקיע פחות בניתוח המידע, במתן התרעה, בלדפוק על השולחן כשלא מתייחסים, ויותר הפכנו ליצרן מידע שמעביר אותו הלאה. השינויים האלה הביאו לתפיסת אחריות מופחתת של 8200, וזו בעיה דרמטית".
כשיוסי שריאל החל לפקד על 8200 לפני שלוש שנים, נתלו בבסיסי היחידה שלטים חדשים עם מטרות היחידה שהשתנו. המונחים "התרעה" ו"מודיעין" נעלמו לגמרי לטובת עליונות הפעולה בממד הסייבר. בחזון היחידה, גם מופיע חיזוק החוסן החברתי של מדינת ישראל. את תפקידי הליבה מחליפה רשימת ערכים שיצר שריאל, כמו "טוהר הנשק בעידן הדיגיטלי", "איך כן?", ו"האמונה באדם והזכות השווה להיות שונה".
מה התפקיד של 8200?
זאבי פרקש: "יחידת איסוף מרכזית להתרעה במודיעין".
אבל שתי המילים שאמרת עכשיו, "התרעה" ו"מודיעין", לא מופיעות בחזון ובייעוד של היחידה.
זאבי פרקש: "אני חושב שזו תקלה חמורה. היא לא יחידת סייבר מרכזית. סייבר הוא כלי, אמצעי, ובייעוד צריך להיות ברור בשביל מה הוא מבצע את האיסוף - בשביל התרעה ומודיעין".
את שמו של מרכז ההתרעה והמודיעין, הלב הפועם של 8200, שריאל החליף ל"מרכז אמני המידע". בכיר לשעבר ביחידה אומר: "הייתה סיבה לשם הזה. המרכז החזיק 85% מהמודיעין של ישראל, יש לו אחריות עצומה. תעודת הביטוח של מדינת ישראל מאסונות. אני מניח ששמות מחלחלים מטה לחיילים ששכחו מה המטרה".
אחרי הביקורת החריפה על ההחלטה להוריד את "התרעה למלחמה" מייעודה של 8200, מפקד היחידה יוסי שריאל ציין בפני כמה בכירים כי בכוונתו להחזיר את המונח לייעוד היחידה, כאשר ההחלטה תלויה באישור ראש אמ"ן המיועד שלומי בינדר. מסקנה נוספת שעולה בתחקירים שעורך אגף המודיעין היא ההזנחה של חטיבת המחקר, שאמורה לספק התרעה למלחמה. הרבה יותר זוהר וקורץ לחיילים שמתגייסים לשורות אמ"ן לאסוף את המודיעין, כפי שעושים ב-8200, מאשר לנתח את המידע המתקבל - כפי שעושים בחטיבת המחקר. בצבא מבינים זאת ומחליטים לחזק את חטיבת המחקר ולהשקיע בה משאבים.
מדובר צה"ל נמסר בתגובה על התחקיר: "צה"ל מתחקר את אירועי 7 באוקטובר ואת מה שקדם להם במסגרת התחקיר המבצעי. כשיסוכם, הוא יוצג לציבור בשקיפות ותוך שמירה על ביטחון כוחותינו וביטחון מידע".