מתקרבים לרגע ההחלטה: המלחמה נמשכת ביתר שאת בשתי החזיתות ועיני המדינה כולה נעות מהדרום לצפון כמטוטלת. המצב בגבול לבנון תלוי בהכרח במה שיקרה בלב עזה: אם תהיה עסקה, אם נצא להפוגה או אם בכלל יוחלט על הפסקת הפעולה ברפיח. 4 שבועות עברו מאז שישראל העלתה הילוך, וכעת על השולחן שתי האפשרויות – מלחמה או הסדרה. צה"ל תוקף, חיזבאללה לא מורתע – והתושבים מרגישים שהממשלה מאבדת את הצפון במלוא מובן המילה.
אחרי חודשים של הסלמה: הירי לצפון שובר שיאים
מלחמה או הסדרה
עם התעצמות המלחמה, החלה ישראל להגביר את התקפותיה נגד חיזבאללה ולפעול נגד ארגון הטרור גם בעומק לבנון. נסראללה העלה הילוך גם מצידו והרחיב את היקף הירי. ישראל אומנם דוחקת את חיזבאללה מעבר לליטני, אבל תמונת המצב עושה רושם שארגון הטרור לא מורתע מספיק. בנקודת הזמן הזו צה"ל מוכרח להשלים את התוכניות שלו. ישראל לא יכולה להרשות לעצמה להיגרר למערכה, אלא צריכה לקבוע ביוזמתה את העיתוי הנכון ולפעול בשום שכל ובעוצמה.
במערכת הביטחון יש דווקא מי שחושב שלמרות הכול נכון להגביר את האש ולגבות מחיר כבד יותר מנסראללה. זאת מתוך נקודת הנחה שחיזבאללה, למעשה, מקיים בשבועות האחרונים "מלחמת התשה" עם ישראל. בתוך לבנון אין לחץ של תומכי נסראללה לעצור את הלחימה. סגנו אף הדגיש: "החלטנו שלא לפתוח במלחמה כוללת, אך אנו ערוכים אליה". בלבנון מדווחים כי לפי "מקורות בין-לאומיים המעורים בפרטים" ישראל "העבירה מסרים המעידים על כוונתה לפתוח בקרוב במלחמה כוללת".
הצפון תחת אש – ועולה באש: "הם לא יחזרו לשם"
אחת מהשרפות הגדולות ביותר פרצה אמש באזור קיבוץ עמיעד כתוצאה מפיצוץ נפל של צה"ל, ללא תיאום עם אף אחת מהרשויות המקומיות. עדכון מהיר של גורמי הכבאות יכול היה לחסוך שעות של עבודה מהכבאים ולהציל שטחים שלמים שנשרפו כליל. זה חודשים שהתושבים וראשי הרשויות חיים בתחושה של תסכול אדיר, ששכחו אותם במקרה הטוב ושמתעלמים מהם במקרה הרע.
ראש המועצה האזורית מטה משה דוידוביץ' וראש עיריית נהריה רונן מרלי שוחחו היום (שלישי) עם חברי קבינט המלחמה, גדי איזנקוט ובני גנץ, ופרקו מולם בשיחה כנה חודשים של תסכול. "אנחנו נמצאים 8 חודשים בתוך מלחמה – ויש מי שאומרים שהיא עדיין לא התחילה", אמר דוידוביץ'. "אני אומר לכם, ולא כתן מיילל, הממשלה לא באירוע של הצפון. אמרתי את זה לראש הממשלה יותר מפעם אחת – לא סופרים את הצפון".
לקח להם 7 חודשים וחצי לנסח תוכנית שהממשלה ארגנה וכמו חולה שהולכים לנתח – היא בכלל לא שיתפה אותנו, את ראשי הרשויות, בכל המחירים", המשיך. רונן מרלי, ראש עיריית נהריה הוסיף: "שאלו אותי אם זו תוכנית טובה, אז עניתי בשם עמיתיי שזה הרע במיעוטו. עכשיו לבנות בתי ספר (חלופיים) זה מחדל על מחדל. ב-1 בספטמבר הם ילכו לבתי הספר החדשים והם לא יחזרו לשם. זה לא הדור של שנות ה-50 שאתם מכירים".
השר גנץ ניסה תמך בראשי הרשויות והדגיש כי "הבעיה בדרום פחות חמורה מהבעיה בצפון. האיום האופרטיבי בצפון, עם הגיבוי של איראן, הוא הרבה יותר גדול. הלחימה בעזה היא אסטרטגית ארוכת טווח, אבל מבחינה ביטחונית – פה הבעיה יותר גדולה". עוד אמר: "אני חייל של המדינה לא באתי לשותפות פוליטית, אלא לשותפות גורל. הצפון צריך לחזור – והוא צריך לחזור אם יהיה פה ביטחון. הביטחון הזה יושג, בהסדרה או יושג בהסלמה".
גם השר איזנקוט אמר כי "אנחנו נמצאים בחלק ממלחמה שהיא חזון איראני ארוך שנים. זה יכול היה להיות בצפון ואנחנו מכירים את התוכנית הזאת במשך יותר משני עשורים". עוד הדגיש כי "הגיע זמן שיהיה שינוי מגמה בצפון. בכל דיון אנחנו מציגים שהבעיה הרצינית של ישראל היא כבר לא ברצועת עזה. כבר חודשים ארוכים הבעיה המרכזית והפער האסטרטגי הוא בצפון".
