לילה חשוך אחד הצליח לרגש מדינה שלמה: במבצע לילי נועז בלב רפיח, שזכה לכינוי "יד הזהב", חולצו שני חטופים ישראלים אחרי 129 יום שהוחזקו בידי חמאס. לוחמי הימ"מ, שייטת 13, חיל האוויר והשב"כ הגיעו אל מקום שביים של פרננדו סימון מרמן בן ה-60 ולואיס הר בן ה-70, שנחטפו מקיבוץ ניר יצחק בבוקר הטבח ב-7 באוקטובר. רגע אחרי חילופי האש בפריצה למבנה הוכנסו השניים, מוקפים בעשרות הלוחמים, אל נגמ"ש ה"איתן" הממוגן – והרגישו סוף-סוף בבית.

"אתה מרגיש טוב?" שאל אחד הלוחמים את לואיס, והוא מיד ענה: "מצוין". משם המשיכו שני המחולצים אל מסוק והוא הטיס אותם לישראל. עם 40 טונות של כוח ופלדה, 750 כוחות סוס, מהירות של 90 קמ"ש וגלגלים במקום זחלים – אפשר להבין למה הרק"ם (רכב קרב משוריין) החדיש והמתקדם של מערכת הביטחון נבחר להשתתף במבצע הרגיש בעומק הרצועה.

לקריאת כל כתבות מגזין N12 לחצו כאן 

"יום שחרור החטופים היה מרגש מאוד כאן ביחידה", אומר למגזין N12 סא"ל מאור, ראש ענף התובה במנהלת תוכנית המרכבה והרק"ם (מנת"ק) שבמשרד הביטחון. "בשביל האירועים האלה אנחנו קמים בבוקר. חילוץ החטופים הביא לידי ביטוי את העשייה רבת השנים שלנו בפרויקט. ראינו שם בשטח את כל העשייה, היכולות והאיכויות שעליהן אנחנו עובדים כאן במשך שנים. זאת בדיוק היכולת שרצינו להביא לצה"ל וזאת בדיוק היכולת שהייתה חסרה לו".

התוצאות הקשות של תקרית הנגמ"ש בקרב בסג'עייה במערכת "צוק איתן" ב-2014, שבמהלכה נהרגו שישה לוחמים ונוסף עליהם נחטף החייל אורון שאול ז"ל, עוררו ביקורת ציבורית קשה על ההצטיידות האיטית של צה"ל בנגמ"שי המרכבה הכבדים והממוגנים שיחליפו את נגמ"ש ה-M-113 המיושנים. תחילה הסבו במערכת הביטחון חלק מטנקי המרכבה סימן 2 לנגמ"שי אופק, ובמקביל הורו למנת"ק להאיץ את פיתוחו של הנגמ"ש האופני החדש שנקרא על שם המבצע: איתן.

"צה"ל אחרי 'צוק איתן' הבין שחסר כלי בארגז הכלים שלו: נגמ"ש גלגלי כבד", מסביר סא"ל מאור. "המטרה שלו היא לאפשר מצד אחד ניידות ומהירות בשטח של כלי גלגלי, ומצד שני להשיג רמת מיגון שתהיה זהה, או דומה, לכלים אחרים מפרויקט המרכבה".

נגמ
ניידות ומהירות מצד אחד ומצד שני רמת מיגון גבוהה. נגמ"ש איתן|צילום: N12

ההגנה שצפויה "להשלים את התמונה"

"הלחימה לקחה אותנו ממש עד הקצה, ראינו לוחמים ששוהים בתוך הכלי ימים ושבועות בתחילת התמרון, 12 לוחמים יחדיו בתוך הכלי בשטח קרב", מציין סא"ל מאור. "אתה יכול לראות סביבך בכלי את המחשבה על כל פרט, החל מהכי הקטן – אם זה המרחב, הגובה, וכמובן המכשור המתקדם מאוד – כדי לאפשר ללוחמים לשהות פה לתקופה ממושכת ועדיין להמשיך בתפקוד מלא". גם במהלך הלחימה, מספר הקצין, עלו דרישות ובקשות מהשטח ואנשיו מיד נכנסו לפעולה: "הכנסנו היבטים שעלו מן השטח כדי לסייע לכוחות".

ומה באשר למיגון הכלי? "לא נחשוף את היכולות שלנו, אבל חשוב שוב להזכיר – הכלי הוא חלק מפרויקט המרכבה, פרויקט שבו מודגש מאוד נושא המיגון. אילו היית צריך לדרג אותו בין הכלים הגלגליים בעולם, הוא מספר 1 – מצטיין במיגון היקפי, מצטיין בהגנת הגחון שלו, ובעתיד הוא יקבל גם הגנה אקטיבית, שתשלים את התמונה".

נגמ
במלחמה הלוחמים שהו בתוך הכלי במשך שבועות. נגמ"ש האיתן|צילום: N12

 

סגן-אלוף מאור, ראש ענף התובה במנהלת (צילום: N12)
מה שמייחד את ה'איתן' הוא המיגון שלו. סגן-אלוף מאור|צילום: N12

"מהירות אדירה וקפיצת מדרגה"

תשכחו מ-4 על 4, ה"איתן" הוא "8 על 8" – כלומר שמונת ההינעים שלו מקבלים הנעה מרכזית ישירה מחטיבת הכוח. לדברי סא"ל מאור, "אם צריך להשוות אותו לכלים אחרים בעולם, מה שמייחד את ה'איתן' הוא המיגון שלו. אנחנו מייחדים לנושא הזה חשיבות רבה. הכלי הזה מגיע למהירות אדירה של 90 קמ"ש, וזה מה שאפשר במלחמת חרבות ברזל הרבה יכולות שלא היו עד אז לצה"ל".

"מה שמייחד את ה'איתן' ככלי גלגלי זה שהוא מבוסס גם מוצרי מדף – יש כאן לא מעט חלקים שהגיעו מעולם הרכב, מה שפחות נראה במקרה של כלי זחלי. בפועל אנשי הפיתוח עשו עוד צעד כשהכניסו לא מעט מוצרי מדף אזרחיים אל תוך הכלי". דוגמה בולטת ורלוונטית למלחמה היא הצבת מקררים להובלת מנות דם אל השטח בתוך הנגמ"ש, כדי לעזור ללוחמים שנפצעו במהלך הלחימה.

נגמ
בתחילת המלחמה עוד היה בתהליכי קליטה בצה"ל. נגמ"ש האיתן|צילום: N12
נגמ
הכלים הותאמו במהירות לצורכי חיל הרפואה. האיתן מבט מבפנים|צילום: N12

אי אפשר לפספס את המסכים המתקדמים שפועלים בתוך ה"איתן". עליהם אומר סא"ל מאור: "אלה חלק מהעיניים שלנו, בטח. דרך המסכים אנחנו מבטיחים את האבטחה ההיקפית בשטח – המצלמות מאפשרות ללוחמים שבכלי לאבטח את עצמם בעזרתן. בנוסף יש כאן קפיצת מדרגה בכל הקשור לתפעול".

לדברי הקצין, "גם התפעול וגם הלמידה מהירים מאוד במקרה של ה'איתן' – אתה יכול לקחת לוחם שלא מכיר את התפעול שלו ולהכשיר אותו מהר יחסית לנהיגה על הכלי. כך, למשל, עם כלים וטכנולוגיות שמאוד מזכירות את ממשקי האייפון והאנדרואיד, אנחנו מצליחים להתניע את היכולות בקרב הלוחמים די מהר ולהשתלב בשטח". 

משימות ה"בוטיק" והתגובות לדרישות מהשטח

"אנחנו המדינה היחידה שמייצרת בעצמה לעצמה את הטנקים", אומר אל"ם ש', מפקד פרויקט טנק המרכבה והרק"ם במשרד הביטחון. "עם השנים התפתחו עוד כלים אחרי המרכבה, הנמ"רים (נגמ"שי מרכבה). ועכשיו, כלקחים אחרי 'צוק איתן', הנגמ"שים הגלגליים משלבים את הטוב משני העולמות – את העוצמות של הרק"ם המשוריין ואת המהירות של העולם הגלגלי – לכדי פלטפורמה אחת".

נגמ
"12 לוחמים שוהים יחדיו בתוך הכלי בשטח קרב". האיתן מבפנים|צילום: N12

הלחימה בבוץ העזתי השנה הביאה איתה אתגרים חדשים, ואליהם נכנס ה"איתן". "אחרי 7 באוקטובר הרים אליי טלפון מח"ט הנחל, יחד חשבנו מה הדרך הכי נכונה למצות את הכלים למול סד"כ מצומצם. ופה העוצמה שלנו כיצרן וכמפתח הביאה לידי מצב שאנחנו עושים בכלים האלה משימות 'בוטיק'", מסביר אל"ם ש'.

"אחת מהמשימות האלה הייתה חילוץ החטופים, כמו שראינו ברפיח. המשימה השנייה, אם תרצה המרכזית, היא משימת הפינוי: שמנו לב שהיכולת של הכלי הזה להגיע לכל מקום ברצועה ולהיות עם חיל הרפואה, להיות לו לעזר בשטח, היא מכפיל כוח. מאז אנחנו בקשר עם אנשי החיל, והם מעלים אלינו צרכים מן השטח. המהנדסים ביחידה מתכננים מה שצריך, מייצרים מהר – וכך ה'איתנים' הופכים ל'איתני פינוי'".

הכלים החדשים (צילום: משרד הביטחון)
בזכותם 250 פצועים פונו מתוך שטח הלחימה. נגמ"שי האיתן של צה"ל|צילום: משרד הביטחון

והמספרים מגבים את התחושות: "זאת הייתה הפעם הראשונה שפינינו בעזרת הכלי פצועים. 250 פצועים פונו מתוך שטח הלחימה. אנחנו מצליחים לטפל בצורה ממוגנת. ברגעים שנפצעים לנו לוחמים, אנחנו יכולים לפנות אותם מהר לנקודות חבירה, ושם בדרך כלל מחכה מסוק או אמבולנס". בחיל הרפואה דרשו מהמפתחים – וקיבלו – יכולת העברה מהירה לשטח לא רק של מנות דם אלא גם של מנשמים ומכונות חמצן, שיכולים להציל חיים בשטח.

לנצל את "שעת הזהב" בשטח

פיתוח ה"איתן" הוא המשך לחזונו של האלוף ישראל טל (טליק), שהקים את המנט"ק (מנהלת הטנקים) בשנות ה-70 כדי לייצר את הטנקים של ישראל. כבר יותר מ-50 שנה שאנשי המנהלת מייצרים את רכבי הקרב המשוריינים: למעשה, המנהלת היא היצרן היחיד בעולם שלובש מדים ופועל מתוך משרד הביטחון. עובדה זו, כך מסבירים אנשיה, מאפשרת למהנדסיה ולאנשי הפיתוח שלה להתאים את הכלים לצורכי צה"ל במדויק.

נגמ
"אנחנו עושים בכלים האלה משימות 'בוטיק'". נגמ"שי האיתן|צילום: משרד הביטחון
_OBJ

מאז תחילת הלחימה בעזה עובדים מהנדסי המנהלת ומפתחיה על תחקור הרק"ם ועל שיפור יכולותיו באופן מהיר ובשיח ישיר עם הלוחמים. אחת הדוגמאות המובהקות לכך היא ההתאמה מהירה של ה"איתן", שבתחילת המלחמה עוד היה בתהליכי קליטה בצה"ל, למשימות פינוי רפואי: ביצירתיות הנדסית הותאמו הכלים במהירות לצורכי חיל הרפואה, כמעין אמבולנס ממוגן שנוסע בכל שטח. התאמה זו אפשרה לחיל לנצל את "שעת הזהב" הרפואית ולהביא במהירות מאות פצועים בתוך פחות משעה מלב שדה הקרב לטיפול בבית חולים בישראל – ובכך להציל את חייהם.