בדרך למתקפה איראנית, האם ישראל תשלוף נשק תקדימי?

פעימה אלקטרומגנטית במדינה שמצבה הכלכלי כה חמור יכולה לגרום נזקים קשים. בשבוע החולף נשחק המטבע המקומי מ־630 אלף ריאל לדולר ל־660 אלף ריאל לדולר, בתוך ארבעה ימים בלבד. קצב האינפלציה השנתי, לפי הלשכה האיראנית לסטטיסטיקה, גבוה מאוד - 35.8%. אם תחול השבתה נרחבת של שנאים במדינה כמו איראן, ניתן רק לשער את ההשלכות ארוכות הטווח על משטר האייתוללות.

עצם האיום הישראלי האלקטרומגנטי על איראן אינו חדש. כבר לפני עשור דווח ב"סאנדיי טיימס" כי ישראל עלולה להרוס את רשת החשמל האיראנית בעזרת פצצה אלקטרומגנטית, שנוצרה במיוחד למקרה של עימות צבאי בין המדינות. מומחה אמריקאי הסביר אז כי אותה פצצה מיועדת לפגוע בקרקע ולגרום ל־EMP שתשבית את כל המכשירים הטכנולוגיים על הקרקע.

הפצצה, לפי אותו דיווח, מתבססת על קרני גמא שמחריבות את המערכות החשמליות סביב אזור הפגיעה. פצצה אלקטרומגנטית שפוגעת באזור של מתקן גרעיני עלולה לפגוע במערכות שלו באופן אנוש. בטיימס הגדירו את המתקפה ככזו שעלולה להחזיר את איראן "אל תקופת האבן", אם תתרחש.

הרבה מאוד נזק לכל המערכות החשמליות

לישראל יש גם יכולות הגנה נרחבות בתחום הלוחמה האלקטרונית. לתעשייה האווירית, לדוגמה, יש את משפחת מוצרי "סקורפיוס": מערכת G - קרקעית וניידת שמיועדת לגלות איומים קרקעיים או מוטסים, ולשבש את המערכות האלקטרומגנטיות שלהן; SP - להגנה על מטוסים; SJ - להגנה על גזרה אווירית רחבה; ומערכת N - להגנה על ספינות.

מזכירות ההגנה האמריקאית דרשה כבר לפני שנים לשפר את ההגנות על מערכות אלקטרוניות צבאיות, שנדרשות לשם שליטה ובקרה על אמצעים גרעיניים. כמו כן פועלים בוושינגטון לחיזוק ההגנה של מערכות אלקטרוניקה אזרחיות קריטיות.

"על נשק אלקטרומגנטי ידוע בעיקר בתיאוריה, כי אף אחד לא השתמש בו עדיין", אומר לגלובס ד"ר יגיל הנקין, היסטוריון צבאי ממכון ירושלים לאסטרטגיה ולביטחון. "זהו ניסיון לשתק מדינה באמצעות פגיעה מספיק חזקה, שתגרום הרבה מאוד נזק לכל המערכות החשמליות, להרס מערכות המידע, וכן לפגיעה בקווי חשמל ובכל מוצר חשמלי".

סיבה טובה לכך שחוות שרתים הן תת־קרקעיות

המחשות לסכנה של פעימה אלקטרומגנטית יש לא מעט, אחת המוכרות שבהן היא מתחילת שנות ה־60. ביולי 1962 ביצעה ארה"ב ניסוי גרעיני בשם "סטארפיש פריים". אותו ניסוי הוביל להארת מרבית שמי האוקיינוס השקט וגרם לפעימה אלקטרומגנטית גדולה משמעותית מהמתוכנן, שיצרה חגורות קרינה סביב כדור הארץ. אלה, בתורן, גרמו לתקלות של לוויינים. לצד זאת, כ־1,450 ק"מ ממקום הפיצוץ, בהוואי, נהרסו כ־300 פנסי רחוב, הופעלו אזעקות ונרשמה השבתה נרחבת של רשתות התקשורת הטלפונית.

איום ה־EMP הצבאי מוכר כסכנה גלובלית כבר כמה שנים. ב־2020, למשל, כוח המשימה לנושאי סכנת ה־EMP לביטחון הלאומי של ארה"ב פרסם דוח שלפיו לסין יש יכולת לבצע מתקפת פעימה אלקטרומגנטית שתשבית את ארה"ב. לפי המרכז למחקרים אסטרטגיים בינלאומיים, בבייג'ינג השתמשו בטכנולוגיה גנובה מארה"ב במטרה לפתח שלושה אמצעים מתקדמים שמסוגלים להשבית את רשת החשמל והמערכות הטכנולוגיות האמריקאיות.

כפי שעשויה EMP להשפיע בתוך כדור הארץ, היא יכולה להשליך גם על תקשורת שנובעת מחוצה לו. בפברואר האחרון דווח ב־CNN כי רוסיה מפתחת נשק גרעיני שעלול בעת פיצוץ לשתק מספר גדול של לוויינים. מומחים צבאיים לנושאי חלל הגדירו זאת בתור "EMP גרעינית". כלומר, פעימה אלקטרומגנטית גרעינית שתשבש את הלוויינים שנעים סביב כדור הארץ.

"הבעיה הראשונה שיוצרת פעימה אלקטרומגנטית היא השבתת מערכות רבות, אך חשוב מכך, היא עלולה 'לטגן' רכיבים אלקטרוניים", מסכם ד"ר הנקין. "לא כל הרכיבים פגיעים באותה מידה, דיסק קשיח למשל נחשב מהיותר פגיעים. לכן, ניתן לשער מה עלול לקרות לחוות שרתים. יש סיבה טובה לכך שחוות שרתים רבות הן תת־קרקעיות ומדופנות היטב, בניסיון להגן עליהן".

הכתבה פורסמה לראשונה ב"גלובס".