"תמונת הניצחון" וההסכם ביום שאחרי: כך צריך להתנהל הדיון על המצב בצפון

כבר חודשים שישראל לא מנהלת את הדיון שצריך לקיים על האסטרטגיה ארוכת הטווח בלבנון. מאז 8 באוקטובר, מתנהלת בגבול הצפון לחימה שאותה אנחנו מגדירים לא פעם כמערכה ש"מתחת לרף המלחמה". לאחרונה, בחסות מזג האוויר המתחמם ועל רקע העלאת טווח השיגורים של חיזבאללה, החלו לפרוץ שרפות (כמו שראינו למשל בקריית שמונה, רכס רמים וקרן נפתלי) – מה שמקשה אף יותר על מצבם של תושבי הצפון.

מה ישראל צריכה לעשות

בקבינט ובמערכת הביטחון מחליטים לפי שעה שלא להחליט, אלא להמשיך בחילופי המהלומות ש"מתחת לרף". זאת לרבות השמדה יום-יומית של תשתיות חיזבאללה בדרום לבנון וחיסול פעילי טרור מהדרג הנמוך ביותר ועד הבכירים ביותר - כמו טאלב סאמי עבדאללה שחוסל אמש. מול כל זאת נשאלת השאלה איך צריך להיראות הדיון אסטרטגי על המטרות בלחימה בלבנון? N12 עושים סדר

לפני הכול, ישראל צריכה לקבל את החלטת העל והיא מה ההישג הנדרש בלבנון. כלומר, ישראל צריכה להחליט איך היא רוצה שתיראה המציאות הביטחונית בצפון ביום שאחרי המלחמה. ברגע שלמקבלי ההחלטות תהיה מול העיניים את "תמונת הסיום" הרצויה, יהיה אפשר לגזור ממנה אחורנית, ובכך להחליט אילו פעולות ואילו החלטות יש לקבל כדי להשיג את אותה תמונת סיום.

איך נראית "תמונת הניצחון"?

כשבוחנים את תמונת הסיום האפשרית למצב בצפון צריך לפני הכול להבין שבמלחמה כמו במלחמה אין פתרונות קסם ואין קיצורי דרך. ישראל צריכה להחליט איזה הסדר היא רוצה שיהיה מול חיזבאללה בסוף של יום: האם ללכת לכיוון של החלטה 1701, שאותה הפר כזכור חיזבאללה אחרי מלחמת לבנון השנייה, או שמא להגיע להסכם משופר יותר מזה שהגביל את התבססות חיזבאללה מדרום לליטני – ובכך להקשות עליו להפר אותו שוב.

אחרי שישראל תחליט מהי "תמונת הסיום" הרצויה, מקבלי ההחלטות יצטרכו לגזור את הפעולות לאחור, כך שיובילו אליה עד תום המלחמה. החלטה זו צריכה לבחון אם ניתן להגיע לאותו הסכם בהסדרה מיידית או שיש לעבור קודם במלחמה. החלטה אסטרטגית נוספת שיש לקבל במקביל לכך היא באילו תנאים ניתן להחזיר את התושבים בצפון לבתים. אם רק בתום הסדרה, או שאפשר להחזיר אותם לפני כן בתנאים מסוימים.

כזכור, כתבנו בצפון גיא ורון חשף שבדיון בנושא, כשגנץ עוד היה בממשלה, הוא דרש מנתניהו חזרה לצפון בתחילת ספטמבר. נתניהו תהה: "למה להתעקש על המועד הזה". כך או כך, אחרי שישראל תחליט כיצד היא רואה את תמונת הסיום, ואילו פעולות יש לעשות כדי להגיע אליה. מכאן אפשר לגזור את דרכי הפעולה של צה"ל ולהגדיר לו אילו הישגים צריך להביא בצפון. כל עוד הממשלה לא מחליטה, צה"ל למעשה פועל תחת המשוואה באופן אוטומטי. ללא כל יעד ארוך טווח סדור.