נעמה לוי, לירי אלבג, קרינה ארייב, דניאלה גלבוע ואגם ברגר - אלה שמות חמש התצפיתניות שנחטפו מבסיס נחל עוז לפני 229 ימים. הוריהן שחררו הערב (רביעי) לציבור את סרטון חטיפתן, כפי שתועד ממצלמות הגוף של מחבלי חמאס הרצחניים ב-7 באוקטובר.
נעמה לוי
"מוחזקת אצל חמאס בחורה צעירה, בחורה יפה, פגועה והיא נמצאת בסיכון גבוה מאוד", סיפר בכאב אמנון שחר, סבה של נעמה. "בנקודה הזאת אני חושב שאני צריך להפסיק, כי זה לא דבר שהייתי רוצה לדבר עליו או אפילו לחשוב עליו. כל אחד מבין את הסיכון המאוד גבוה ומכאן את הבהילות. אנחנו מרגישים בהילות, לא רוצה להיכנס לפוליטיקה, אבל אנחנו מבקשים מהקברניטים להקשיב לנו".
"אני מבקש מהקברניטים ליזום פגישה איתנו, ולא רק להיענות", אמר הסב. "זה חשוב להציג לנו דברים שהם אמינים ולא סתם דיבורים בעלמה, ודיבורי סרק. והכי חשוב שהקברניטים לא יתקוטטו ביניהם. זה משדר לנו חוסר נחישות. אנחנו לא ננצח רק עם כוח צבאי, צריך נחישות ואחדות".
"יש עוד דבר שאני מצפה ברגע שנפגשים איתנו - כשקברניט נפגש עם אימא של נעמה, ואומר לה שהעסק תקוע, קברניט יקר אם סגרו לך דלת, צא מהחלון. מה זה תקוע? תראה לי שיש תוכנית, תזיזו. אנחנו רוצים לראות את זה זורם. צריך לקדם את העסק הזה קדימה, שדרו אמינות ושדרו דינמיקה", הוסיף שחר.
כל הזמן הזה קיבלתם אותות חיים?
"כן קיבלנו אותות חיים. האחרון היה כשחזרו המשפחות האחרונות, משפחת גולדשטיין. ראו אותה, היא פצועה, כמו שאמרתי, אבל על הרגליים, היא בסדר. ראו אותה רק לכמה שעות והיא הייתה בסדר בשעה מסוימת", סיפר סבה של נעמה. "מה קרה אחרי דקה אנחנו לא יודעים. אנחנו עם התחושות האלה מסתובבים כל הזמן ופועלים כל אחד בתחומו. אתמול היה מסע אופניים שעבר בכיכר החטופים".
מה אתה רוצה לומר לדרג המדיני בנקודת הזמן הזאת?
"אני אפנה לרגש, תראו את נעמה, תראו את התמונה שלה, תראו כמה היא יפה, תראו כמה היא צעירה, היא עוד מעט 100 יום בשבי. תחשבו כל אחד על הבת שלו, הנכדה שלו עם החמאס שעה. ולקברניטים אני אומר בואו עם תוכנית, תשכנועו אותנו שיש לכם תוכנית, בלי שסיפרתם לנו את הפרטים. תראו לנו שדברים זזים", הפציר הסבא.
לירי אלבג
אלי אלבג, אביה של לירי שנחטפה לעזה התראיין ל"המהדורה המרכזית" - והתייחס לתמונה של בתו מהשבי, שפורסמה בדיילי מייל הבריטי. "תסתכלו טוב על התמונה, על הפחד. זה פחד של 'כאילו הולכים להרוג אותי'. היא נראית כמו ילדה שנלקחה מסרט אימה. מאז שראיתי את התמונה, היא לא יוצאת לי מהעיניים", הוא שיתף בכאב.
"מאז שפורסמה התמונה, אני לא יכול לעכל את זה", הוסיף אביה של לירי. "לראות את הבת שלך הקטנה ככה, הנפש פצועה - זה משהו שאי אפשר לתאר. התמונה פירקה את המשפחה לחתיכות, זה פתאום בא בבום לעיניים. אתה אומר לעצמך 'ואו מה היא עוברת, היא בסך הכול בת 18'. המבט אומר הכול".
"כל יום מתים מחדש, הרגשה שרק המשפחות יכולות להבין"
אלי שיתף גם בעדויות ששמע מהמשוחררים משבי חמאס, שראו שם את בתו: "קיבלנו עדויות, הרבה הם לא רוצים לספר. קיבלנו אות חיים, אבל מאז שום דבר". על רקע חוסר הוודאות הנורא, הוא הדגיש: "אני לא עובד, יש לי עסק - ואין לי עסק. יום זה לא יום, לילה זה לא לילה. אנחנו קמים בבוקר חיים, הולכים לישון מתים. זה כל יום למות מחדש. זו הרגשה שרק משפחות החטופים יכולות להבין".
שי, אחותה של לירי, שהשתתפה בדיון בכנסת, סיפרה על התחושות: "צמרמורות, מה שעבר לי בראש זה מה לירי עוברת שם? מה כל הנשים עוברות? מה שאביבה סיפרה זה חלק קטן, כל דבר קטן את רק חושדת מה קורה שם. התמונה שלה רצה בכל המדיה, ואני שואלת את עצמי: 'איך העולם לא צורח? איך הוא לא זועק?"
קרינה ארייב
דניאלה גלבוע
אגם ברגר
כך נשמעה השיחה:
אגם גולדשטיין-אלמוג: "אני עכשיו רק יצאתי, אני עוד באוטו, אני בדרך למסוק. הייתי חייבת רק להתקשר להגיד לך מזל טוב ליום-ההולדת שלך".
שלומי: "נכון, נכון".
אגם: "היא ביקשה שאני אגיד לך מזל טוב, אז אני מתקשרת".
מירב (אימא של אגם ברגר): "אני מאמינה שהיא תצא משם".
אגם: (בוכה) "היא תצא, היא תצא".
ספר לי קצת על השיחה הזאת, בעצם אות חיים ראשון ויחיד ב-4 חודשים מבתך שבשבי.
"זה היה ב-26 בנובמבר. ב-24 התחילו לצאת המשוחררות וב-26 היה היום הולדת שלי. הייתי עם אשתי בבית, אני כבר לא זוכר מה הייתה השעה, שמונה, תשע, אולי יותר. ופתאום אני מקבל טלפון מהילדה המדהימה הזאת אגם גולדשטיין-אלמוג ששוחררה יחד עם אימא שלה ושני האחים שלה. היא אומרת לי 'שלום זאת אגם, הייתי עם אגם שלך בשבי, ואני רוצה למסור לך מזל טוב ליום הולדת'. אתה יכול לדמיין לעצמך שיחה כזאת? זה פשוט להיות בשוק. הייתי ממש חסר מילים. לאשתי הייתה התושייה להקליט את השיחה, ולכן יש לכם כאן את ההקלטה. כמובן זה היה שוק בשבילנו ומאוד שמחנו. זה היה סימן חיים".
"אחרי זה כמובן נפגשנו עם משפחת גולשדטיין. אבל כמו שאמרת, מאז עברו 3 חודשים, ואנחנו לא יודעים כלום ואנחנו בחשש מאוד גדול".
זה אות החיים היחיד שקיבלת, מאז אתה לא היה שום דבר?
"נכון".
מה היא עוד סיפרה על המצב של הבת שלך?
"אגם נפצעה באירוע החטיפה בפנים. לא ידענו את זה אז, נודע לנו על זה יחסית לא מזמן. אגם גולדשטיין-אלמוג אמרה שיש לה שריטה בפנים. היא לא סיפרה שיש לה פציעה בפנים, את זה גילינו רק בדיעבד. אז עכשיו אני מבין למה היא התכוונה כשהיא אמרה שיש לה איזה שריטה בפנים. זה כנראה כדור או רסיס שעבר".
"היא סיפרה שהמצב, בסך הכול, בזמן שהן היו יחד – הן לא היו יחד תקופה ארוכה, הן היו יחד שבוע מתחת לקרקע. היא סיפרה שסך הכול בסדר, לאותה נקודת זמן".
קורים שם דברים נוראיים אני משער.
"נכון ואנחנו גם שמענו שהחטופות שיתפו בהטרדות מיניות שהן חוו. אין לי סיפור אישי של אגם באירוע הזה, אבל יכול להיות שהילדה לא שיתפה".
אתה שומע את הדברים של חלק מהשרים בממשלה, חברי קבינט, בן גביר אומר לא לעסקה מופקרת ושר האוצר אומר זה לא הדבר הכי חשוב לשחרר את החטופים, מה עובר עליך כשאתה שומע אותם?
"לא משנה מבחינתנו מי זה ראש הממשלה. מי שעומד בראש המדינה זה באחריות שלו להחזיר אותם. אני מסכים עם המילה מופקרת – הייתה פה הפקרה ב-7 באוקטובר. הפקירו את מי שגר בעוטף, הפקירו את החיילים במוצבים ומי שאחראי להפקרות - שידאג לתקן את העוול", הדגיש שלומי. "ואם מישהו חושב שזה לא נכון לעשות עסקה והוא מצביע ואמור לקבל החלטה, אני נותן לו את כל הסמכות לתת את האדם שהכי יקר לו, להחליף אותו עם הבת שלי. ואין לי בעיה שהמלחמה תמשיך להתנהל – אבל לא על הגב של הילדה שלי".
"אם הוא רוצה לקחת מישהו משלו לשים שם, לעשות החלפה, אני בטוח שחמאס ישמח לקבל את הבן של כל שר וחבר כנסת. אני לא אכנס לשמות ואין לי בעיה שהמערכה תמשיך ככה כמה זמן שהיא תימשך", הוא אמר. "שכל אחד ישים את עצמו בנעליים שלנו, שהאדם הכי יקר לו יושב שם עובר דברים שלא יעלו על הדעת - אני מנסה להתנתק רגשית ממה שעלול לקרות שם שם, אחרת אני אקרוס - ויגיד שהחטופים לא הכי חשובים".
"תחשוב על כל הורה שיש לו ילד לגייס. גם לי יש ילדה שהולכת להתגייס - הבת שלי השלישית, באוגוסט צריכה להתגייס. האם מישהו חושב שאני אשלח עוד שה להעלות לקורבן לצבא הגנה לישראל, אם אגם תישאר שם? האם מישהו חושב שהאזרחים של העוטף יחזרו לגור שם אם כל מי שנחטף לא יוחזר? כי את המלחמה מול חמאס אנחנו לצערי נמשיך לנהל לא חודש ולא חודשיים. אז זה לא אירוע שייגמר היום או מחר. אנחנו נדע לשמור על הביטחון שלנו גם אם זה יימשך הרבה זמן, אבל אנחנו לא נוכל להחזיר אותם בחיים אם אנחנו לא נעשה את זה עכשיו", הבהיר אביה של אגם.