יו"ר ועדת החוץ והביטחון יולי אדלשטיין הודה אתמול (שבת) שהופתע מהסרטון שפרסם ראש הממשלה בנימין נתניהו ובו תקף באנגלית את ממשל ביידן על עיכוב משלוחי נשק לישראל.
"איך אני אגיד את זה בעדינות - הופתעתי לראות את הסרטון הזה", אמר חבר הכנסת מהליכוד בריאיון ל"פגוש את העיתונות". "גם כשיש לנו מחלוקות עם ארצות הברית, צריך לנהל אותן בדרך קצת שונה ולא באמצעות סרטונים. כן, גם לידידים צריך לפעמים לומר דברים תקיפים. גם לנשיא ארצות הברית לא תמיד צריך לומר 'יס, מיסטר פרזידנט' כשמציעים לך דברים מסוכנים למדינת ישראל".
"סרטון לא היה המדיה הנכונה להעברת המסר, אולי בקונגרס. צריך לפעמים לומר לידידים דברים שאנחנו מרגישים", הוסיף אדלשטיין, והתייחס לגינוי האמריקני הנרחב שהאשים את נתניהו ב"כפיות טובה" בעקבות דבריו שאף הובילו לביטול דיאלוג אסטרטגי בסוגיית איראן: "אם יש קשר בין ביטול הפורום הביטחוני שהיה אמור להתקיים בארצות הברית לבין הסרטון, ואני לא יודע אם יש קשר, אז זה דבר מאוד לא רצוי למדינת ישראל".
כשנשאל אם ארצות הברית אכן מעכבת משלוחי נשק, או שמדובר בהמצאה כפי שטוענים בבית הלבן, השיב אדלשטיין: "היינו יכולים לחיות עם אספקה גדולה יותר של חימושים ממה שאנחנו מקבלים. יחד עם זאת, אנחנו מודים לארצות הברית על כך שהם מגלים ידידות. היו גם מקרים של עיכובים. גם פוליטיקה יש, לא רק במדינת ישראל. אני מקווה שידענו לפתור את המיני-משברים האלה בדרך הנכונה".
כיו"ר ועדת החוץ והביטחון, אנחנו מסוגלים לנהל כעת מלחמה גם בצפון?
"אנחנו מסוגלים לנהל מלחמה. מלכתחילה ידענו שהמלחמה היא רב-זירתית, גם לפני מה שקרה ב-7 באוקטובר. אני זוכר רבים, וגם את עצמי, שאמרו שכבר לא יהיה 'לוקסוס' להילחם נקודתית במקום אחד ולכן התכוננו גם לאפשרות הזאת. כפי שאמרתי לכם, יותר (חימושים) זה יותר טוב, אבל אנחנו לא במצב קטסטרופלי".
בצפון מעריכים שיהיה קשה מאוד להכריע את חיזבאללה ולכן צריך לסיים קודם את המלחמה בעזה - אבל סיום המלחמה ברצועה משמעותו כניעה לחמאס. זה תיאור הוגן של המציאות?
"זה לא עניין של לסיים את המלחמה. אנחנו מדברים על כלכלת חימושים, כוחות ואנשי המילואים ש'טחנו' בשפת העם כבר 150 יום. גם את זה צריך לקחת בחשבון. אני חושב שאנחנו צריכים להבין דבר אחד: לא נוכל להיות במאמץ התקפי בשתי חזיתות. במקום אחד אנחנו צריכים הגנה, אולי הגנה אגרסיבית, ובמקום שני התקפה".
יש היתכנות להסדר מדיני בצפון?
"היא פוחתת בכל יום. אם לפני חודשיים-שלושה היה ניתן לראות איזשהו סידור, אז עם כל ההתפתחויות, ההסלמה והתעוזה של חיזבאללה בתקופה האחרונה אני פחות ופחות רואה סיכוי לאיזשהו הסדר - אם מצד הוכשטיין (עמוס הוכשטיין, השליח המיוחד של ממשל ביידן ללבנון) או הצרפתים".
ישראל מוכנה למלחמה מול חיזבאללה? שמענו את תחזית הבלהות של מנכ"ל חברת נגה שאול גולדשטיין שהזהיר: "אחרי 72 שעות בלי חשמל בישראל - אי אפשר יהיה לגור כאן".
"כמה שיותר ניזום וכמה שיותר נתכנן דברים מלכתחילה, ככה יפחת הסיכוי שלהם לפגוע בתשתיות שלנו. דבר שני שצריך לזכור הוא שלבנון, בשונה מחמאס ומעזה, זו מדינה וגם להם יש תשתיות. עם כל המעורבות של חיזבאללה בפוליטיקה הלבנונית, אני לא בטוח שאנשיו לא לוקחים בחשבון שלבנון גם יכולה לחזור לתקופת האבן".
המלחמה בעזה נמשכת כבר 260 ימים, ובה עדיין מוחזקים בשבי 120 חטופים וחטופות. כשנשאל אם ישראל מתקרבת לניצחון מול חמאס ענה אדלשטיין: "את הרעיון והאידאולוגיה של חמאס אנחנו לא נמחק בעוד כמה פגזים או כדורים, אבל את היכולת הצבאית והממשלתית לשלוט בעזה אנחנו נצטרך להרוס. זה לא יקרה בבת אחת ויהיה כיסוח דשא".
האם היה נכון להביא את "חוק הרבנים" (שנועד להעביר את הסמכויות למינוי רבני ערים מהרשויות המקומיות למשרד הדתות) לסדר היום של ועדת החוקה בזמן מלחמה וכשחיילים ממשיכים להיקבר?
"לא עסקתי בנושא הזה ואני לא יודע בדיוק לומר מה החוק הזה אומר. התקשרתי לחבר כנסת באמצע כל המהומה ושאלתי: 'תגיד, מה זה החוק הזה שכולם מדברים עליו?'. אני עוסק בענייני ביטחון בוועדת החוץ והביטחון ויש לי מספיק על הראש. זה מרגיז נורא שבימים האלה מתעסקים בפוליטיקות הקטנות האלה".
ובנוגע לחוק הגיוס, נוצר הרושם שכל הנוכחים בחדר יודעים שהם יכולים להתפלפל עד מחר - אבל לא יצא ממנו חוק. השור והחמור לא יחרשו יחדיו.
"אני לא בטוח. אני חושב שהיה דיון רציני. זה לא היה דיון חסוי, לא הייתה שם מחיצה שהפרידה בין סיעה זו או אחרת. רוב האנשים דיברו לעניין, חוץ מהקצוות שדיברו דמגוגיה של 76 שנים שאותה אנחנו שומעים ולא הצליחו באמצעותה לגייס מישהו. זה תלוי בנו אם נלך לפי הקו של צורכי צה"ל. נקבל את הצרכים, נשמע מה ההיערכות ושלא יזרקו לנו סתם מספרים אלא איפה קולטים אותם. ואז אנחנו כבר נחשוב איך לנסח את זה בחוק ואיך לשווק את זה".
על רקע ההפגנות נגד הממשלה, אדלשטיין נשאל אם בעיניו יש מקום להקדמת הבחירות: "אני לא חושב שזה הרעיון הכי נכון בזמן מלחמה. אם אתם יודעים להגיע לזה מבחינה פוליטית, אני אשמח. זה בהחלט היה יכול להיות רעיון, אבל בתנאי שכל המפלגות הציוניות עד אז יושבות ביחד, מקימות קבינט מלחמה ועוזרות במאמץ גם בדרום וגם בצפון".
ובאיזו מפלגה ציונית אתה תהיה בבחירות הקרובות?
"אני שייך למפלגה ציונית בשם הליכוד. גם כשיש לי ביקורת על מה שקורה בתוכה, ויש לי, וגם כשאני לא מאוהב בכל מה שעושה הממשלה הנוכחית - ואני לא תמיד מאוהב בכל מה שהיא עושה. זה תפקידי לפקח, אני לא רואה סיבה כרגע לדבר על קפיצות בין מפלגות".
אתה מזהה סימנים של התפוררות בליכוד?
"לא. בינואר 2023 הבעתי את ההסתייגות מהדרך שבה מקודמת הרפורמה המשפטית. וכן, גם במהלך החודשים האחרונים כשהיה צריך להשמיע ביקורת על משהו, השמעתי אותה. כך נהגתי וכך אתנהג. זה לא אומר שאני עוזב את הליכוד או עובר לשמאל".