לחיל ההנדסה הקרבית התקבע במרוצת השנים דימוי לא זוהר במיוחד. "כומתה אפורה לחיל אפור", היו שהעירו בציניות. אבל אז הגיעה המלחמה וטרפה הכול, כשהתברר ההיקף והתחכום של מערך המנהרות האסטרטגיות שחפר חמאס. מי שמרכזים את מלאכת הכניסה לעומק ופירוק ה"ספגטי" התת-קרקעי אלה לוחמי ההנדסה הקרבית, שאמונים גם על פעולות קריטיות נוספות - כמו פינוי וסלילה של צירים חדשים והרס בתים.

שלא כדרכן של רוב הקלישאות, במוטו של חיל ההנדסה "ראשונים תמיד" יש הרבה מן האמת. כוחות ההנדסה הם שסוללים את הדרך לכוחות החי"ר והשריון שבאים אחריהם. הם פורצים צירים עם דחפורי ה-D-9 שמכונים "דובים", מגרדים את האספלט, מטהרים מרחבים ממטעני חבלה שהטמינו מחבלי חמאס ומשמידים קיני טרור. פעילותם בתוך צוותי הקרב הלוחמים בעזה כוללת השמדת אמצעי לחימה של ארגון הטרור, לצד איתור, חשיפה ופיצוץ של פירי מנהרות. יש מי שכבר כינה את המלחמה הזו "המלחמה של חיל ההנדסה".

פעילות צוות הקרב הגדודי 605 ברצועת עזה (צילום: אבישי דודסון)
צוות הקרב הגדודי 605 בפעולה בתוך עזה|צילום: אבישי דודסון

מי שהיה שם מתחילת התמרון הקרקעי הוא רס"ן צחי הררי, המשמש בשגרה כראש מדור ציוד מכני הנדסי (צמ"ה) בבסיס ההכשרה של חיל ההנדסה הקרבית - והפך עם פרוץ המלחמה למפקד פלוגה בגדוד 614. "אנחנו רואים בהרבה מאוד מקרים עד כמה ההשפעה של חיל ההנדסה על שדה הקרב היא משמעותית והכרחית, בלעדיה שאר היחידות מגיעות לפעמים למבוי סתום", הוא אומר. "לוחמי ההנדסה פורצים את הדרך ביציאה להתקפות ומתווים את צירי הגישה שמאפשרים לכוחות לנוע קדימה".

התלות העצומה של צה"ל בחיל ההנדסה מתבטאת גם במחיר הדמים הקשה שנגבה מאנשיו, שחשופים למטענים ולחומרי נפץ מסוכנים. מתחילת התמרון הקרקעי נהרגו 35 לוחמי הנדסה. רק בשבוע שעבר נהרגו שמונה מלוחמי החיל, שישה מהם מפיצוץ של משאית נפץ במחנה הפליטים אל-בורייג' במרכז הרצועה. תחקיר ראשוני לבירור נסיבות האסון העלה כי מערכת ההפעלה התפוצצה מירי טנק שזיהה כוחות אויב במרחב: רשף הפגז פגע בעמוד חשמל, שהביא להפעלת המערכת ולפיצוץ.

תיעוד פיצוצים באל בורייג'
זירת אסון חומר הנפץ באל בורייג'
לוחמי ההנדסה בפעילות הקרקעית ברצועה (צילום: דובר צה
מרכזים את מלאכת הכניסה לעומק והמאבק במנהרות|צילום: דובר צה"ל

"בחלק מאזורי הלחימה, בעיקר במחנות הפליטים, התקשו לוחמי החי"ר והשריון להתקדם בסמטאות הצפופות, המאיימות והמסוכנות", מתאר רס"ן הררי. "בפעולות לא פשוטות הצלחנו בתוך כמה שעות להשמיד שורות בתים שלמות במחנה הפליטים ואפשרנו את התקדמות הכוחות לעוד שלב בהתקפה. ללא המעטפת הזו של חיל ההנדסה, שמשתלבת בצוות הקרב הגדודי והחטיבתי של הכוחות המתמרנים, היה נוצר פקק תנועה אחד גדול".

"כוכבי" התמרון הקרקעי הם מפעילי ה"דובים" (D-9), דחפורי הענק הצה"ליים. מחירו של כל דחפור הוא יותר ממיליון דולר: הדחפורים הכבדים נישאים לגובה של ארבעה מטר ושוקלים כ-56 טונות ששקולות לכ-40 רכבים משפחתיים. בשל חשיבותם המבצעית, משרד הביטחון החל ברכש מהיר של עשרות דחפורי D-9, והסבה של חלק מהם לתצורת "פנדה" נשלטת מרחוק.

כוחות הנדסה חשפו מטענים
מטענים מתחת לתשתיות אזרחיות שחשפו כוחות הנדסה בעזה
פעילות צוות הקרב הגדודי 605 בתוך רצועת עזה (צילום: אבישי דודסון)
"פורצים את הדרך ביציאה להתקפות ומתווים את צירי הגישה"|צילום: אבישי דודסון

"הרבה לפני המלחמה בחמאס הייתה מלחמה בתוך צה"ל על כוחות ההנדסה", אומר רס"ן הררי. "כל היחידות נלחמות אחת עם השנייה מי יקבל את כלי הצמ"ה או את פלוגות הפלסים. דחפורי ה-D-9 מביאים לחזית את היכולת לפתוח צירים ולהוביל את הכוחות בצורה מוגנת. אנחנו מעדיפים שאנחנו נהיה אלה שעולים איתם על מטענים, ולא הטנקים או כוחות החי"ר, כי השרידות והפגיעות היא שונה. היכולת של חיל ההנדסה ושל פלוגות הפלסים לאתר את זירות המטענים ולהתמודד איתן שונה בתכלית מזו של הכוחות האחרים. כולם רצו את ההנדסה יחד איתם בחזית, בשלב טיהור המרחב".

"זה נכון שאנחנו לא מביאים איתנו להתקפה כוח אש מסיבי נוסף", הוא מודה. "אנחנו לא יודעים להחליף את הטנקים ובמקרים רבים לא יודעים להחליף את החי"ר. אנחנו מביאים איתנו עוצמה הנדסית ויודעים לחשוף את האויב, להבין איפה הוא נמצא, לחשוב בצורה תחבולנית. חיל ההנדסה הוא משאב נדרש בהרבה מאוד מהיחידות היום".

רס
"בפעולות לא פשוטות הצלחנו בתוך כמה שעות להשמיד שורות בתים שלמות". רס"ן צחי הררי|צילום: דובר צה"ל
פעילות לוחמי ההנדסה בפעילות הקרקעית ברצועת עזה (צילום: דובר צה
"חמאס ציפה שנעלה על מטענים בשטח ישראל ובגדר הגבול. זיהינו את זירות המטענים ונטרלנו"|צילום: דובר צה"ל

ב-26 באוקטובר, כשצה"ל החל בפשיטות קרקעיות על פאתי רצועת עזה תחת מסך עמימות וערפל קרב, פרצו מפעילי ה-D-9 צירים לוגיסטיים - צירים שאפשרו כניסה שוטפת של כוחות וציוד. עם התקדמות התמרון, מנסים בצה"ל לסלול צירי לוגיסטיקה חדשים ולהימנע משימוש בצירים המוכרים לאויב. "כשחצינו את הגדר לראשונה, כלי הצמ"ה שלי פרצו צירים לכל האוגדה", מספר רס"ן הררי. "סללנו בגזרה המערבית ציר לוגיסטי רחב שמגיע 4 ק"מ לתוך הרצועה ומקביל לים".

הציר הזה, הוא מספר, משמש עד היום את הכוחות שנכנסים פנימה לאספקת דלק, תחמושת, פינוי פצועים, הכנסת כוחות והחלפת אמצעים. "אם הציר הזה לא היה קיים, לא היו יכולות להיכנס פנימה אותן משאיות דלק ותחמושת", מדגיש רס"ן הררי.

פעילות לוחמי ההנדסה בפעילות הקרקעית במלחמה ברצועת עזה (צילום: דובר צה
"כל היחידות נלחמות אחת עם השנייה מי יקבל את כלי הצמ"ה או את פלוגות הפלסים"|צילום: דובר צה"ל

העבודה הממושכת בשטח אויב מציבה בעיה משמעותית בפני כוחות ההנדסה, שחשופים לאש צלפים ולירי טילי נ"ט. "כשהובלנו התקפה לחטיבה 460 בדרג' תופאח, נכנסנו לסמטה צרה וצפופה", מתאר רס"ן הררי. "פתאום שמענו צרורות של ירי קלצ'ניקוב מעל הדחפור שלי לכיווננו. הכנסתי את מ"פ השריון לסמיכות של מטר ממני והוא ירה אש למבנה שממנו ירו עליי, לקומה השנייה. כשהצלחתי לחלץ לאחור, הבנתי שהמ"מ שלי ב-D9 מאחור נפצע קשה מירי נ"ט ממרחק קצר מאוד של 5 מטרים".

"באירוע אחר פלוגת פלסים שלנו נכנסה למרחב להשמדת מבנים ותשתיות, ונקלעה למארב", הוא מספר. "איבדנו לוחם והיו לנו לא מעט פצועים בכוח. בקרב הזה חיסלו לוחמי ההנדסה ארבעה מחבלים בסיוע טנקים. הצלחנו לחלץ את הפצועים ולחסל מחבלים. היה שם קרב הרואי של הכוחות שלנו".

לוחמי ההנדסה בפעילות הקרקעית ברצועת עזה (צילום: דובר צה
"לא בכל פיר או מנהרה נטפל באותה דרך"|צילום: דובר צה"ל

במקומות מסוימים בתוך רצועת עזה, לוחמי ההנדסה חייבים להיכנס קרקעית למבנים שיש בהם פירים המובילים למנהרות - והדבר נכון גם לגבי בתי בכירים או מפקדות. זו עבודה זהירה ומסוכנת, והכוחות צריכים לוודא שאין מלכודים או מטענים, ובחלק מהמקרים מתנהלים קרבות פנים אל פנים עם מחבלים.

כך היה ב-4 בדצמבר, כשלוחמי ההנדסה בצוות הקרב של חטיבה 401 נכנסו למבנה בצפון הרצועה שבו נתקלו במחבלי חמאס שפתחו לעברם בירי. במהלך הקרב שהתנהל בתוך המבנה, נהרגו רס"ל (במיל') בן זוסמן וסמל בנימין יהושע נידהם ז"ל ושני לוחמים נוספים נפצעו. הלוחמים חתרו למגע, ירו לעבר המחבלים וחיסלו אותם. כך היה גם בחודש שעבר כשרס"ר (במיל') ר', לוחם מיחידת יהל"ם, ניהל קרב פנים אל פנים מול שני מחבלים בתוך מבנה בסג'עייה. במהלך הקרב הוא נפצע מרימון שהושלך לעברו, חתר למגע - והצליח לחסל את המחבלים ולחלץ עצמו מהבית.

"ידענו מה חמאס מכין לנו", מבהיר רס"ן הררי. "ראינו עם מה הוא הגיע לשטח ישראל ב-7 באוקטובר. בחלק גדול מאמצעי הלחימה הוא לא הצליח להשתמש. את חלקם הוא השאיר בשטח, וציפה שנעלה על מטענים בשטח ישראל ובגדר הגבול. זיהינו את זירות המטענים והצלחנו לנטרל אותן. הצלחנו גם לשים יד על לא מעט מאמצעי הלחימה, חקרנו אותם והבנו את שיטת הפעולה של חמאס".

בחוד החנית של חיל ההנדסה יחידת יהל"ם שמטפלת במנהרות. בתוך המנהרות מפעיל צה"ל כוחות מיחידות מיוחדות נוספות, אבל המומחיות היא של יהל"ם. כוחות ההנדסה משתמשים בשיטות ובאמצעים שונים לנטרול או להשמדה של התוואים התת-קרקעיים, רובם אסורים בפרסום. לא כל המנהרות מושמדות והדבר נעשה בהתאם לשיקולים המבצעיים בשטח.

"אנחנו יודעים שהאויב מתחבא בתת-הקרקע, מפחד לצאת החוצה", אומר רס"ן הררי. "האויב הזה הוא פחדן ואנחנו מובילים את המאמץ התת-קרקעי במספר אמצעים ובראשם הטכנולוגיות שאנחנו משקיעים בשדה הקרב. אחרי שתפסנו תת-קרקע בסיוע מערך המודיעין שלנו ועם לא מעט חשיפת שטח, אנחנו מתחילים את שלב החקר והאיתור במגוון רחב של פעולות שלא ניתן לפרט עליהן. לאחר שהבנו את הממד התת-קרקעי, אנחנו מחליטים גם על דרך הפעולה. לא בכל פיר או מנהרה נטפל באותה דרך. אנחנו יודעים לבצע למידה, להתאים את האמצעי לסיטואציה ולפעול בהתאם".