במערכת הביטחון מדברים על כך שאיראן קרובה להיות מדינת סף גרעינית. הרמטכ"ל אמר שאיראן התקדמה בהעשרת האורניום יותר מאי-פעם. ההערכה היא שתהליך כזה ייקח כשנתיים, אם אף אחד לא ימנע זאת ממנה. ישראל משקיעה ב-3 השנים האחרונות מאמץ עצום בבניית קואליציה לעומתית לאיראן, ולערב הסעודית יש תפקיד חשוב ואפילו קריטי במהלך הזה. הסכם עם סעודיה אם יבשיל, ויכלול את ארה"ב וישראל הוא "גיים צ'יינג'ר" אזורי של ממש. זה יהיה אירוע דרמטי, והוא לא יבוא בלי מחירים או סיכונים מבחינת ישראל.
עוד בנושא - סיקור N12
- לא רק פצצות חודרות: ההיערכות של ישראל ליום הדין של איראן
- הדרישה הסעודית, הדאגה בישראל והמסמך שיכול לסלול את הדרך
- שיגור הטיל שבוצע הרחק מישראל חשף את היכולת החשאית
- שרידי הרחפנים שתקפו את מפעל המל"טים באיראן – ושאלת הנזק
המהלך הזה, שמטרתו היא בסופו של דבר להעמיד את טהרן בפני בידוד מדיני וכלכלי, מתנהל תחת מטרייה אמריקנית ופיקוד המרכז שלה. מבחינת האמריקנים, מדובר בצעד בדרך לעזיבת המזרח התיכון. זה כמובן מטריד מאוד את האיראנים, שכבר פועלים באינטנסיביות בניסיון לסכל את המהלך. שר החוץ האיראני מדלג בין מדינות האזור, מסעודיה ועד מצרים, בניסיון לבנות תחרות להשפעה האזורית שבונה ישראל.
המהלך מצריך שינוי מחשבתי מבחינת ישראל, סעודיה תקבל חבילת נשק גדולה מאוד מארה"ב, שתכלול ככל הנראה מטוסי F35 מתקדמים. לישראל יש דווקא אינטרס, כך מאמינים במערכת הביטחון, שהנשק יהיה אמריקני ושהסעודים לא יפנו בבקשה להצטייד באמל"ח מהסינים או הרוסים, אפילו במחיר של שחיקה ביתרון האיכותי של ישראל.
ישראל חייבת יכולת תקיפה באיראן, אבל כזו שתשפיע על קבלת ההחלטות גם ביום שאחרי הפגיעה במתקני הגרעין, אותם ניתן יהיה להקים מחדש תוך שנים בודדות. ישראל חייבת לשדר למשטר האיראני שיציבותו מאוימת, כולל יכולת פגיעה בבכירים עצמם, לא רק במתקני הגרעין. רק זה יכול למנוע מהם לחזור לפרויקט בעתיד.
בסוגיית הגרעין הדילמה גדולה אפילו יותר: ארה"ב רוצה להעניק לסעודיה גרעין אזרחי לבקשתה – כך שתוכל לייצר אנרגיה חלופית לנפט. מבחינת ישראל, גרעין אזרחי יכול להפוך בעתיד לגרעין צבאי. לסעודים יש מכרות אורניום והם רוצים לשלוט בכל מעגל הדלק. המהלך יאפשר להם בעתיד ידע גם לייצור פצצה. בישראל מבינים שהמהלך הזה, אם יקרה, יאיץ מרוץ גרעיני במזרח התיכון – כאשר טורקיה ומצרים (וקצת גם ירדן) כבר מעוניינות ביכולת הזו.
השאלה היא עד כמה ישראל מוכנה להתגמש מול הדרישות הסעודיות, מכיוון שאם ארה"ב לא תספק לה את היכולת הזו, מכרייה להפקה והעשרה של אורניום ועד ליכולת לייצר פצצה בעתיד, תרוץ סעודיה לזרועות סין. הדילמה אם כך עצומה. מה המודל שיסכימו לו האמריקנים, איזו רמת פיקוח תתקיים על היכולת הסעודית, האם יסכימו לשליטה מלאה סעודית או רק חלקית, מה יעשו הסעודים מול תנאים אמריקניים והאם זה יצריך ויתורים ישראלים גדולים במקומות אחרים – כמו מהלך מול הפלסטינים.
עמדת מערכת הביטחון היא נגד יכולת העשרה עצמאית של הסעודים. למה כן ישראל יכולה להסכים? נראה שאת מודל איחוד האמירויות – גרעין אזרחי ללא יכולת העשרה (האורניום מגיע כמוטות דלק מארה"ב עם שליטה אמריקנית מלאה על המערכת והיכולות). שאלה נוספת שעולה היא כיצד ישפיע מהלך כזה על פרויקט הגרעין האיראני?
בשורה התחתונה, בישראל מבינים שאם לא נהיה חלק מההסכם עם סעודיה, ארה"ב יכולה בהחלט לעשות אותו בלעדינו. מבחינת מערכת הביטחון, מדובר באסון של ממש, משום שהאמריקנים והסעודים לא יתחשבו באינטרסים שלנו ויפעלו בלעדינו. עבור ישראל, זו עלולה להיות הזדמנות של פעם בחיים שלא תחזור. האם נתניהו מסוגל להעביר הסכם כזה עם הקואליציה הנוכחית, על הוויתורים שיידרש להם? והאם יהיה מישהו מהאופוזיציה ייתן לו גב במקרה כזה? נדע בקרוב ככל הנראה.
לא רק גרעין: היכולות הקונבנציונליות של איראן
איראן שינתה את התנהלותה לנוכח הפעולות שיוחסו לישראל בשנים האחרונות. היא ביזרה את מתקני הגרעין, הורידה אותם מתחת לאדמה, והיא גם בונה שיתופי פעולה וקואליציות עם מדינות באזור. במקביל, היא גם הובילה את פיגוע המטען במגידו, כמו גם ניסיונות לפיגועים נוספים נגד ישראלים בחו"ל.
הפעילויות שיוחסו לישראל הן מצד אחד מבצעים הירואיים בהובלת המוסד, אך מצד שני מאיצות את הכניסה למרחב הסף. האם ישראל רצה מהר מדי להפעיל כוח? בישראל בוחנים כעת אילו פעולות הביאו לתועלת משמעותית, ואילו מהלכים לא תרמו בניסיון לעצור או להאט את פרויקט הגרעין.
איראן היא לא רק גרעין. היא בונה יכולות קונבנציונליות משמעותיות – תעשיות ביטחוניות שמפתחות אמל"ח מתקדם (לשימושה ולייצוא), שמייצרים מצרף איומים רב-זירתיים על ישראל. לכן ההגדרה מבחינת ישראל היא שאיראן הפכה לאיום אסטרטגי חמור, אך אינה איום קיומי. השיח שמקיימת ישראל עם ארה"ב נועד לשכנע את האמריקנים שהבעיה אינה רק הגרעין, אלא המערכת הרחבה שהם בונים במזה"ת.
איראן מרחיבה את הארכיטקטורה הקונבנציונלית בסוריה, לבנון, עזה, תימן ועיראק (עם יכולת ירי רקטות, טילים וטילי שיוט, ופשיטות של כוח רדואן בלבנון), וגם מגבירה את ההשפעה על הזירה הפנים-פלסטינית ביו"ש. בישראל מנסים להעביר לאמריקנים את המסר, כך שבארה"ב לא יחשבו שעם הסכם גרעין תיפטר הבעיה. הרושם הוא שהמסר התקבל בוושינגטון.
בינתיים ההרתעה האמריקנית באזור נחלשת, משום שבמשך זמן ארוך מדי לא הגיבו בתקיפות לניסיונות הפגיעה בכוחותיהם במזרח סוריה וכלפי ניסיונות תקיפה של כלי שיט במפרץ הפרסי. לכן איראן חשה שיש לה מרחב פעולה רחב יותר מבעבר. רק בימים האחרונים החלה ארה"ב לשנות במעט את התנהלותה, והעבירה נושאת מטוסים כדי להגיב על ניסיונות פגיעה בחייליה. בעקבות זאת, האיראנים הורידו פרופיל.
בשנתיים האחרונות ישראל הפילה שני מל"טים איראניים תוך שימוש במטוסי אף-35, במהלך ראשון מסוגו בעולם. מתקפת הרחפנים באיספהאן הגבירה מאוד את החשש בקרב בכירי המשטר האיראני. זו היתה מתקפה משולבת, מכמה כיוונים שהפתיעה את מערך ההגנה האווירית האיראני. 6 מל"טים, ישראלים על פי הדיווחים הזרים, המריאו בחשאי, חמקו ממערכות המכ"ם של איראן - וניווטו בבטחה לעבר המטרה.
התקיפה יועדה לא רק לבסיס המל"טים, אלא גם לאתר שבו מפתחים מייצרים ומאחסנים מל"טים מתאבדים מתקדמים. על פי כמה הערכות, נהרסו בהפצצה כמה מאות מל"טים בגדלים שונים. הפעולה באיראן יוחסה לפעולה משותפת של המוסד וחיל האוויר הישראלי.
בתמונות לוויין שפורסמו אחרי התקיפה ובו נראה הבסיס האיראני, נראה שנגרם נזק כבד למערך המל"טים. ההאנגר הגדול במרכז הבסיס ספג פגיעה קשה. איראן עושה בשנים האחרונות שימוש ניכר במערך המל"טים ההתקפי להפצצות ממוקדות בכל רחבי המזרח התיכון. גם חיזבאללה מחזיק עשרות רבות של מל"טים מתאבדים משלו.
זו היתה אחת הפעולות הנועזות ביותר שביצעה על פי פרסומים זרים ישראל על אדמת איראן, וגם מהאפקטיביות ביותר בהשפעתה הטקטית והאסטרטגית. לכן יש מי ששואלים במערכת הביטחון האם מדיניות הפגיעות והתקיפות על אדמת איראן אפקטיבית.
ישראל צריכה לחשוב כמו מעצמה ולא רק כמו מדינה שכל הזמן מנסים להשמיד אותה. איך ישראל בונה מערכות של בלמים ואיזונים, שיביאו לכך שמצד אחד לא דוחפים את איראן לקצה, ומצד שני בונים יכולת שתרתיע אותם מלהתקדם. בינתיים, ח'מנאי נחשב למנהיג שמרן שאינו מחפש הרפתקאות, אבל אף אחד לא יודע איך ינהג מחליפו.
כבר כיום, איראן עומדת במקום של "הרתעת סף גרעין", מונח חדש שהומצא במערכת הביטחון. המשמעות היא שהמעצמות כבר מתנהלות מול איראן באופן שימנע חיכוך מולה, ואיראן מזהה את זה. נראה שבינתיים החליטה איראן שלא לפרוץ קדימה בפרויקט הגרעין, אלא זוחלת למקום החדש – סף גרעין – ותשאף לשהות שם. האתגר החדש של ארה"ב וישראל הוא להשאיר אותה שם, וזאת דרך הרתעה.
הברית החדשה של ישראל ב"מרחב מרכז אסיה"
מהלך נוסף שמובילה ישראל בימים אלה יוצא ממרחב המזרח התיכון וגם הוא קשור בבניית קואליציות רחבות עם שותפות חדשות. ישראל בונה זירה חדשה, "מרחב מרכז אסיה", עם מדינות כמו אזרביג'אן, טורקמניסטן וקזחסטן, שמאתגרות את איראן מצפון-מזרח. מרחב חדש שלישראל יש בו קשרים שצריכים הרחבה והעמקה - דיפלומטיים וביטחוניים אסטרטגיים.
הגברת שיתוף הפעולה עימן מאתגר את איראן סביב גבולותיה ומלחיץ אותה מאוד. זה משפיע על טהרן ועל קבלת ההחלטות האירנית מבלי לקיים חיכוך פיזי עם ישראל. האירנים רואים זאת, ומגיבים חזק לכל ביקור של שר ביטחון או בכיר ישראלי בבאקו. ישראל מתקרבת גם לטורקיה, כאשר בשנתיים האחרונות נרשמה התחממות מסוימת, אבל ארדואן הוא עדיין חלק מהבעיה ולא הפתרון.
גם אירופה משתנה. החיבור בין איראן לרוסיה ואספקת אמצעי הלחימה למוסקבה הביא לשינוי משמעותי בתפיסה של אירופה את איראן. סוף סוף רואים בישראל השפעה למה שטענה ירושלים כל השנים – איראן היא לא רק בעיה ישראלית, אלא כלל עולמית.
עכשיו האתגר הגדול הוא להוביל את שלוש המדינות המרכזיות באירופה – גרמניה, בריטניה וצרפת – להגביר את הפעילות נגד איראן בכל התחומים. עם גרמניה ובריטניה זה כבר יותר מתקדם, אבל הצרפתים עוד מתעקשים לא להבין.
התרגיל הישראלי והמסר לאיראן
אתמול הסתיים תרגיל משותף של חילות האוויר הישראלי והיווני, בהשתתפות עשרות מטוסי קרב ממספר טייסות, מטוסי תדלוק ומטוסי ביון של חיל האוויר. במהלך התרגיל נעו מטוסים מישראל ועד לעומק שטח יוון ובחזרה, מסלול של אלפי קילומטרים.
בשטח יוון מטוסי הקרב תרגלו טיסות בגובה נמוך והטלת חימוש חי בשטחי אש ייעודיים. הטיסה בוצעה תחת תנאי מזג אוויר מאתגרים, ופגיעות החימוש היו מדוייקת. מדובר צה"ל נמסר כי התרגיל הוא חלק משורת תרגילים של חיל האוויר - שמטרתם שיפור הכשירות המבצעית והמנטלית לטיסות ארוכות טווח, תדלוק, תקיפה בעומק והשגת עליונות אווירית. תרגילים נוספים מהסוג הזה יתקיימו גם בהמשך השנה.