כמעט שבוע עבר מאז שפרצו העימותים הקשים בין כוחות הביטחון למתפרעים בהר הבית – שגררו ירי רקטות מרצועת עזה וגינויים מהעולם הערבי, וכעת נראה כי בדרג המדיני מסתמנת ההחלטה שלא לאפשר עליית יהודים להר הבית ב-10 הימים שנותרו לרמדאן בניסיון למנוע חיכוך.
למה בן גביר מתעקש שיוחלט אחרת ומה הייתה המדיניות בשנים הקודמות? N12 עושה סדר, בסיוע של פרופ' יצחק רייטר, נשיא אילמ"א (האגודה הישראלית ללימודי המזרח התיכון והאסלאם) ומרצה באוניברסיטת רייכמן.
מה עומד מאחורי ההחלטה המסתמנת של המשטרה שלא לאפשר עליית יהודים להר הבית?
"ב-3 שנים האחרונות המצב הרבה יותר רגיש, ולכן המשטרה נוטה להפיק לקחים מהניסיון הקודם שלה. אלו ששוהים במסגד (אעתכאף), למעשה באים מתוך מטרה מוצהרת מאוד להפריע לביקורי היהודים בהר הבית".
באיזה אופן המהומות שאירעו בשבוע האחרון משפיעות על המצב?
"מה שקרה בשבוע האחרון היה קצת קלקולציה של המשטרה וכל המערכת הישראלית שמורכבת מפוליטיקאים שמחויבים לאידאולוגיות מסוימות, לצד עובדי מדינה וכוחות ביטחון שפועלים לפי הערכות המצב. היה ידוע בשנתיים-שלוש אחרונות שיש קבוצות קיצוניות שמתכוונות להבריח גדיים לתוך המתחם הקדוש ואני יודע שכל גורמי הממשל קיבלו אזהרות והמלצות".
מה היו ההמלצות שניתנו כדי להתמודד עם הבילוי הרגיש?
"ראשי המדינה צריכים להצהיר באופן פומבי ולהגיד שישראל לא תאפשר פרובוקציה כמו הברחת גדיים ולא תאפשר הפרעה של הסטטוס קוו מאף צד. ישראל צריכה לפעול במישור הפייק ניוז וברגע שמופעלת בציבור הערבי והמוסלמי ידיעות שגויות ומזויפות, שלפיהן הקבוצות היהודיות מתכוונות לעשות פרובוקציות שונות וישראל הרשמית מאפשרת - היה צריך להילחם בזה ולהביא את המידע האמיתי".
"ההמלצה השלישית הייתה לא לפרוץ לתוך מסגד אל-אקצא. כשיש התבצרות של צעירים בתוך המסגד - לא צריך לפרוץ, אלא לעמוד מול הדלתות ולא לאפשר להן לצאת בזמן שהקבוצות היהודיות מבקרות במידת האפשר, או לחלופין למנוע את ביקור היהודים בהר הבית באותו יום רגיש", מדגיש פרופ' רייטר.
"המניעה של עליית יהודים בהר הבית בימים רגישים נעשתה בעבר. לדעתי, זו הייתה טעות שאפשרו ביקור של יהודים בהר הבית", הוא ממשיך. "כל המידע שהיה בידי מערכת הביטחון הראה שעלולות לפרוץ מהומות ושמרגע שתקרה התקרית הקטנה ביותר במסגד אל-אקצא - תהיה גלישה של האירועים לכל הגזרות".
"מרגע שתקרה התקרית הקטנה ביותר במסגד אל-אקצא - תהיה גלישה של האירועים לכל הגזרות"
פרופ' יצחק רייטר
מנגד, תום ניסני, מנכ"ל ארגון "בידינו למען הר הבית", טוען כי "לכוונה לסגור את הר הבית לעלייה של יהודים מיום רביעי אין שום הצדקה שאני רואה לנכון משום בחינה. בערך 1,500 יהודים עלו היום והמשטרה עומדת בזה מצוין ולא רק שעלינו - גם התפללנו".
למרות המציאות הביטחונית הנפיצה, הוא מאמין כי עליית יהודים להר לא מהווה בעיה. "בגלל שאולי הזיכרון קצר, אנחנו שוכחים שההתפרעויות הכי קשות קורות כשאין יהודים בהר הבית. ברגע שאנחנו סוגרים כל שנה - מקבלים הסלמה בהתפרעויות וככה נקבל גם הפעם. איזו הצדקה יש למנוע מיהודים לעלות למקום הכי קדוש שלהם בערב חג? זו פגיעה בחופש הדת ובחופש התנועה".
הווקף טוענים שלאורך השנים הממשלה תמיד אסרה עליית יהודים ב-10 הימים האחרונים של רמדאן. זה היה בסימן שאלה?
"היו בעבר כמה פעמים שבהן הוחלט במשטרה לאפשר למוסלמים לשהות בלילה במסגד אל-אקצא ולא לאפשר באותם ימים עלייה של יהודים להר הבית. יש גם שנים שבהן לא עצרו את עליית היהודים להר הבית ואפשרו את זה כשלא היה מודיעין שצפויות מהומות מצד המוסלמים. נכון שבחגים כמו פסח וסוכות יש עלייה מוגברת של קבוצות יהודיות, אבל המערכת הביטחונית והפוליטית צריכות להביא לידי ביטוי את האינטרסים של מדינת ישראל ככל".
ד"ר דוד קורן, מנכ"ל מכון ירושלים למחקרי מדיניות ולשעבר יועץ ראש העיר ירושלים לענייני מזרח ירושלים אמר: "אירוע השיא של רמדאן הוא לילת אל-קדר שבו לפי המסורת המוסלמית הנביא מוחמד עלה לשמיים והוריד את הקוראן למאמינים. סביב הלילה הזה המוסלמים נמצאים כל הלילה במסגד וקוראים בקוראן, ולכן 10 הימים האחרונים של רמדאן נחשבים לרגישים יותר.
אחרי צום רמדאן מגיעים גם 3 הימים של עיד אל-פיטר. לכן, בשנים האחרונות מה שהיה נהוג זה שיהודים לא יעלו להר ב-10 הימים האחרונים וכך זה התקבע. בסופו של יום, מי ששולט היטב במשטרה אלו קציני המשטרה וזו המלצה של הדרג המקצועי - ואני חושב שנכון להיצמד לכך", הוסיף ד"ר קורן.
לדבריו: "היכולת שלהם לנטר את רמת האלימות והמתיחות בהר הבית נשענת הרבה על תקופות העבר, אין חכם כבעל ניסיון ובטח במקום רגיש כזה. כבר ראינו שזה עלול להשליך על זירות אחרות בימים האחרונים ואני חושב שבתקופות כל כך רגישות חשוב להישען על זה".
מאחורי ההתעקשות של בן גביר
"הנימוק היה שאם ימנעו כניסת יהודים להר הבית, אז גם השוטרים לא יפטרלו בתוך רחבת המתחם הקדוש והתוצאה תהיה שהמוסלמים יתפרעו ויפרקו את זעמם בהשלכת אבנים לעבר המתפללים בכותל. אני חושב שהסיבה האמיתית היא שהמחויבות לבייס הפוליטי של השר לביטחון לאומי זה מה שמניע אותו כרגע".
"בעבר היו רעיונות שהעליתי בפני משטרת ישראל וגם באופן פומבי שאפשר לפתור את הבעיה של השלכת אבנים על הכותל באמצעות התקנה של רשת דייגים שקופה שתועלה על ידי מוטות הידראוליים בזמנים מהסוג הזה והיא תמנע את השלכת האבנים על הכותל", מזכיר פרופ' רייטר. "זה יכול היה למנוע הרבה חיכוכים, אבל להבנתי חוששים שזה יתפרש כהיעדר ריבונות של ישראל בהר הבית".
בצל המתיחות הביטחונית בהר הבית והמאמצים להביא לרגיעה, בישראל חוששים מאוד מפיגועי השראה וחקיינות לנוכח הפיגועים האחרונים. בהמשך צפוי הדרג המדיני לדון בסגירת ההר לביקור יהודים בעשרת הימים האחרונים של רמדאן - ועד אז העלייה נמשכה היום כסדרה ועברה בשקט יחסי.