הפרשה הביטחונית בצפון שנחשפה שלשום (רביעי) לאחר שבמערכת הביטחון הטילו עליה איפול מוחלט, מעלה סימני שאלה כבדים הן ביחס לתגובה הישראלית והן ביחס למוכנות מערכת הביטחון להתמודדות עם חדירה וחצייה של הגבול, ועם הפעלת מטענים מרחוק. במסגרת האירוע החמור, מחבל חדר מלבנון, הטמין מטען בצומת מגידו ונסע לצפון - שם נוטרל כשעליו חגורת נפץ. N12 עושים סדר בסוגיות המרכזיות והשאלות הקשות שנבחנות כעת.
פרופיל המפגע: מיומן ומקצועי
המבצע אותו תכנן המחבל מצריך הכשרה מקצועית הן ביחס ליכולת להפעיל ולהטמין מטענים והן בדבר צליחת ניסיון חדירה של הגדר. בשל מורכבות זו, ניתן להסיק כי מי שביצע את הפיגוע הוא לוחם מיומן ומקצועי - שיודע להיכנס לעומקה של אוכלוסייה אזרחית, לבצע פעילות - שכוללת הפעלת מנגנון טיימר - ולנסות לחזור. מאחורי הקלעים, נראה שמדובר בהכשרה עמוקה וארוכה.
בתקופה האחרונה נצפו מספר ניסיונות חדירה מלבנון שיוחסו לעובדים זרים שניסו לחצות לישראל. ההערכה היא ששולחיו של המפגע הם אלו שעומדים מאחורי הניסיונות הללו, אשר במסגרתם נשלחו כ-30 זרים לחצות את הגבול בניסיון לבדוק את השטח, ולהבין מהיכן אפשר לחזור ולהיכנס.
מתי ובאיזה מחיר? תגובת מערכת הביטחון
היבט נוסף שנבחן כעת בשל הפיגוע המורכב נוגע לצעדים שיש לנקוט בתגובה אליו, תוך ניסיון להימנע מכניסה לסבב לחימה בגזרה הצפונית. בצמרת הביטחונית בודקים כעת איך מחזקים את ההרתעה אל מול אירועים מהסוג הזה, במקביל לתחקור מעמיק של אלו העומדים מאחוריו. על אף שהאירוע שהסתיים, ועל אף המתיחות שהורגשה בעקבותיו באיזור, העורף בצפון נמצא כעת במצב שגרה מלאה וללא הנחיות חריגות.
שר הביטחון יואב גלנט ערך אמש סיור באוגדה 91 (עוצבת הגליל) שבצפון והדגיש כי "הפוטנציאל של הנזק היה גדול. מי שעשה את הפיגוע הזה יתחרט על כך שהוא עשה פיגוע נגד אזרחי מדינת ישראל ונגד מדינת ישראל. אנחנו נמצא את העיתוי המתאים ונפעל בדרך המתאימה ונכה בו".
הגבול אינו הרמטי וכך גם חסינותה של החברה הישראלית
צה"ל מתעסק רבות בשמירה על הגבול, כאשר נעשו ניסיונות חדירה רבים, מעין ניסוי וטעייה של האויב, שנעצרו על ידי הכוחות. במקביל ישנה תוכנית להקמת מכשול מגן לצפון שאושרה ומתחילה לנוע לאט ובכבדות. זהו פרויקט שהושקעו בו מיליארדי שקלים, ובמסגרתו יוקם מכשול פיזי ויותקנו מצלמות. עד שהפרויקט ייצא לפועל ותהליך הבנייה יושלם - הגבול אינו הרמטי ולכן יש סיכוי גבוה יותר להישנות של חדירות.
בתקופה האחרונה מחזיק ארגון חיזבאללה כאלף מאנשיו לאורך הגבול, בניגוד להחלטת 1701 שהתקבלה אחרי לבנון השנייה. האנשים העומדים בסמוך לגבול אינם חמושים לכאורה, אך ביניהם ישנם כ-400 פלסטינים שגויסו בתשלום לתמיכה בארגון ממחנות הפליטים בלבנון.
במקביל, בחיזבאללה החלו להעסיק אנשי חמאס. אלו, פחות ממושמעים ויחד עם המפקדים של חיזבאללה בשטח, פחות ופחות מקשיבים להנחיות שיורדות מביירות ומגלים יותר מדיניות עצמאית של הפרעות על הגדר. דוגמת סינוורי לייזר, חטיפת מחסנית מקצין צה"ל, יידוי אבנים ועוד. הפרעות אלו גורמות לתקריות בסמוך לגדר שעשויות להסתבך.
באחרונה הגביר צה"ל את הפעילות שלו בתוך המובלעות. ניסיון הבלימה הצה"לי קשור ככל הנראה לכאוס שמתרחש בתוך ישראל, במקביל לגלישה לרמדאן - שילוב שבחיזבאללה מנצלים כדי להדליק את השטח בישראל. הבחירה בביצוע של פיגוע מרחוק, שאינו מקושר ישירות לחיזבאללה נועד ככל הנראה לשם הבערת השטח מרחוק. פיגוע כזה, מרחיק את האירוע - פיזית ותודעתית, מחיזבאללה וכך לא מחייב את ישראל בתגובה. בחיזבאללה חשבו ככל הנראה שבישראל הפיגוע יוצג ככזה שבוצע על ידי ערבים ישראלים או אולי פלסטינים.